שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > כיצד תשפיע הנשיאה הנכנסת מרים נאור על אופיו של בית המשפט העליון?

חדשות

כיצד תשפיע הנשיאה הנכנסת מרים נאור על אופיו של בית המשפט העליון?, צילום: השופטת מרים נאור. צילום: אתר בתי המשפט
כיצד תשפיע הנשיאה הנכנסת מרים נאור על אופיו של בית המשפט העליון?
18/01/2015, עו"ד אורי ישראל פז

השופטת נאור תמכה בביטול חוק המסתננים, הפגינה גישה מחמירה נגד השחיתות הציבורית וביטאה את עמדתה כי הזכות לקיום מינימלי בכבוד עומדת במקום גבוה בסולם זכויות האדם. לצד זאת, הבהירה השופטת בפסיקותיה כי קיומה של זכות חוקתית אינה מחייבת לאפשר את מימושה בכל עת ובכל תנאי

"בית הורי היה בית פלורליסטי", סיפרה בערגה השופטת מרים נאור בטקס השבעתה לנשיאת בית המשפט העליון, שנערך בבית הנשיא בירושלים (ה', 15.1). "אבי היה בהגנה, ואמי הייתה באצ"ל. את זה אני יודעת כי הם סיפרו לי על כך. לימים גם דעותיהם הפוליטיות נחלקו", היא שיתפה את הנוכחים על בית גידולה. "למדתי, בלי נאומים ובלי הטפות מוסר, שאפשר לחשוב כך ואפשר אחרת, כי יש לכבד כל דעה, גם אם אין זו דעתך שלך. הלגיטימציה למחלוקת היא מיסודות התרבות הלאומית שלנו. מורשת אבותינו היא שלעיתים יש יותר מתשובה אפשרית אחת על שאלות מסוימות, יש אומרים כך ויש אומרים אחרת, ואלו ואלו לגיטימיים".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופטת נאור הדגישה בנאומה כי הפלורליזם מאפיין גם את בית המשפט העליון. "בניגוד לקולות הנשמעים לעתים בציבור, יש בבית המשפט העליון מגוון דעות. כשכל אחד מאיתנו יושב בלשכתו ושוקל את עמדותיו לגבי עניין זה או אחר, אין הוא יודע אם ימצא עצמו ברוב או במיעוט, ואיך יתחלקו דעותיהם של חברי ההרכב. העמדות השונות מתגבשות אד-הוק, כל הליך והתפלגות הדעות לגביו, ופעמים רבות אנו מחליטים בהכרעת רוב. מגוון הדעות בבית המשפט יש בו כדי להפרות את הדיון ולחדד את המחשבה, ואף להציב אתגרים אינטלקטואליים, בשל הצורך להתמודד עם דעה אחרת. חילוקי הדעות אינם פוגעים ביחסי הרעות והאחווה בין שופטי בית המשפט. כך ראוי משום שאין לאיש מונופול על האמת".

על יופייה של מלאכת השפיטה עמדה הנשיאה נאור לראשונה כמתמחה במחיצתו של המורה והמאמן שלה, הנשיא משה לנדוי המנוח, וסביר להניח כי תפסע בשביליו כדוגל בגישה של פסיביזם שיפוטי. וזאת בשונה מהגישה שהביא לבית המשפט העליון אהרן ברק כנשיא כריזמטי, של אקטיביזם שיפוטי המתערב בהחלטות מדיניות שונות שאינן שפיטות מטבען. וכך הספידה השופטת נאור את הנשיא לנדוי בלוויה שנערכה לו לפני שנים ספורות בירושלים: "הנשיא לנדוי והנשיא ברק החזיקו לעתים את מוטות הבית משני קצותיהם המנוגדים. ובשל כך שהם ושופטי בית המשפט העליון תמכו במוטות הבית מכל צדדיו – עמד הבית, בית המשפט העליון, איתן. זה כוחה של דמוקרטיה, זה כוחו של פלורליזם בדעות. גם את חילוקי הדעות יש לראות במבט מרחוק. יש להבין כי המכנה המשותף הוא רחב: שאיפת אמת לקיומה של מדינת שתהיה גם יהודית וגם דמוקרטית, מדינה בה יישמרו זכויות אדם ומערכת משפט שתעשה צדק".

צדק לכל

בטקס השבעתה לנשיאה סיפרה השופטת נאור כיצד ערב לפני ישיבתה של ועדת המינויים שהחליטה למנות אותה לבית משפט השלום, היא התייצבה בפני ועדת משנה. השופט שישב בראש ועדת המשנה שאל אותה רק שאלה אחת: מדוע את רוצה לעזוב את מחלקת הבג"צים שבפרקליטות, שם עסקה בעניינים מרתקים שעמדו ברומו של עולם, כדי להיות שופטת שלום? נאור השיבה כי מה שקוסם לה בשיפוט הוא "העצמאות, היכולת להכריע לפי מיטב הבנתך ומצפונך, והכל כמובן בהתאם לדין. היום, במרחק 35 שנים ולאחר שעברתי את כל הערכאות הייתי נותנת אותה התשובה עצמה. אני מברכת בליבי שדרכי החיים הובילוני אל השפיטה", היא סיכמה שנות שפיטה של מי שנחשבת כיום לשופטת הוותיקה ביותר במערכת המשפט בישראל.

השופטת נאור התחייבה בטקס השבעתה לנשיאת בית המשפט העליון לשמור מכל משמר על אי תלותה של מערכת בתי המשפט, שהיא תנאי בלעדיו אין להכרעות ענייניות ולעשיית צדק.

ואכן, לשיטתה של הנשיאה נאור, עליה עמדה בכמה פסקי דין, הזכות לקיום מינימלי בכבוד הנגזרת מכבוד האדם עומדת במקום גבוה בסולם זכויות האדם. מדובר בזכות המצויה לדעתה בגרעינו של כבוד האדם. קיום מינימלי בכבוד לא רק מגן על הכבוד האנושי הבסיסי, אלא מהווה במידה רבה תנאי למיצוין של יתר זכויות האדם (בג"ץ 10662/04). נאור דוגלת בתפיסה שביטא בעבר השופט פרופ' יצחק זמיר כי "אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע. צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם" (בג"ץ 164/97).

כך, לאחרונה התירה למפקד הצבאי של הגדה המערבית להרוס את ביתו של המחבל עואד על שביצע את פיגוע הירי שבו נהרג נצ"ם מזרחי ז"ל בערב ליל הסדר האחרון (2014). השופטת נאור חזרה על ההלכה כי מטרת ההריסה היא הרתעה ולא ענישה ופסק כי ההסלמה ביהודה ושומרון היא בגדר שינוי נסיבות המצדיק את הפעלת הסמכות לפי תקנה 119, על אף שהשימוש בה הופסק בשנת 2005 (למעט שלושה מקרים בשנת 2009). נאור פסקה כי אין צורך להמתין להרשעתו של עואד ודי בראיות מנהליות לצורך הפעלת הסמכות וכי די בזיקת מגורים. המשיב הודיע כי רק הדירה בה מתגורר עואד תיהרס וזאת בכפוף לכך שלפי חוות דעת הנדסית לא יגרם נזק לדירת העותר, בהתאם לכך נפסק כי ההחלטה היא מידתית. נדחתה טענה בדבר שיקולים זרים ששימשו בקבלת ההחלטה (בג"ץ 4597/14).

פסילת חוק המסתננים

בפרשת לימודי הליבה נדונה עתירה שהגיש פרופ' אמנון רובינשטיין ואחרים שדרשה לחייב לימודי ליבה לכל תלמידי הישיבות החרדיות בגילאי כיתות ט'-י"ב במגזר החרדי. העתירה נדונה בהרכב מורחב של תשעה שופטים. השופטת נאור, שעמדתה הייתה אחת מבין עמדות שופטי הרוב, קבעה כי ככלל, זכותו של הפרט (הנער או הנערה) לקבל מהמדינה חינוך היא זכות חוקתית הנגזרת מהזכות לכבוד האדם, המעוגנת בסעיפים 2 ו-4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השופטת נאור עמדה על כך שבענייננו קיימת התנגשות בין הזכות לקבל חינוך כללי מהמדינה לבין זכותם של הורים להשפיע על תכני החינוך של ילדיהם. נקבע כי החוק הנדון מאזן בין שתי זכויות אלה, בכך שהגביל את תחולת הפטור לכיתות ט' עד י"ב בלבד. השופטת נאור קבעה כי האיזון שנקבע בחוק עומד בתנאי המידתיות, וכי התועלת השולית המופקת מהחוק – התוספת להגנה על הזכות לאוטונומיה בחינוך – עולה על הנזק השולי שבפגיעה בזכות לקבל תכני חינוך מסוימים (בג"ץ 3752/10).

מאידך, בעתירות נגד חוק ההסתננות הצטרפה השופטת נאור לעמדת הרוב שפסלה את החוק ולהורות על ביטולם של ההוראה המסמיכה את הממונה על ביקורת הגבולות להחזיק מסתננים במשמורת לפרק זמן מרבי של שנה, לצד ביטולו של מרכז השהייה למסתננים. המשנָה לנשיא נאור ציינה כי ההסדר שעניינו החזקת מסתנן במשמורת פוגע באופן בלתי מידתי בחירות, שכן החוק מאפשר החזקה של מסתננים שאינם ברי-הרחקה, ומשכך קיים פער בין הוראות החוק לבין התכלית המוצהרת להחזקה במשמורת – זיהוי המסתנן וגיבוש אפיקי יציאה מן הארץ לגביו.

השופטת נאור הדגישה את הקושי הטמון בביטול הסדר זה, שנה בלבד לאחר שבית המשפט העליון פסל תיקון קודם של החוק הרלוונטי. עם זאת, היא הוסיפה וציינה כי לאחר שבית המשפט מצא כי דבר חקיקה הוא בלתי חוקתי, הרשות המחוקקת אינה רשאית לחזור ולחוקק אותו בלא כל שינוי, או בשינוי שאין בו כדי לפתור את הסתירה עם חוקי היסוד שעליה הצביע בית המשפט. בנוגע לפרק ד' לחוק, מכוחו הוקם מרכז השהייה, הצטרפה המשנָה לנשיא נאור לעמדתו של השופט עוזי פוגלמן, לפיה יש לבטל את פרק ד' כולו, ולא רק את ההוראה הקובעת את חובת ההתייצבות במרכז השהייה. השופטת נאור ציינה כי בפרק זה קיימים פגמים חוקתיים מרכזיים נוספים פרט לחובת ההתייצבות, ובראשם משך הזמן הבלתי מוגבל (ולכל הפחות בן שלוש שנים) שבו ניתן להחזיק מסתנן במרכז שהייה (בג"ץ 7385/13).

פסיקה מחמירה נגד השחיתות הציבורית

גם בסוגיות של דת ומדינה ביטאה השופטת נאור עמדה אמביוולנטית. מצד אחד, נאור דחתה עתירה להכיר בגיור שבוצע בחו"ל לצרכי שבות, שכן הגיור לא נערך בקהילה יהודית מוכרת כנדרש (בג"ץ 6428/11). השופטת נאור הצטרפה לאחרונה להיתר של בג"ץ לבטל גיור של אישה ששינתה את אורח חייה באופן קיצוני לאחר הגיור, ודחתה את עתירתה של האישה כשקבעה כי בנסיבות שבהן הגיע בית הדין לגיור למסקנה כי הגיור ניתן על בסיס תרמית, מבלי שהמתגיירת התכוונה מלכתחילה לקבל על עצמה שמירת מצוות, אין לשלול את סמכותו לבטל את פסק הדין שניתן על ידו (בג"ץ 5444/13).

כמו כן, השופטת נאור היתה אחת השופטות שקיבלו את ערעורם של בעלי המכולות בתל אביב והורתה לעיריית תל אביב לסגור את הסופרמרקטים הפתוחים בשבת. השופטת נאור הדגיש כי הדבר אינו נובע מהשקפה "דתית" או "חילונית", אלא מההשקפה כי את החוק, לרבות חוק העזר, יש לקיים. השופטת נאור הצטרפה לעמדתו של עמיתה, השופט אליקים רובינשטיין, ושניהם הדגישו כי לאור הצרכים הסוציאליים והדתיים הטמונים ביסוד קיומו של יום מנוחה שבועי במדינת ישראל, נועד חוק העזר להבטיח כי בתי העסק יהיו אכן סגורים בשבת, ולא כי ברצותם ייסגרו העסקים וברצותם ייפתחו, ובלבד שייאותו לשלם את הקנס הכרוך בכך (עע"ם 2469/12).

מאידך, נאור ביטלה פסקי דין של בתי הדין הרבניים שחייבו אם בהליכי גירושין מבעלה לערוך ברית מילה לתינוקה – בהתאם לרצון האב להעניק לילד חינוך יהודי. השופטת נאור קבעה כי לערכאה שיפוטית אזרחית יש סמכות לדון ולהכריע במחלוקת בין הורים בשאלה אם לערוך לתינוקם ברית מילה אם לאו. השופטת הוסיפה וקבעה כי על מנת שעניין מסוים ניתן יהיה לכריכה לצורכי דין בבתי דין רבניים, נדרש כי עניין זה יקיים זיקה ברורה וישירה להליכי הגירושין. לכן, נקבע כי מחלוקת בדבר עריכתה של ברית מילה אינה ניתנת לכריכה, ולכן נקבע כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו (בג"ץ 8533/13).

מעבר לכך, לנשיאה נאור פסיקה מחמירה כנגד תופעת השחיתות הציבורית. כך למשל, הורתה על העברה מכהונתם של ראש עיריית נצרת עילית גפסו וראש עיריית רמת השרון רוכברגר, עקב כתבי האישום שהוגשו נגדם, חרף חזקת החפות העומדת לזכותם (בג"ץ 4921/13). החלטה דומה נתנה השופטת נאור ביחס לעתירה שהגישה תנועת אומ"ץ להורות למועצת עיריית בת ים להעביר מכהונתו את ראש העירייה שלמה לחיאני נוכח כתב אישום חמור שהוגש נגדו (בג"ץ 6549/13).

גבולות הזכות החוקתית

בפסק דין אחר, שנדון בפני הרכב מורחב של 11 שופטים, אשר עסק פעם נוספת בחוקתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל, חזרה השופטת נאור על עמדותיה כפי שנקבעו בפסק הדין הקודם תוך שציינה כי יש בחלוף הזמן כדי למתן את תוצאותיו של החוק. זאת מאחר שמספר המשפחות שנישאו לפני החלטת הממשלה והחוק, שאינם ממלאים את דרישות הגיל הקבועות בחוק, התמעט עד מאוד ומי שנישא לאחר החלטת הממשלה והחוק עשה כן תוך ידיעת המצב המשפטי. השופטת נאור חזרה על עמדתה בעניין היקף הזכות החוקתית לחיי משפחה. בהקשר זה עמדה השופטת נאור על כך שלזכות לחיי משפחה שהיא עולם ומלואו יש נגזרות רבות וההגנה החוקתית אינה חלה על האפשרות לממש את חיי המשפחה עם בן זוג זר דווקא בישראל, שהיא רק אחת מנגזרות הזכות. השופטת נאור הדגישה כי גם במדינות העולם הדמוקרטי לא הוכרה זכות חוקתית של אזרח או תושב להביא לארץ מגוריו בן זוג זר ולבחור את המדינה בה ימומשו חיי המשפחה. השופטת נאור עמדה על כך שאף בהנחה שמדובר בזכות חוקתית, מוסכם כי אין חובה לאפשר מימושה של הזכות בכל עת ובכל תנאי (בג"ץ 466/07).

את תפיסתה בדבר החשיבות של זכויות יסוד חוקתיות הבליטה השופטת נאור בפסק דין עקרוני שפרסמה בסוגיית פרשנות הזכות הציבורית לקבלת מידע הקיים אצל רשות ציבורית. השופטת נאור, בהסכמת הנשיאה דאז דורית ביניש והשופט דאז אשר גרוניס, קבעה כי חוק חופש המידע מקים זכות לנאשם בפלילים לקבל מידע הקיים בפרקליטות המדינה ביחס לנאשמים אחרים שהועמדו לדין בעבירה זהה. זאת, בתנאי שמידע זה דרוש לנאשם לצורך הוכחת הגנה בהליך הפלילי. נקבע כי הפרקליטות מוסמכת שלא לגלות את המידע אם הוכיחה כי הדבר דורש הקצאת משאבים בלתי סבירה. על הרשות להציג בפני בית המשפט נתונים מפורטים תוך הערכה של היקף הקצאת המשאבים הדרושה לגילוי המידע. מבחן הסבירות פותח פתח לשקילת שיקולים שהם רחבים יותר מעבר לבדיקה טכנית-כמותית צרה וכוללים גם טעמים שבמהות.

ככלל, קבעה השופטת נאור, על הרשות להוכיח "הכבדה ממשית" על הרשות שהיא בעלת זיקה להקצאת המשאבים הנתונה, כגון שיבוש סדר העדיפויות של הרשות המינהלית באופן המחייב אותה להסיט משאב קיים ממשימתו העיקרית למשימה אחרת. בפסק הדין הורה בית המשפט לפרקליטות להעביר לנאשם את כל ההחלטות שנתקבלו לעניין העמדה לדין ואי העמדה לדין בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט שנתקבלו בתקופה של שלוש שנים (עע"ם 2398/08).

ציון נמוך במשוב השופטים

בפרשה מתוקשרת אחרת, השופטת נאור הצטרפה לפסק דינה של הנשיאה ביניש, שהורה על ביטול החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, שהסדיר הקמתו של בית סוהר פרטי לראשונה בישראל. השופטת נאור ביססה את עמדתה הן על הפגיעה בחירות והן על הפגיעה בכבוד האדם. אשר לכבוד האדם, הדגישה השופט נאור כי החוק פוגע בעקרון השוויון בין האסירים. השופטת ביססה הנמקתה על הבחינה החוקתית המקובלת מבלי להידרש לכלים נוספים בביקורת שיפוטית חוקתית כגון עקרונות היסוד של השיטה או האמנה החברתית. השופטת נאור הדגישה כי החוק אינו עומד במבחן המידתיות נוכח אימוץ מודל של הפרטה נרחבת, חרף העובדה שבדיונים שקדמו לחקיקתו נשקל גם מודל מצומצם יותר שהצדדים לא שללו את חוקתיותו (בג"ץ 2605/05).

מה חושבים עורכי הדין על מרים נאור כשופטת ניתן ללמוד מ"משוב השופטים" שנערך ערב כניסתה לתפקיד הנשיאה על ידי לשכת עורכי הדין, בקרב 327 עורכי דין שסיפקו הערכות לשופטי בית המשפט העליון. השופטת מרים נאור נמצאת במקום נמוך במיוחד, ביחס לעמיתיה לכס השיפוט (נעם סולברג ויצחק עמית, למשל), עם ציון הערכה כללית של 3.02 (במדד שבין 1 ל-5). במדד יחסה אל עורכי הדין המופיעים באולמה, דורגה השופטת נאור בציון הנמוך משמעותית: 2.95. מנגד, היא קיבלה ציונים גבוהים יותר במדדים האחרים: בקיאות בדין הרלוונטי (3.75), הכרת העובדות בתיק (3.26) וניהול הדיון ביעילות (3.17).

נראה כי ימים יגידו כיצד תפעל השופטת מרים נאור כנשיאה של בית המשפט העליון, האם תמשיך את דרכו של המנחה שלה הנשיא לנדוי (פסיביזם שיפוטי) או שמא דווקא בדרכו של הנשיא ברק (אקטיביזם שיפוטי).

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

בית המשפט העליון שם קץ לישראבלוף של עיריית תל אביב

 

בג"ץ: ביה"ד הרבני אינו מוסמך לדון במחלוקת בין הורים על ברית מילה לקטין

 

בג"ץ התיר לבטל גיור של אישה ששינתה את אורח חייה באופן קיצוני לאחר הגיור

 

תוצאות משוב השופטים: גרוניס ונאור קיבלו ציון בינוני, עמית וסולברג הצטיינו

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:151
קומיט וכל טופס במתנה