חדשות

השופט אשר גרוניס שיפרוש מחר הצליח בתקופת כהונתו הקצרה יחסית כנשיא בית המשפט העליון לרשום הישגים לא מעטים בניהול הרשות השופטת, בהם צמצום מלאי התיקים, שיפור התשתיות הפיזיות של בתי המשפט, הקצאת משאבי כוח אדם לשופטים והטיפול בבקשות לדחיית דיונים

נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, ייפרד מחר מבית המשפט העליון לאחר 13 שנים כשופט ושלוש שנים כנשיא בית המשפט העליון. בתקופת כהונתו הקצרה יחסית, הצליח גרוניס לרשום הישגים לא מעטים בתחום הניהולי, בהם צמצום מלאי התיקים בבתי המשפט והטיפול בדחיית הדיונים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מיד לאחר כניסתו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ראה הנשיא גרוניס, כראש הרשות השופטת, חשיבות עליונה בטיפול במכלול הסוגיות הקשורות לעבודתה של הרשות השופטת בפן הניהולי. בסיועו של מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, ובתיאום עם שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן ושרת המשפטים המפוטרת ציפי לבני, הוביל גרוניס בתקופת כהונתו מהלכים מגוונים לשיפור השירות הניתן לציבור, ייעול המערכת וקצב שמיעת התיקים, וכן העמדת תשתית עבודה ראויה לשופטים ולרשמים.

בין הרפורמות הניהוליות שהוביל גרוניס ניתן להצביע על ההסכם הרב-שנתי מול משרד האוצר. מדובר בפרויקט הניהולי המרכזי בתקופת כהונתו של הנשיא גרוניס שהיה לתכנית האסטרטגית שגובשה לאחרונה מול משרד האוצר, בליווי הצמוד של מנהל בתי המשפט וצוות ההיגוי שעמד לצדו. התכנית האסטרטגית מצאה את ביטויה בהסכם רב שנתי, לתקופה של שבע שנים, אשר צפוי לעצב את פניה של מערכת המשפט בשנים הקרובות.

בבסיס ההסכם עומדת ההכרה בעומס המוטל על בתי המשפט. התוכנית שמה דגש על צרכיו של השופט הבודד, מתוך הבנה שסוד הצלחתה מבוסס על העמדת תשתיות עבודה ראויות לכל אחד מהשופטים. מטבע הדברים, מדובר במשאבים מסוגים שונים. כך למשל, הוסכם מול משרד האוצר כי יש להקצות משאבי כוח אדם נוספים שיסייעו לשופטים במלאכתם. לצורך יישום כלל המסקנות וההמלצות של התכנית, הסכים משרד האוצר להקצות תקציב בעלות כוללת של כ-2 מיליארד שקל. חשיבותה של התוכנית טמונה בכך שלראשונה נערכה תכנית משולבת, מתואמת ומתוקצבת, הבוחנת את תהליכי ההתייעלות של המערכת בראייה רחבה וממבט על.

פרויקט הבינוי של בתי המשפט

במהלך כהונתו של הנשיא גרוניס, ובהמשך לפעילות שנעשתה בנושא זה בעבר, המשיכו לצבור תאוצה המהלכים לשיפור התשתיות הפיזיות של בתי המשפט. בסיכום עם משרד האוצר הוחלט לאחרונה להתחיל באופן מיידי בהקמה של בתי משפט חדשים בערים בת-ים, חדרה וטבריה. עוד הוחלט על הליך תכנון מיידי של הקמת היכל משפט חדש בירושלים.

במהלך כהונת הנשיא גרוניס אף הושלמה ההקמה של בית משפט חדש באשדוד והיכל משפט חדש נחנך בתל אביב יפו. בימים אלה גם החל השיפוץ של היכל המשפט הישן שברחוב ויצמן בתל אביב.

בתקופה זו המשיכה גם המגמה הברוכה של צמצום מלאי התיקים ברשות השופטת. כך, למשל, בתי המשפט סגרו בשנת 2013 כ-34 אלף תיקים עיקריים יותר מאלה שנפתחו, למרות עלייה במספר התיקים החדשים (נפתחו כ-743 אלף תיקים ונסגרו כ-777 אלף תיקים).

מלאי התיקים בבתי המשפט בשנת 2013, השנה האחרונה שנבדקה, הוא הנמוך בשמונה השנים האחרונות. מלאי התיקים המשיך במגמת ירידה ועומד על כ-437 אלף תיקים – המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2006.

במהלך כהונתו הקפיד הנשיא גרוניס לקבל החלטות ניהוליות כלל-מערכתיות על בסיס נתונים אמפיריים שנאספו על ידי מחלקת המחקר של הרשות השופטת שהוקמה בימי הנשיאה דורית ביניש. כדוקטור למשפטים, במהלך כהונתו עמד הנשיא גרוניס בראש צוות ההיגוי המנחה את מחלקת המחקר.

אחד המחקרים החשובים שפורסמו בתקופת זו נוגע ל"משקלות תיקים", האומד את תשומות הזמן השיפוטיות הנדרשות לטיפול בסוגי הליכים ותיקים שונים. מחקר זה מסייע למערכת כבר היום בהערכה מדויקת של עומס התיקים בבתי משפט שונים ובהקצאת תקני שיפוט בהתאם לכך.

כמו כן, נערך מחקר בנושא דחיות דיונים, אשר היווה בסיס לקבלת החלטה ניהולית כלל-מערכתית להמשך הטיפול בתופעה. החלטה זו קיבלה את ביטויה בנוהל דחיות הדיונים.

מחקר נוסף שפורסם בתקופת כהונתו של הנשיא גרוניס עסק בנושא של שיעורי ההרשעה והזיכוי בהליכים הפליליים. הנשיא גרוניס התאמץ להפריך את התפיסה הרווחת כי בישראל בתי המשפט מרשיעים בפלילים ביותר מ-99% מכתבי האישום המוגשים על ידי הפרקליטות ותביעות המשטרה.

בשלב זה, עורכת מחלקת המחקר מחקרים אמפיריים נוספים, בהנחיית צוות ההיגוי בראשות הנשיא.

עמידה קפדנית על מועדי דיון

דומה כי אחת מגולות הכותרת של כהונתו של הנשיא גרוניס בפן הניהולי הוא נוהל הטיפול בבקשות לדחיות דיונים, מאפריל 2014 (אשר נכנס לתוקף ב-18 במאי). נוהל זה בא במקום הוראות הנוהל שהוציאה הנשיאה (בדימוס) ביניש בשנת 2010.

בנוהל דחיות הדיונים שהוציא עמד הנשיא גרוניס על הנזק הרב שנגרם לבעלי דין כתוצאה מדחיית דיונים והימשכות הליכים. בנוהל הדגיש הנשיא כי על פי מחקר שערכה מחלקת המחקר של הרשות השופטת, התופעה של דחיות הדיונים גורפת ומקיפה בכלל ערכאות המשפט, וכי מקור התופעה הוא בעיקרו בבקשות המוגשות על ידי בעלי הדין סמוך לפני מועד הדיון או ביום הדיון ממש. כפי שנקבע בנוהל, נקודת המוצא ליישומו הינה הכלל כי דיונים יש לקיים במועד. על כן, שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל, וקבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד.

בהתאם קבע גרוניס כי גם שינוי מטעמי בית המשפט ייעשה במקרים חריגים, וככל הניתן תוך קביעת מועד דיון חדש שיהא סמוך למועד הדיון המקורי. הנשיא גרוניס ציין כי עמידה קפדנית על מניעת דחיות דיון שאין ביסודן הצדקה ממשית תסייע במאמצים לקיצור אורך חיי תיקים במערכת וכי מערכת המשפט תבחן בקפידה את יישום הוראות הנוהל באמצעות דוחות עיתיים.

לאחרונה דחו שופטי בג"ץ את העתירה שהגיש נגד הנוהל השנוי במחלוקת עו"ד מיכאל שרון, שבה תקף את סמכותו של הנשיא גרוניס לקבוע את נוהל הטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון. השופט אליקים רובינשטיין קבע כי הנוהל אינו כובל את שיקול דעתם של השופטים, אך ציין כי מן הראוי לבחון בעוד כשנתיים את יישומו ואת הקשיים שהוא מעורר.

קיצור הליכים וקידום השקיפות

בתחילת שנת 2014 נכנס לתוקף גם נוהל של שמיעה רצופה של תיקים פליליים. הנוהל מגדיר לוחות זמנים לשמיעה של תיקים מסוג זה, ונקבע בו כי יש לקיים דיוני הוכחות ברצף, מספר פעמים בשבוע. בסיום דיוני ההוכחות ישמע בית המשפט סיכומים בעל פה, ופסק הדין יינתן תוך זמן סביר לאחר מכן.

קיום הוראות הנוהל צפוי להוביל לייעול ההליכים הפליליים, וכתוצאה מכך, לקיצור משמעותי של פרק הזמן הנדרש להכרעה בתיקים אלה. הנוהל נוּסח לאחר הליך שבו נשמעו עמדות הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה, לשכת עורכי הדין, הסניגוריה הציבורית ושירות בתי הסוהר.

בהנהלת בתי המשפט מציינים כי נוהל זה, אם ייושם בהצלחה, עשוי להוביל למעבר לשמיעה ברצף גם בתחומי משפט אחרים ולא רק בהליכים הפליליים.

מכשיר נוסף לשיפור התפקוד של המערכת שיזמה שרת המשפטים לשעבר לבני, בתמיכתו של הנשיא גרוניס, הוא ניהול דיונים במשמרת אחר הצהריים. מהלך זה החל כפיילוט, ובמסגרת התכנית מתעתדת מערכת בתי המשפט להרחיבו לכל בתי משפט השלום ברחבי הארץ.

בעקבות הביקורת הציבורית, יזם הנשיא גרוניס לראשונה מהלך להנגשת הדיונים בבית המשפט העליון לציבור הרחב. לפני כחודש נערך פיילוט ראשוני במהלכו הועבר שידור ישיר (של ערוץ אודיו) מדיון שנשמע לפני הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון. לאחרונה התקיים ניסוי נוסף, הפעם של העברת שידור בווידאו של דיון מבית המשפט העליון.

הקלה בעומס על השופטים

במהלך כהונתו ראה הנשיא גרוניס גם חשיבות רבה בשיפור איכות החיים של השופטים. להשקפתו, אין מדובר במטרה העומדת בפני עצמה, אלא באמצעי שבכוחו להעמיד את התנאים המיטביים להגשמת תפקידה של הרשות השופטת. זאת, על רקע ההנחה כי שופטת או שופט הכורעים תחת עומס עבודה עצום, אינם יכולים להוציא תוך זמן סביר מתחת ידיהם פסקי דין השווים באיכותם לאלה הניתנים על ידי שופט שלא מוטל עליו עומס עבודה בלתי אפשרי.

על כן, לאורך כל תקופת כהונתו זימן הנשיא גרוניס ללשכתו שופטים מכל הערכאות על מנת להציף קשיים ולשמוע רעיונות לשיפור תפקודה של המערכת. כתוצאה ממפגשים אלה יזם הנשיא רפורמות ניהוליות. כמו למשל, לאחרונה הוחל בביצוע פיילוט המונע מבעלי דין להגיש בקשות חדשות דרך מערכת "נט המשפט" לאחר שעות העבודה (לאחר השעה 17:00), להוציא מקרים דחופים.

הנשיא גרוניס נימק את המהלך בכך ש"בית משפט לא אמור להיות פתוח 24/7" וכי אין סיבה שמערכת המשפט תאפשר לבעלי דין להגיש בקשות חדשות שיגיעו ישירות למחשבו של השופט אף לאחר שעות העבודה, אלא במקרים דחופים.

לפיכך, בקשות המוגשות באמצעות "נט המשפט" לאחר השעה 17:00 יגיעו לסל העבודה של השופט רק בשעה 07:00 למחרת היום, כדי להקל על הלחץ והעומס המוטל על השופטים, הממשיכים לעבוד גם מהבית לאחר שעות העבודה הרגילות. השינוי החדש, אשר נמצא עתה בבחינה, עשוי לתת מענה מסוים למצוקת השופטים ולהקל על שגרת יומם לאחר שעות העבודה.

החרם על יו"ר הלשכה

על מהלך כהונתו של הנשיא גרוניס האפיל החרם שהוא הוציא נגד לשכת עורכי הדין, שהחליטה לאחרונה להחזיר את "משוב השופטים" שהופסק מזה שנים ארוכות. מאידך, התהדק שיתוף הפעולה של מערכת בתי המשפט עם מחוזות לשכת עורכי הדין, שלא צידדו בהחזרת משוב השופטים.

בהנחייתו של הנשיא גרוניס, נשיאי בתי המשפט במחוזות השיפוט השונים ניהלו וממשיכים לנהל שיח שוטף עם המחוזות, על מנת להציף קשיים ולהביא לפתרונם בהקדם האפשרי. בהנהלת בתי המשפט מספרים כי שיתוף הפעולה ההדוק נשא פירות במספר היבטים וסייע לחיזוק אמון הציבור ברשות השופטת. ומביעים צער על כך שראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, וחברי הוועד המרכזי של הלשכה, החליטו לפני מספר חודשים, באופן חד צדדי, לערוך משוב דירוג לשופטים. הנשיא גרוניס הביע התנגדות נחרצת לקיום המשוב, בטענה כי מדובר בכלי פופוליסטי שעלול להחדיר תרבות ריאליטי לאולם השיפוט.

לקריאה נוספת, ראו:

נמשכת המגמה: מלאי התיקים בביהמ"ש ב-2013 – הנמוך ב-8 השנים האחרונות

בג"ץ: יישום נוהל הטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון ייבחן מחדש כעבור שנתיים

סוף לדחיות הדיונים ולסחבת: עומס עבודה של עו"ד לא יהיה שיקול בדחיית מועד

גרוניס מגביל את שעות פעילות נט המשפט: "בית משפט לא אמור להיות פתוח 24/7"

נשיא בית המשפט העליון: "לא ניתן להחדיר תרבות ריאליטי לאולם הדיונים"