חדשות

תוצאות משוב השופטים שפרסמה לשכת עורכי הדין מציירים תמונה חיובית – רוב ההערכות שניתנו לשופטים הן גבוהות. לצד זאת, בולטת הערכה נמוכה יחסית להתאמת ניסיונות הפשרה של השופטים לנסיבות העניין, תוך לחץ מוגזם של שופטים לפשרה. הנהלת בתי המשפט: הסקר נעשה בחופזה, בעיתוי חשוד ובאופן חובבני לכאורה, ואינו חף מאינטרסים של גופים מסחריים

לשכת עורכי הדין פרסמה היום את תוצאות משוב השופטים הארצי 2014, המציירות תמונה חיובית על שופטי בתי המשפט בישראל. רוב השופטים קיבלו הערכות כלליות גבוהות וגבוהות מאוד. עם זאת, לצד שיעורי ההערכה הגבוהים בולטת הערכה נמוכה יחסית להתאמת ניסיונות הפשרה של השופטים לנסיבות העניין, תוך לחץ מוגזם של שופטים לפשרה. בלשכת עורכי הדין מציינים כי זהו ממצא החוזר בעקביות גם בכל משובי העבר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

משוב השופטים, שבוצע על ידי מכון המחקר מאגר מוחות, נערך לראשונה כסקר אינטרנט, שבו התבקשו עורכי הדין להעריך עד עשרה שופטים המכהנים בבתי המשפט בכל המחוזות והערכאות שבפניהם הופיעו בשנה החולפת במספר הרב ביותר של דיונים. כל השופטים (100%) קיבלו הערכות מ-4,332 עורכי הדין שהשתתפו במשוב, המהווים 20% מכלל עורכי הדין העוסקים בליטיגציה. עורכי הדין סיפקו 21,584 הערכות ביחס ל-677 שופטים. הערכות פרטניות התפרסמו רק לגבי 392 השופטים, המהווים 58% מכלל השופטים, שקיבלו מעל לרף מינימלי של 26 הערכות.

מספר ההערכות הממוצע לשופט עמד על 32, ואילו בקרב השופטים שקיבלו מעל 26 הערכות עמד הממוצע על 43 הערכות בממוצע לשופט.

המשיבים העריכו את תפקוד השופטים על פי שבעה פריטי הערכה המשתקפים בשני ממדים: ממד מהותי וממד סגנוני. בנוסף התבקשה בנפרד הערכה כללית לשופט. בממד המהותי נשאלו שאלות על בקיאות השופט בדין הרלוונטי, מידת ההיכרות שלו עם העובדות בתיק ומידת ההתאמה של ניסיונות הפשרה של השופט לנסיבות המקרה. בממד הסגנוני נשאלו שאלות על יחס נאות של השופט לעדים, יחס נאות של השופט לעורכי הדין, ניהול הדיון ביעילות ואפשרות חקירת עדים נאותה.

בביצוע המשוב ננקטו צעדים מיוחדים, דומים לאלו שננקטו בעבר, להבטחת סודיות המענה, אנונימיות המשיבים ואמינות המשוב. לשם כך נשלח קישור (לינק) אינטרנטי ייחודי למשוב, לעורכי הדין חברי הלשכה. והונפקה סיסמה אקראית-אישית לכל עורך דין רשום. הקישור לשאלון המשוב והסיסמה האישית הופצו לכלל עורכי הדין המופיעים ברשימת התפוצה של לשכת עורכי הדין (להוציא עורכי דין שבאופן יזום ביקשו להסיר את עצמם מרשימה זו). הסיסמה האישית אפשרה לכל עורך דין להשתתף פעם אחת בלבד במשוב ולהעריך עד עשרה שופטים לבחירתו.

עלייה בשיעור ההערכות הגבוהות

מרבית ההערכות (53%-64%) היו הערכות גבוהות. רוב השופטים המוערכים שקבלו 26 הערכות או יותר קבלו הערכות כלליות פרטניות גבוהות וגבוהות מאוד, בדומה לממצאים המקבילים במשובי עבר. ניתוח הנתונים מעלה כי לא נרשמו פערים משמעותיים בין ההערכות שקיבלו השופטים בממד המהותי לבין ההערכות בממד הסגנוני, המתייחס לאופן ניהול הדיון והיחס לעורכי הדין ולעדים, והציונים שנרשמו היו דומים, לטוב ולרע, בשתי הקטגוריות.

הממצאים לבי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה מלמדים על עלייה ניכרת בשיעור ההערכות הגבוהות, במרבית הפרמטרים, בהשוואה למשובי העבר.

שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים קיבלו את הציון הגבוה ביותר בהערכה הכללית לשופט (3.71 מתוך 5) מבין בתי המשפט המחוזיים, ולאחר מכן בסדר יורד בית המשפט המחוזי בנצרת (3.6), בית המשפט המחוזי בתל אביב (3.59), בית המשפט המחוזי מרכז (3.55), בית המשפט המחוזי בבאר שבע (3.43) ובית המשפט המחוזי בחיפה (3.31). המחוזי בירושלים זכה להערכות הגבוהות ביותר בכל הפרמטרים, בהשוואה ליתר בתי המשפט המחוזיים. התבלטו בציונים גבוהים השופטים תמר בזק רפפורט (4.14), ארנון דראל (4.43) ויגאל מרזל (4.46) מבית המשפט המחוזי בירושלים, צבי ויצמן (4.25), עופר גרוסקופף (4.27), יחזקאל קינר (4.38) מבית המשפט המחוזי מרכז, תמר אברהמי (4.45) חאלד כבוב (4.36), חדוה וינבאום וולצקי (4.26), יצחק ענבר (4.26), שאול שוחט (4.28) מבית המשפט המחוזי תל אביב, שאהר אטרש (4.3) וסאאב דבור (4.43) מבית המשפט המחוזי נצרת וטלי חיימוביץ לבנת (4.49) מבית המשפט המחוזי בבאר שבע. את הציון הנמוך ביותר קיבל שופט בית המשפט המחוזי בחיפה ד"ר מנחם רניאל (1.91), בעיקר בשל ההערכות הנמוכות שקיבל על יחסי לעדים ולעורכי הדין.

שופטת בית המשפט המחוזי דליה גנות, שעלתה לאחרונה לכותרות לאחר שאמרה כי המתלוננת לא נאנסה אלא התאכזבה מהמין זכתה לציון כללי של 2.76.

שופטת בית המשפט המחוזי ענת ברון שמונתה לאחרונה לשופטת בית המשפט העליון קיבלה ציון הערכה כללי של 3.72.

גרוניס ונאור חותמים את הטבלה

בבתי המשפט השלום קיבלו את ההערכות הגבוהות ביותר שופטי בתי משפט השלום בקריות, אשקלון, טבריה, עכו וכפר סבא. ההערכות הנמוכות ביותר התקבלו בבית משפט השלום בפתח תקווה ובאילת.

שופטי בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבלו את ההערכות הגבוהות ביותר מבין בתי הדין לעבודה. אחריהם מדורגים שופטי בית הדין לעבודה בבאר שבע, בתל אביב, בירושלים ובחיפה.

במכון המחקר מאגר מוחות מציינים כי למאפייני הרקע של עורך הדין המעריך ולמאפייני הרקע של ההליך המשפטי, לרבות זכייה/הפסד ברוב התיקים אצל השופט המוערך, אין כלל השפעה, או לכל היותר ישנה השפעה שולית וזניחה בלבד, על ההערכה הכללית לשופט. ההבדל בין ההערכה הכללית הממוצעת לשופט אצל מעריך "שרוב לקוחותיו זכו" לבין ההערכה הכללית הממוצעת לשופט אצל מעריך "שרוב לקוחותיו הפסידו" היא שולית וזניחה.

327 עורכי דין סיפקו הערכות לכל שופטי בית המשפט העליון, מהם עשרה קיבלו 26 הערכות ויותר. מרבית ההערכות, לגבי הרוב המוחלט של השופטים המוערכים בבית המשפט העליון הן הערכות  גבוהות, במיוחד בהיבטים של בקיאות בדין, הכרת העובדות בתיק ויחס נאות לעורכי הדין. על רקע שיעורי ההערכה הגבוהים, בולטת הערכה נמוכה יחסית בעניין התאמת ניסיונות הפשרה של השופטים לנסיבות העניין. בהערכות המתייחסות לבית המשפט העליון נעדרו כמובן הפרמטרים יחס לעדים ומתן אפשרות לחקירת עדים נאותה שאינם רלוונטיים ולא נכללו בניתוח.

את הציון הגבוה ביותר מבין שופטי בית המשפט העליון קיבל השופט יצחק עמית, שזכה לציון הערכה כללי של 4.26, ולציונים גבוהים במיוחד על הבקיאות בדין הרלוונטי והכרת העובדות בתיק. אחריו מדורגים השופטים נעם סולברג (4.07) ויורם דנציגר (4.04). נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שניהל מלחמת חורמה במשוב השופטים, זכה לציון הערכה כללית של 2.64 – הנמוך ביותר מבין שופטי בית המשפט העליון שקיבלו מעל 26 הערכות. השופטת מרים נאור, שתיכנס לנעליו של גרוניס עם פרישתו ביום חמישי הקרוב, נמצאת מקום אחד מעליו עם ציון הערכה כללית של 3.02.

המשוב ככלי משחק פוליטי

הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה לפרסום תוצאות המשוב כי "הרשות השופטת מאמינה בביקורת ככלי לשיפור וייעול תפקודה השוטף, אלא שמשוב השופטים הוא חסר תכלית וערך עבור הרשות השופטת, וממילא אינו צפוי להשיג את המטרות לשמן לכאורה  נועד. ההחלטה על קיומו התקבלה באופן חד צדדי, מבלי שהדבר תואם עם הרשות השופטת. לעומדים בראש מערכת בתי המשפט נודע על ההחלטה לקיימו במפתיע, זאת על אף הסכנות הטמונות במשוב ביחס לאמון הציבור במערכת בתי המשפט והרגישות הרבה המתחייבת בנקיטת צעד מסוג זה. התנהלות זו מעידה על כך שמטרתו של המשוב לא נועדה לשפר את פניה של מערכת המשפט, אלא כי בבסיסו עמדו מטרות אחרות".

עוד צוין כי "המועד שנקבע לעריכת המשוב, בשנת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, תרם לתחושה כי באמצעות המשוב נעשה ניסיון להשתמש במערכת המשפט כ"כלי משחק", בעוד שלמערכת המשפט אין ולא היה עניין ביחסי הכוחות ובמאבקים הפוליטיים בלשכת עורכי הדין. הרשות השופטת והעומד בראשה סירבו לפיכך לשתף פעולה עם מהלך חד צדדי זה והקפידו להדגיש כי היא איתנה בעמדתה נגד קיומו של משוב השופטים שעיקרו פופוליסטי. כאז כך עתה ואף ביתר שאת".

בהנהלת בתי המשפט מציינים כי פרטים שנחשפו בתקופה האחרונה  מעידים כי הסקר נעשה בחופזה ובאופן חובבני לכאורה, מבלי שניתנה ככל הנראה תשומת לב מספקת לנושאים של מהימנות ואמינות. כך, למשל, נטען כי הסקר שיועד לקהל עורכי הדין ניתן למעשה למילוי על ידי כל אזרח מן השורה, וכי ניתן היה למעשה למלא את הסקר מספר פעמים, דבר העשוי להביא לשימוש בו ככלי להתנגחות בשופט זה או אחר.

"ההערכות שניתנו על שופטים, אינן ממצות מן הסתם את כלל המפגשים של המשיב עם אותו שופט, אלא את המפגש הקיצוני איתו, לאור הנטייה האנושית לזכור את מקרי הקיצון,  דבר אשר עשוי לפגום בפרשנות הממצאים", נכתב בהודעת הרשות השופטת. "יתרה מזאת, במשוב מוצג מספר הערכות עבור 54% מכלל השופטים בלבד . מכאן עולה שהמשוב אינו מספק תמונה מייצגת של כלל שופטי המערכת, אלא מציג את ההערכות הפרטניות של כמחצית מכלל השופטים, שעשויות להיות שונות באופן משמעותי, לחיוב או לשלילה, מאותם שופטים שאין עליהם מידע . אם כך המצב, לא ברור איך ניתן להציג הערכה של כלל שופטי בית משפט מסוים (כאשר חלק מן השופטים באותו בית משפט כלל לא נכללים בתוצאות המשוב). ספק אם ניתן להתייחס לממוצע של כל שופטי בית משפט מסוים או לערוך השוואה בין השופטים על בסיס הערכות שהתקבלו, לאור מספר השופטים אודותיהם התקבלו הערכות מספקות".

עוד נטען כי המשוב כולל מספר מצומצם של שאלות המנוסחות באופן כללי ביותר וכוללות מונחים שעשויים לקבל פרשנות שנויה במחלוקת, כדוגמת המונחים "יחס נאות" ו"יעילות", העשויים להתפרש באופן שונה מעורך דין אחד לשני. "העבודה השיפוטית, מסובכת למדידה בשל הייחודיות והמורכבות של עבודת השופט, האמון על ניהול משפטי יעיל וצודק שבסופו ניתנת הכרעה בסכסוך. ישנו קושי לזקק באמצעות משוב את הצדק הפרוצדוראלי של ההליך מתוך 'תחושת הצדק', שכן בסופו של ההליך ישנו צד זוכה וצד מפסיד. משכך, סקר שביעות רצון דוגמת המשוב מעניק תמונה חלקית ולא מדויקת, ופרסום תוצאותיו  עלול לפגום באמון הציבור במערכת המשפט, וכן לפגוע בעצמאות השיפוטית של השופטים".

בהנהלת בתי המשפט מצביעים גם על כך שהערכות הדירוג במשוב נעות בין 1-5, ומציינים כי יש שוני מהותי בפרשנות הנתונים והמסקנות עליהן כאשר הערכות המשיבים עבור אותו שופט אינן אחידות ונעות על פני טווח התשובות האפשריות, לעומת שופט שההערכות שניתנו לו דומות ומתקבצות פחות או יותר סביב אותו דירוג מספרי (למשל 3). נראה כי כיום הסקר אינו כולל מדדים המאפשרים לבחון זאת. בנוסף, נטען כי המשוב מומן על ידי גופים מסחריים המתדיינים בבתי המשפט, ואינם חפים לכאורה מאינטרסים בכל הנוגע למשוב ולתוצאותיו.

"הרשות השופטת דוגלת ומאמינה בערכים של שקיפות וביקורת ופועלת לאורם של ערכים אלה", נכתב בתגובת הנהלת בתי המשפט". "אמון הציבור הוא הנכס היקר ביותר של הרשות השופטת. לאמינותם ומהימנותם של אמצעי הביקורת  ישנו חלק משמעותי במדד אמון הציבור. לאור הדברים שפורטו לעיל, מערכת בתי המשפט סבורה כי תוצאות המשוב אינן יכולות לתרום לייעול ושיפור מלאכת השפיטה, וכי המשוב אינו מהווה מנגנון ביקורת ובקרה מתאים, ואף עלול להשיג תוצאות הפוכות ולפגוע באמון הציבור. לרשותה של המערכת עומדים מנגנוני בדיקה מהימנים ואמינים אשר מוכיחים את  תרומתם, דוגמת נציב תלונות הציבור על שופטים, ועדה משותפת שהוקמה עם ראשי מחוזות לשכת עורכי הדין ומנגנוני בדיקה פנימיים, אשר המערכת פועלת לשיפורם באופן מתמיד. על רקע דברים אלה הרשות השופטת אינה נזקקת למשוב השופטים ואין בכוונתה לעשות בו שימוש".