שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: הרשעה במניפולציה על ני"ע - גם כאשר לצד המרמה עמד עניין כלכלי לגיטימי

חדשות

העליון: הרשעה במניפולציה על ני"ע - גם כאשר לצד המרמה עמד עניין כלכלי לגיטימי, צילום: צילום: istock
העליון: הרשעה במניפולציה על ני"ע - גם כאשר לצד המרמה עמד עניין כלכלי לגיטימי
04/01/2015, עו"ד לילך דניאל

חברות מקבוצת עופר הורשעו יחד עם מנהל הכספים בעבירות תרמית בני"ע, לאחר שביצעו רכישה מאסיבית של אגרות חוב מסדרה ד' שהנפיקה מליסרון ערב הרחבת הסדרה. השופט אליקים רובינשטיין קבע כי כל אחת מהחברות אחראית באופן ישיר למעשיו של מנהל הכספים, והרשיע גם את החברה הציבורית מליסרון בביצוע העבירה

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של חברות "עופר פיתוח" ו"עופר השקעות" ומנהל הכספים בהן, על הרשעתם בעבירות תרמית בניירות ערך על רקע פרשת רכישה מאסיבית של איגרות חוב. בתוך כך, קבע בית המשפט כי ניתן להרשיע בעבירת המניפולציה גם במקרה שבו לצד כוונת הנאשם להשפיע על השער בדרכי תרמית, עמדה כוונה כלכלית לגיטימית. בד בבד, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה על זיכוי החברה הציבורית "מליסרון" וקבע כי יש להרשיעה מכוח תורת האורגנים ולהשית גם עליה קנס של מיליון שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערער בע"פ 1829/14 שימש כמנהל כספים בחברת עופר השקעות וכן ניהל את ענייניהן הכספיים של חברת עופר פיתוח וחברת מליסרון. נגד המערער ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום שייחס להם ביצוע שורת עבירות על חוק ניירות ערך. עניינה של הפרשה ברכישה מאסיבית של איגרות חוב מסדרה ד' שהנפיקה מליסרון באמצעות עופר פיתוח בכספה של עופר השקעות בשוק המשני, ערב הרחבת הסדרה. הרכישות, שהוצאוּ לפועל על ידי יועץ השקעות שעסק במסחר באג"ח בחדר המסחר של "פועלים-סהר" בהוראת המערער, נעשו בין היתר על מנת להשפיע על שער איגרת החוב לקראת הנפקת איגרות חוב נוספות מאותה הסדרה, ובכך להיטיב את מצבה של מליסרון. כך, במהלך ארבעה ימי מסחר רכשה עופר פיתוח איגרות חוב מהסדרה של מליסרון בהיקף של כ-24 מיליון שקל.

אין הכרח להראות מניע

בהכרעת הדין נקבע כי להשקעות שביצעה החברה היה גם בסיס כלכלי איתן, שכן איגרות החוב של מליסרון היו נייר ערך שהחזקה בו תאמה את מדיניות ההשקעה של קבוצת עופר. מנכ"ל החברות זוכה מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ואילו חברת מליסרון זוכתה גם היא. עם זאת, המערער, היועץ וחברות עופר הורשעו בעבירות על חוק ניירות ערך שעיקרן בתרמית בקשר לניירות ערך בדרך של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך, וכן בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות ערך.

המערער, ששימוש כאמור מנהל הכספים בחברה, נידון לשנת מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 100 אלף שקל. יועץ ההשקעות נידון ל-3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 25 אלף שקל, בין היתר בהתחשב בתקדימיות ההרשעה מסוג זה. בנוסף, חויבה כל אחת מהחברות המורשעות בקנס בגובה של כמיליון שקל.

מנהל הכספים והחברות ערערו על הכרעת הדין, ואילו המדינה ערערה על זיכויה של חברת מליסרון. הסוגיה המרכזית שבבסיס הערעורים היא הרשעת מנהל הכספים והחברות בעבירת המניפולציה שבסעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, העוסקת במי ש"השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך".

השופט אליקים רובינשטיין דחה את הערעור על ההרשעה, אך קיבל את הערעור על זכייתה של מליסרון. השופט עמד על יסודותיה של עבירת המניפולציה וקבע כי על אף שרכיב זה הצטמצם משמעותית, מדובר בעבירת תוצאה שבה נדרשת השפעה בפועל על שער נייר הערך. אשר ליסוד הנפשי בעבירת המניפולציה, ציין השופט רובינשטיין כי נראה שישנה תמימות דעים בפסיקה ובספרות בעניין דרישת הכוונה, שהיא למעשה אינהרנטית לרכיב "בדרכי תרמית". עם זאת, כדי להרשיע בעבירה אין הכרח להראות כי לנאשם היה מניע לביצוע הפעולה, אולם ככל שזה קיים ייתכן שהדבר ישמש ראיה נסיבתית להוכחת העבירה, בדגש על רכיב הכוונה.

לאור האמור, קבע השופט רובינשטיין כי אין חולק שדרישת הכוונה מתקיימת כאשר כל כוונתו של הנאשם במניפולציה הייתה להשפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. עם זאת, לשם הרשעה בעבירה ניתן להסתפק בעצם קיומה של כוונת המרמה, גם כאשר בצידה עמדה גם כוונה כנה לבצע השקעה כלכלית לגיטימית.

החמרה בענישה בעבירות הצווארון הלבן

לאחר בחינת הראיות קבע השופט כי המערער פעם בעירוב מטרות בבואו לרכוש את סדרת האג"ח – האחת, מטרה כלכלית לגיטימית להשקיע בנייר הערך לטובתה של חברת עופר פיתוח, והשנייה, מטרה ברורה להשפיע על השער ולהביא את מחיר האיגרת ל-117 אגורות, כפי שעשה בהצלחה. מכאן שהמערער פעל כדי להשפיע על השער בדרכי תרמית ולכן בדין הורשע בעבירת המניפולציה. השופט ציין עוד כי אין להתערב בעונש שהושת עליו, שכן הוא אינו חורג ממדיניות ההחמרה בענישה של השנים האחרונות בעבירות הצווארון הלבן, הנובעת מאופיין הייחודי של עבירות אלו.

השופט התייחס גם לשאלה האם ראוי להטיל אחריות על התאגיד בין מעשיו הקונקרטיים של האורגן, וקבע כי במקרים שבהם בעל התפקיד פועל בהיותו נושא משרה בחברה אחת, למען האינטרסים של החברה האחרת ומשקלל זאת לתוך פעולותיו, יש גם בכך כדי לקבוע כי כל אחת מן החברות אחראית באופן ישיר למעשיו, גם אם אלה נעשו לכאורה רק מתוך אחת מהן. במקרה זה, נקבע כי שיקולי המדיניות המשפטית נוטים במובהק לעבר הטלת האחריות על שתי החברות יחד למעשי מנהל הכספים. אמנם כל חברה היא אישיות משפטית בפני עצמה, אולם מדובר בחברות הנמצאות בקשרי בעלות הדוקים עם זהות של ממש בין נושאי המשרה ביניהן, כשלפחות בהשקעה מושא העניין פעלו שתיהן כמקשה אחת. לכן, לא ניתן לקבל את ההבחנה ביניהן.

לבסוף, קיבל השופט רובינשטיין את ערעורה של המדינה על זיכויה של מליסרון וקבע כי הפונקציה שמילא המערער במליסרון מצביעה על כך כי יש לראותו כאורגן החברה בכל הנוגע לביצוע העבירות שבהן הורשע, שכן הוא ניהל את ענייניה הכספיים, השתתף בישיבת הדירקטוריון הספציפית בה הוחלט על הנפקת איגרות החוב שבמחלוקת וכן לקח חלק פעיל בקידום ההנפקה, לרבות הדיווחים לבורסה. לאור האמור, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה והרשיע את מליסרון בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

בקביעת העונש ציין השופט רובינשטיין כי מחד, אחריותה פחותה מזו של עופר, אך בשונה מחברת עופר, בסופו של יום מליסרון הורשעה הן בביצוע תרמית ומניפולציה והן בעבירות הדיווח שנעשו במסגרתה, וגם בכך יש להתחשב בקביעת חומרת העונש. עוד הזכיר השופט כי מליסרון היא חברה ציבורית שבעת ביצוע העבירה עמדו הכנסותיה השנתיות על מאות מיליוני שקלים. מטעמים אלו, נקבע כי יש להטיל עליה קנס זהה לזה שהוטל על החברות עופר פיתוח ועופר השקעות, שהוא הקנס המרבי שהיה קבוע בחוק בתקופה הרלוונטית – 1.1 מיליון שקל.

 

ע"פ 99/14

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:191
קומיט וכל טופס במתנה