חדשות

פושט רגל בשנות השישים המאוחרות לחייו ביקש להחיל את צו ההפטר גם על חובו למל"ל בגין המזונות ששולמו לגרושתו. השופטת צילה צפת מנתה את הנסיבות החריגות היכולות להצדיק את העמסת החוב על הקופה הציבורית, בהן 100% נכות, גיל מבוגר, מצב רפואי קשה והכנסה מקצבה בלבד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשתו של פושט רגל להחיל את צו ההפטר גם על חוב למוסד לביטוח לאומי שמקורו בתשלום מזונות. השופטת צילה צפת הדגישה כי מתן ההפטר ניתן בנסיבות קשות וחריגות במיוחד, אשר אינן מתקיימות במקרה זה, והבהירה כי לא היה מקום להניח כי ההפטר יחול אוטומטית גם על חוב המזונות, גם כאשר המל"ל לא פעל לגביית החוב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החייב טען כי גילו (שנות השישים המאוחרות), בריאותו הלקויה, העובדה כי הוא נכה בשיעור של 28% ומשתכר סכום של 5,900 שקל בחודש, והעובדה כי הוא אינו בעל נכסים כלשהם מצדיקים את מתן ההפטר על חוב המזונות הנתון לשיקול דעת בית המשפט. לטענתו, החוב שמקורו במזונות עבר ששולמו לגרושתו על ידי המל"ל במשך תקופה קצרה ביותר, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, וסכומו הגבוה מורכב ברובו מתוספת של הפרשי ריבית והצמדה.

עוד ציין החייב כי ילדיו בגירים ונמצאים בשנות ה-30 לחייהם, וכי הקשר ביניהם הדוק ביותר. בנסיבות אלה, משמדובר בחוב מזונות שנוצר לפני שנים רבות ובשלב זה אין הוא נדרש לזון עוד את בני משפחתו, החוב איבד מאופיו המקורי וקרוב יותר במהותו לחוב פסוק רגיל.

החייב טען כי המל"ל לא טרח להגיש תביעת חוב ולהיכלל במצבת החובות בהליך פשיטת הרגל, ורק לאחר שניתן ההפטר החל לפעול נגדו בהליכים שונים.

הנאמן והמל"ל התנגדו לבקשת ההפטר. לטענת הנאמן, אף שבמקרים מסוימים הורה בית המשפט על החלת ההפטר גם על חוב מזונות, הרי שמדובר במספר מקרים מצומצם ובנסיבות חריגות ביותר שאינן חלות במקרה זה. עוד נטען כי לאחרונה קיבל החייב הפטר מכל חובותיו בסך של מיליוני שקלים, ואין זה מעל ליכולותיו להתמודד עם חוב בסך של 300 אלף שקל למל"ל או לכל הפחות להגיע עמו להסדר ראוי.

המל"ל טען כי מתן הפטר מחוב מזונות עלול לפגוע בהבטחת הקיום לזכאים במזונות וברציונל העומד בבסיסו של חוק המזונות,  (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972 וכן עלול לעודד התחמקות מתשלום חוב מזונות, מתוך הנחה כי התשלום יתבצע על ידי המל"ל ובהמשך הדרך יתקבל הפטר. עוד נטען, כי קבלת הבקשה משמעה גם פגיעה בקופת המדינה, שכן המל"ל נועד להוות צינור להעברה זמנית של דמי המזונות, ואולם, בפועל, הופך להיות מממן קבוע של חייבים הנמנעים מקיום פסקי דין למזונות.

השופטת צילה צפת דחתה את הבקשה וקבעה כי הכלל הוא כי חוב מזונות עומד בתוקפו חרף ההפטר, אלא אם מצב בית המשפט להחריגו באופן מפורש. במקרה זה, ציינה השופטת, המל"ל שילם את סכום המזונות לידי הזוכה ולכן הוא בא בנעליה ורשאי לגבות את החוב מידי החייב. "הסדר זה מתיישב עם תכלית החוק הנועד להבטיח כי הזוכה לא יוותר ללא אמצעי מחייה, אך אין מטרתו לשחרר את החייב מן החוב ולהעמיסו על הציבור כולו", כתבה השופטת בהחלטתה. "יחד עם זאת, לבית המשפט שמור שיקול הדעת, במקרים מסוימים וחריגים, להורות כי הפטר יחול גם על חבות המזונות".

השופטת צפת ציינה כי במקרה זה לא מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מן הכלל. החייב לא הביא ראיות לתמיכה בטענותיו לגבי מצבו הבריאותי הלקוי, ומכל מקום יש לתת משקל לא מבוטל למצבו התפקודי של החייב, אשר היה והינו בעל כושר השתכרות, עובד באופן קבוע והכנסותיו מסתכמות בכ-6,000 שקל לחודש. "אין חולק כי מדובר בנסיבות שונות וקלות לאין ערוך לעומת אותם מקרים בהם מצא בית המשפט ליתן הפטר בגין חוב מזונות למל"ל. כך, למשל, גילם המבוגר של החייבים, מצב רפואי קשה,  100% נכות, הוצאות רפואיות רבות, חלוף כ-30 שנה מאז החלו הליכי הגביה בהוצל"פ, היעדר נכסים, הכנסה מקצבת מל"ל בלבד כך שגביית החוב תותיר את החייב מתחת לקו העוני", הבהירה השופטת צפת. "עינינו הרואות כי מתן ההפטר אושר בנסיבות קשות במיוחד אשר אינן מתקיימות בעניינו".

השופטת דחתה גם את טענת החייב כי הוא שינה את מצבו לרעה בהסתמך על כך שהמל"ל לא הגיש תביעת חוב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, וקבעה כי מקום שחוב המזונות למל"ל לא הוחרג באופן מפורש בהחלטה שיפוטית, לא היה מקום להניח כי ההפטר יחול על החייב באופן אוטומטי, בין אם המל"ל הגיש תביעת חוב, בין אם לאו.

פש"ר 33036-05-11

לקריאה נוספת, ראו:

חריג: בן 75 שצבר חוב מזונות של 2.5 מיליון שקל – פטור מלשלם 

בית המשפט המחוזי פטר פושט רגל מחוב מזונות של 2.5 מיליון שקל לגרושתו 

פריצת דרך: בנסיבות חריגות ניתן לתת הפטר לפושט רגל גם על חוב מזונות