חדשות

מנתונים שאספה היחידה הממשלתית לחופש המידע עולה כי המספר הרב ביותר של בקשות הוגשו למשרד הבריאות, רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים ומשרד החינוך. רק 19% ממבקשי המידע מיוצגים על ידי עורך דין או עמותה, ואילו שאר 81% אינם מיוצגים.

רוב הבקשות חופש מידע שהוגשו לרשויות ציבוריות באמצעות הטופס המקוון מאז השקתו הוגשו בענייני בריאות. היחידה הממשלתית לחופש המידע אספה נתונים על 600 הבקשות הראשונות שהוגשו במסגרת חוק חופש המידע באמצעות הטופס המקוון שבאתר המרכזי לחופש המידע (foi.gov.il). הטופס נוצר על ידי היחידה באוגוסט 2013 כדי להקל על הציבור בהגשת בקשות לכאלף רשויות ציבוריות עליהם חל החוק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ניתוח הנתונים מתייחס לגורמים הפונים בבקשות חופש מידע, כמות הבקשות בכל חודש והמשרדים עם כמות הבקשות הגבוהה ביותר. (פילוח הנתונים המוצגים בדו"ח היחידה מבוסס על בקשות שהוגשו באמצעות הטופס המקוון בלבד. ניתן להגיש בקשות חופש מידע לרשויות הציבוריות בדרכים נוספות).

מנתוני הדו"ח עולה כי להעלאת מודעות ציבורית יש את התרומה הרבה ביותר על העלייה בהגשת בקשות חופש מידע. בשנת 2013 נערכו שני שינויים משמעותיים שהקלו על הגשת בקשות חופש מידע – ב-20 בינואר עלה האתר המרכזי לחופש המידע לאוויר וב-28 למרץ הופחתו אגרות חופש המידע בכ-80%: סכום אגרת הבקשה פחת מ-101 שקל ל-20 שקל בלבד. בנוסף, ניתן פטור מתשלום אגרת הגשת בקשה וארבע שעות עבודה ראשונים לגופים אקדמיים, עמותות ומקבלי קצבה.

עלייה במספר הבקשות

הנתונים מעידים על עלייה הדרגתית במספר הבקשות. הטופס המקוון עלה לאוויר בשלהי אוגוסט 2013, ועד סוף שנת 2013 הוגשו רק 53 בקשות חופש מידע דרכו. לעומת זאת, בתקופה המקבילה בשנת 2014 כבר הוגשו 257 בקשות.

החודשים בהם הוגשו באופן יחסי מספר הבקשות הרב ביותר (כשליש מהבקשות שהוגשו בכלל 2014) היה במהלך מאי-יוני, וזאת במקביל לקמפיין תקשורתי שהובילה היחידה להעלאת המודעות הציבורית לזכות לקבלת מידע מכוח החוק ולקלות במימוש זכות זו עם הפחתת האגרות וקיומו של האתר החדש.

מרבית הבקשות מועברות לרשויות בשלטון המרכזי (משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהן).  מהנתונים עולה כי 486 בקשות חופש מידע הוגשו לשלטון המרכזי, שהן 81% מכלל הבקשות, לעומת 43 בקשות לשלטון המקומי (רשויות מקומיות), שהן 7.2% מכלל הבקשות.

הרשויות שאליהן הוגש המספר הגדול ביותר של בקשות הן משרד הבריאות עם 90 בקשות (15%), רשות מקרקעי ישראל עם 42 בקשות (7%), משרד המשפטים עם 41 בקשות (6.8%), משרד החינוך עם 32 בקשות (5.3%) ומשרד הכלכלה עם 31 בקשות (5.2%).

משרד הבריאות מוביל עם כמות הבקשות הגבוהה ביותר ובכך מציב את מערכת הבריאות כמעניינת ביותר בעיני הציבור הרחב. לכך מצטרפת העובדה כי 11 בקשות נוספות הוגשו לקופות החולים ושמונה בקשות נוספות הוגשו לבתי חולים ממשלתיים. מכאן עולה כי יותר משישית (18%) מכלל הבקשות שהוגשו באמצעות הטופס הועברו לידי מערכת הבריאות בכללותה.

עוד עולה מנתוני הדו"ח החדש כי מבין כ-500 הבקשות שהוגשו לאחר השינוי במשטר האגרות רק בבקשה אחת נעשה שימוש בפטור מתשלום אגרה שניתן למקבלי קצבה. ניתן להסביר נתון זה בסכום הנמוך של אגרת בקשה מחד ולצורך לפגוע בפרטיות המבקש מאידך הנדרש על מנת לקבל פטור זה. כמו כן, ייתכן כי השימוש המועט בפטור נוגע לעובדה כי כ-20% מהבקשות נוגעות לעניינים אישיים שלא היו חייבים בתשלום אגרה גם לפני שינוי משטר האגרות.

השינוי במשטר האגרות השפיע באופן המשמעותי ביותר על השימוש שעושות כיום בחוק עמותות וחברות לתועלת הציבור. כ-30% מהבקשות שהוגשו לאחר שינוי משטר האגרות מקורן בגופים אלו. לשם השוואה, רק כ-4.7% מהפטורים מתבקשים על ידי גורמי מחקר אקדמי אשר אף הם זכאים לפטור מתשלום אגרת בקשה ומתשלום אגרת טיפול עבור ארבע שעות נוספות.

כלי עבודה לעורכי דין

עוד עולה מהדו"ח כי רק 19% ממבקשי המידע מיוצגים על ידי עורך דין או עמותה, ואילו שאר 81% אינם מיוצגים. כך, מתוך 506 מהמשיבים 411 השיבו כי הם אינם מיוצגים ומבקשים את המידע עבור עצמם. מנתון זה ניתן ללמוד כי השימוש בטופס המקוון נוח ופשוט למשתמש ואינו מצריך שירותים של גורם מקצועי מתווך כגון עורך דין.

לדברי עו"ד רבקי דב"ש, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, "היחידה הממשלתית לחופש המידע פועלת באופן שוטף להגברת השקיפות ברשויות הציבוריות ולשיפור איכות השירות הציבורי בתחום השקיפות השלטונית. הנתונים על כמות הולכת וגדלה של הבקשות מעידה כי הפעולות שנעשו השנה ובהם הקמת האתר המרכזי, הפחתת האגרות ופעולות להעלאת מודעות ציבורית, נושאים פירות ומקלים על הציבור במימוש זכותו מכוח החוק. נמשיך ביחידה לפעול, עם שותפינו הרבים לנושא בתוך משרדי הממשלה ויחידותיהם, על מנת להגביר את יישומו של חוק חופש המידע במערכת הממשלתית".

היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה אך לאחרונה, ביוני 2012 מכוח החלטת ממשלה, כדי להגביר את יישומו של חוק חופש המידע בפרט ואת השקיפות השלטונית בכלל. היחידה מהווה מוקד ידע מקצועי בתחומי חופש המידע ופועלת מתוך השירות הציבורי, להנחיה, להדרכה, לבקרה ולהגברת הפצת המידע היזום. ליחידה ניתנה הסמכות לברר תלונות כנגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך בעניינים מסוימים (אי-פרסום דו"ח שנתי, אי-פרסום מידע יזום, אי-מתן מענה, דחיית בקשה ללא נימוק ודרך חישוב אגרות חופש מידע) ולהורות על תיקון ליקויים שעלו בפעילותם של משרדי ממשלה ויחידות סמך.

בתחילת החודש ערכה היחידה ערב עיון מקיף לעורכי דין במחוז תל אביב והמרכז כדי לעורר אותם למודעות בכלי העבודה של עורכי הדין עם האפשרויות שמקנה חוק חופש המידע.

לקריאה נוספת, ראו:

חידוש: מהיום תוכלו לקבל מידע מ-250 רשויות באתר אינטרנט מרכזי

הנהלת בתי המשפט תחשוף לציבור את מספר התיקים הפתוחים של כל שופט

אושר בכנסת: חוק חופש המידע יחול גם על האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות