שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש אכף חוזה המחייב את הסבתא לשפות את האב בגין דמי המזונות של בתו

חדשות

ביהמ"ש אכף חוזה המחייב את הסבתא לשפות את האב בגין דמי המזונות של בתו
ביהמ"ש אכף חוזה המחייב את הסבתא לשפות את האב בגין דמי המזונות של בתו
25/12/2014, ליאור שדמי שפיצר

גבר גרוש ערך הסכם עם בת זוגו הרווקה לפיו אם ייוולד להם ילד, ובמקרה של פירוד הוא ישלם מזונות בסך של 900 שקל בלבד. אמה של האישה הוחתמה על כתב ערבות בגין התחייבויות הבת. ביהמ"ש דחה את טענת הסבתא לפיה ההתחייבות נוגדת את תקנת הציבור ולכן בטלה, וקבע כי לא הוכח שתניית השיפוי פוגעת ברווחת הקטינה

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חייב סבתא לשפות את האב בגין ההפרש בין סכום המזונות שבו חויב האב עבור בתו הקטינה, לבין הסכום שאותו הסכים לשלם בהסכם שנחתם בין ההורים בתחילת חייהם המשותפים. השופט יהורם שקד קבע כי

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הורי הילדה, כיום בת 8, הכירו בעת שהאב היה גרוש ואב לבת והאם היתה רווקה. השניים חתמו על "הסכם ממון" שאושר על ידי נוטריון, ובו הסדירו את יחסיהם הרכושיים. בין היתר, נקבע בהסכם כי ידוע לאישה שהגבר הוא גרוש ומשלם מזונות לילדיו מנישואיו הקודמים, וכי יכולתו הכלכלית מוגבלת. על כן, היא מסכימה מראש כי אם ייוולד להם ילד משותף, ובמקרה של פירוד, ישלם הגבר מזונות בסך כולל של 900 שקל וכן יישא במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות. האישה הצהירה בהסכם כי יש ביכולתה לממן את שאר הוצאות הילד מתוך הכנסותיה ורכושה, והיא מתחייבת לפצות ולשפות את האב בגין כל סכום שיידרש לשלם מעבר לקבוע בהסכם ובגין כל הוצאה נוספת שתיתבע ממנו, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

עוד נקבע כי במקרה שהגבר לא ימשיך לעבוד ולא תהיה לו הכנסה קבועה מכל סיבה שהיא, לרבות אבטלה או אובדן כושר עבודה, לא תחול עליו חובת תשלום המזונות של הילד במשך תקופה זו.

אמה של האישה הוחתמה על כתב התחייבות וערבות בגין כל סכום שאותו מתחייבת בתה לשלם לאב ולשפות אותו בהסכם זה.

חודשים ספורים לאחר החתימה על ההסכם הרתה האישה, אך מספר חודשים לאחר מכן, בעת שהיתה בהריון נפרדו השניים. כעבור שבע וחצי שנים הגישה הילדה, באמצעות אמה, תביעת מזונות נגד האב, בסך של 2,930 שקל לחודש, וכן בתשלום חלקה של הילדה בהוצאות המדור ואחזקתו בסך של 1,995 שקל לחודש, המהווים לדבריה 33% מכלל הוצאות אלה.

בכתב ההגנה טען האב כי הוא משלם מיוזמתו עבור הקטינה סכומים גבוהים מהסכומים שבהם הוא מחויב על פי ההסכם – סכום של 1,500 שקל בחודש כדמי מזונות בסיסיים, 200 שקל בחודש עבור מחצית מעלות הצהרון, וכן סכומים נוספים עבור חוג ומחצית מעלות קייטנה בחופשת הקיץ.

"יוצאת לעבוד כדי להתאוורר"

השופטת יהורם שקד הורה בקדם המשפט כי האב ישלם למזונותיה הזמניים של הילדה סך של 1,650 שקל לחודש וכי ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאותיה הרפואיות החריגות של הילדה שאינם מכוסים על ידי ביטוח רפואי כלשהו. בעקבות כך, הגיש האב הודעת צד ג' נגד הסבתא, בדרישה לשפות אותו על פי ההסכם.

לטענת האם, הואיל וההסכם צופה פני נישואין, והואיל ובסופו של דבר הצדדים לא נישאו, הרי שהסכם אינו תקף. עוד טענה האם כי אין לה כל הכנסה נוספת או פוטנציאל השתכרות מלבד קצבת נכות בסך של 2,100 שקל. בעבר השתכרה סך של 750 שקל בחודש, אך הפסיקה לעבוד עקב מצבה הרפואי.

האב טען מנגד כי הוא הסכים להיכנס למערכת של חיים משותפים עם האם על יסוד ההתחייבויות שבהסכם, וכי התחייבות הסבתא לשפותו היא אוטונומית ואינה תלויה בהתחייבות האם. התחייבות הסבתא שלא לשוב ולדרוש מהאם או מהילדה את הסכום שבו תחויב משמיטה את הקרקע תחת החשש לפגיעה בטובת הקטינה.

עוד טען האב כי מאז החתימה על ההסכם הורע מצבו הכלכלי, הוא פוטר מעבודתו וכיום, בגיל 50, הוא מחפש מקום עבודה חלופי ומוכר כנכה בשיעור של 19.6% על ידי הביטוח הלאומי.

השופט יהורם שקד קבע כי הקטינה עצמה אינה כבולה בהוראת ההסכם בעניין המזונות והיא זכאית לתבוע את מזונותיה על פי החוק. השופט ציין כי ההסכם נחתם על ידי ההורים עוד טרם הולדתה של הילדה, וכי גם אם אלו היו מביאים את ההסכם לפתחו של בית המשפט ומבקשים כי יינתן תוקף של פסק דין להוראותיו, ספק רב אם בקשתם היתה נענית בכל הנוגע למזונות הילדה.

השופט בחן את יכולתם הכלכלית של שני ההורים ושוכנע בדבר מצבו הכלכלי של האב כפי שנטען על ידו. לשיטתו, טענת האם כי האב פדה קופת גמל ולכן מצויים ברשותו די כספים מלמדת דווקא את ההיפך, ויש בה כדי לתמוך בטענת האב כי אין די בהכנסתו מעבודה לצורך כלכלתו. מאידך, ציין השופט, האם נחקרה בדבר הכנסותיה והשיבה תשובות עמומות ומתחמקות, וכן נמנעה מלהגיש תדפיסי חשבון בנק שמהם ניתן ללמוד על הכנסותיה בפועל.

השופט הזכיר כי הילדה שוהה בצהרון בכל יום עד השעה 16:30, מבלי שהאם עובדת בהיקף שעות המצדיק זאת. על פי עדותה של האם בבית המשפט, "זאת מסגרת חברתית, יש חוגים, היא אוכלת ארוחת צהריים. אני צריכה את הזמן הזה גם לעצמי, לטיפולים, פעם בשבוע אני באיכילוב. אני סובלת מחולשה, מאנמיה, אני יוצאת לעבודה כדי להחזיר, רק כדי להתאוורר". "עם כל הכבוד", הבהיר השופט, "תשובה זו מלמדת כי הצורך בצהרון הוא יותר בעבור האם מאשר בעבור הילדה. לפיכך, ולאור טענת האם בדבר היקף עבודתה והכנסתה, אין בכוונתי לחייב את האב להשתתף בעלות צהרון".

לאור האמור, קבע השופט כי האב ישלם לידי האם עבור מזונות הילדה ומדורה סך של 1,650 שקל לחודש, בתוספת מחצית מההוצאות הרפואיות והוצאות חריגות.

התחייבות אוטונומית

השופט שקד דחה את טענת הסבתא כי אינה יודעת קרוא וכתוב בשפה העברית והיא חתמה על כתב ההתחייבות והערבות מבלי לדעת על מה היא חותמת, מחשש שאם לא תחתום בתה לא תינשא. השופט קבע כי טענה זו נמצאה בלתי אמינה לחלוטין, וכי הלכה היא כי חתימת אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו, ועל כן אין הוא יכול לנער חוצנו ממנו.

עוד ציין השופט כי לא הוכח כי חתימת הסבתא על גבי ההסכם וכתב הערבות נעשו תוך כפייה או עושק, כך שאין הצדקה לבטל את התחייבותה. בנוסף, נדחתה טענת הסבתא כי התחייבותה סותרת את תקנת הציבור ולכן היא בטלה. לשיטתו של השופט, פן נוסף לתקנת הציבור מחייב כי הסכם שעליו חתמו הצדדים יכובד, אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל שלא לכבדו.

השופט ציין כי התחייבותה של הסבתא לשיפוי היא התחייבות עצמאית ואוטונומית לחלוטין, כפי שעולה במפורש מלשון כתב ההתחייבות, והיא חלב גם במקרה שהתחייבותה של האם תפקע, תעוכב או תבוטל מכל סיבה שהיא. לאור זאת, קבע השופט, גם אם התחייבות האם לשפות את האב מנוגדת לתקנת הציבור ומשכך היא בטלה, אין בכך כדי להביא לביטול התחייבות הסבתא לשפות את האב, ולכן התחייבות זו עומדת בעינה.

השופט העיר כי החריג לכלל כי הסכמים יש לכבד הוא פגיעה אפשרית בטובתה וברווחתה של הקטינה, אשר ברור כי לא היתה צד להסכם. "אמת הדבר כי תניית שיפוי עלולה לפגוע ברווחתו של הקטין שאת מזונותיו מבררים, אולם לא מדובר בחזקה חלוטה אלא בעניין שבעובדה, וככל עניין שבעובדה הדבר מצריך ראייה, וראייה לפגיעה מעין זו במקרה דנן לא הובאה", סיכם השופט.

לסיכום קבע השופט כי תניית השיפוי תקפה. האב ישלם לידי האם סך של 1,650 שקל בחודש עבור מזונות הקטינה ומדורה, ואילו הסבתא תשלם לו את ההפרש בין חיוב זה לבין חיובו בהסכם שבין ההורים. השופט הבהיר כי ביצוע הסעיף האחרון בפסק הדין יבוצע בלשכת ההוצאה לפועל במסלול רגיל, להבדיל ממסלול לגביית חוב מזונות.

 

תמ"ש 22645-11-13

 

 

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
151 | S:150