התובעים טענו כי דגני הבוקר של הנתבעות ארוזים שלא בהתאם לתקן הישראלי המחייב, באופן המקשה על הצרכנים לבחון את כדאיות הרכישה. השופט יגאל גריל קבע כי התובעים לא הוכיחו אילו מוצרים בשוק הדגנים הם תחליפיים למוצרים מושא התביעה, כך שניתן יהיה להצביע על "חוסר נוחות" בהשוואת המוצרים, בשל משקל האריזה
בית המשפט המחוזי דחה לגופה תובענה ייצוגית שהוגשה נגד אוסם ויוניליוור, בטענה כי דגני הבוקר אותם הן משווקות ארוזים באריזות שמשקל תכולתן המוצהר אינו בהתאם להוראות התקן הישראלי הרשמי והמחייב, באופן המקשה על הצרכנים את השוואת כדאיות הרכישה. השופט יגאל גריל קבע כי לא עלה בידי התובעים להצביע איזה מוצרים בשוק הדגנים תחליפיים למוצרים מושא התביעה ולפיכך לא הייתה אפשרות לבחון האם השוואת כדאיות רכישת המוצרים לוּותה ב"חוסר נוחות" כלשהו, או כי יכולת ההשוואה היתה משתפרת לו המוצרים היו ארוזים בהתאם לתקן.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
תקן ישראלי 1118(11) קובע מה תהיה תכולתם המוצהרת של מוצרי גרעיני דגנים מעובדים, פתיתי תירס מעובדים (קורנפלקס), פתיתי חיטה מעובדים ועוד. עניינם של ההליכים בתביעות ייצוגיות שהוגשו נגד חברות המזון "אסם" ו"יוניליוור", בטענה כי דגני הבוקר שהן משווקות ארוזים באריזות שמשקל תכולתן המוצהר אינו בהתאם להוראות התקן הנ"ל.
לטענת התובעים, הדבר הקשה את השוואת כדאיות הרכישה של דגנים אלו מול דגני בוקר של יצרנים אחרים, וכי במעשיהן אלה הפרו החברות את החובה החקוקה הקבועה בתקן ובצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון).
בשלב בקשת האישור, קבע בית המשפט כי התובעים הוכיחו את עילת התביעה של הפרת חובה חקוקה שגרמה לצרכנים נזק של "חוסר נוחות", וכי התקיימו יתר התנאים המקדימים להגשת תובענה ייצוגית, ובכלל זה קיומן של שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה שסביר כי יוכרעו לטובתם. עם זאת, נדחתה עילת התביעה הנטענת של רשלנות וכן לא הוכחה הטעיית הצרכנים לעניין משקל תכולת האריזה.
השופט יגאל גריל דחה את התביעה לגופה וקבע כי התובעים לא הצביעו איזה מוצרים בשוק דגני הבוקר הם תחליפיים למוצרים מושא התובענה. עוד צוין כי גם אילוּ המוצרים מושא התובענה היו מיוצרים בהתאם להוראות התקן הדבר לא היה משפר את מצבם של הצרכנים, שכן המידע החסר להם לצורך רכישה לא נובע בהכרח מהקושי להשוות בין מחירי המוצרים כי אם מן הקושי לבחור את המוצר המתאים ביותר להעדפותיהם מבין מגוון המוצרים שבשוק דגני הבוקר. אשר על כן, המסקנה העולה היא שהתובעים לא עמדו בנטל להצביע על כך שנגרם לחברי הקבוצה נזק עקב אריזת המוצרים שלא בהתאם להוראות התקן.
למעלה מן הצורך, ציין השופט כי התובעים גם לא עמדו בנטל להצביע על קיומו של נזק של ממש, להבדיל משלב בקשת האישור בה היה עליהם להצביע על נזק "לכאורה". בעניין זה, הבהיר השופט גריל כי אף אם נגרם לחברי הקבוצה חוסר נוחות מסוים בשל אי-קיום הוראות התקן בדבר אריזת המוצרים במשקלים המנויים בו, התובעים לא הוכיחו כי אילוּ היו המוצרים מושא התובענה ארוזים במשקלים בהתאם להוראות התקן הדבר היה משפר את מצב חברי הקבוצה מבחינת יכולתם לרכוש את המוצר הכדאי להם מבחינה כלכלית. שנית, התובעים לא הוכיחו כי "חוסר הנוחות" שנגרם לקבוצה התובעת הוא משמעותי והם לא הוכיחו שהנזק ככל שנגרם חורג מנזק שניתן להגדירו כ"מעשה של מה בכך".
לקריאה נוספת, ראו:
אושרה ייצוגית נגד אסם ויוניליוור: משקל אריזות הדגנים מונע השוואה למוצר מתחרה
