שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > השחית וריסס כתובות בגנות המדינה בשורת אתרי הנצחה וטען לחופש הביטוי

חדשות

השחית וריסס כתובות בגנות המדינה בשורת אתרי הנצחה וטען לחופש הביטוי, צילום: צילום: Getty images Israel
השחית וריסס כתובות בגנות המדינה בשורת אתרי הנצחה וטען לחופש הביטוי
16/12/2014, עו"ד לילך דניאל

הנאשם נכנס למוזיאון יד ושם ולאתר גבעת התחמושת, ריסס כתובות כגון "משטר הרשע הציוני עוד יקרוס" ושרף את דגל המדינה. בבית המשפט טען סנגורו כי לאור חופש הביטוי, אין מדובר בפגיעה אנושה ברגשות הציבור, והוסיף כי עבירת הפגיעה בדגל היא "אות מתה" שהציבור אינו יכול לעמוד בה, שכן גם הצבת דגל בחלון הרכב מביאה להשחתתו

בית משפט השלום הרשיע נאשם בעבירות הסגת גבול, פגיעה בדגל, כתיבה והשחתת פני מקרקעין והיזק לרכוש במזיד, לאחר שבשלוש הזדמנויות שונות נכנס לאתרי הנצחה, בהם יד ושם וגבעת התחמושת, וריסס כתובות נאצה נגד המדינה והציונות ואף הצית את דגל ישראל. בתוך כך, דחה השופט איתן קורנהאוזר את טענת סנגורו של הנאשם כי הדברים חוסים תחת הזכות לחופש הביטוי, או כי עבירת הפגיעה בדגל היא "אות מתה" שהציבור אינו יכול לעמוד בה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי כתב האישום, באחד הימים בשנת 2012 נכנס הנאשם, אלחנן אסתרוביץ, באישום לילה לשטח מוזיאון "יד ושם" בירושלים, שם ריסס כתובות שונות בגנות המדינה והציונים. כחודש לפני המעשה, על פי הנטען, הגיע הנאשם למקום על מנת לבחון את פריסת מצלמות האבטחה והמאבטחים, וכן הכין רשימה של סיסמאות אותן תכנן לרסס ורכש מכלי תרסיס בחנויות שונות.

על פי האישום השני, מספר ימים לפני יום הזיכרון באותה שנה, נכנס הנאשם לשטח אתר ההנצחה "גבעת התחמושת" בירושלים כשהוא נושא עמו מספר מכלי צבע וגם הפעם ריסס במקום כתובות בגנות המדינה והציונות שהכין מראש כגון "משטר הרשע הציוני עוד יקרוס", "הציונות אם כל חטאת" ו"ציונים החוצה". בהמשך, שרף הנאשם בעזרת מצית את החבל עליו תלוי דגל ישראל ובעקבות זאת נפל הדגל על הקרקע.

על פי האישום השלישי, שכר הנאשם רכב ונסע בו יחד עם ארבעה נוסעים נוספים. כשהגיע בסמוך לאנדרטת סלעית עצר הנאשם את הרכב, אז ירד אחד הנוסעים וריסס על מגן הדוד בדגל ישראל את דגל פלשתין. בהמשך, עצר הנאשם את הרכב בסמוך לאנדרטת השוטרים, שם ירדו מהרכב שניים שריססו על גבי לוח ההנצחה ולבסוף המשיכה החבורה לאנדרטת הבקעה, שם ירדו אחרים מהרכב וריססו על גבי לוח הנופלים כתובות מבזות.

הנאשם הודה בכל העובדות המיוחסות לו, אך טען באמצעות בא-כוחו להתנגשות בין הפגיעה ברגשי הציבור לפי חוק הדגל לבין זכות היסוד לחופש הביטוי, ועל בסיס זה סבר כי יש לעשות שימוש בהליך הפלילי בסוגית הסתה רק במקרים הראויים לכך ביותר. סנגורו הפנה לפסיקת בג"ץ שקבעה כי רק במקרים חריגים שבהם מדובר במידת פגיעה קשה ומשמעותית ברגשות, העולה כדי ביזוי והשפלה קשים, יש לאסור את הפרסום, תוך שימוש במבחן ה"ודאות הקרובה" לפגיעה קשה בשלום הציבור אשר נקבע בבג"ץ "קול העם".

בהתאם לכך, ביקש הסנגור לקבוע כי הפגיעה במקרה הנדון אינה אנושה ואינה עולה על רמת הסיבולת של אזרחי המדינה. בנוסף, טען הסנגור כי סעיף 5 לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה הוא בבחינת "אות מתה", וכי מאחר שנוסח החוק אינו דורש כוונה נפשית מיוחדת ניתן לומר כי כל אזרח עובר על הוראת חוק זו בדרכים שונות, כגון בהצבת דגל ישראל בחלון רכבו באופן המוביל להתקמטותו או קריעתו כתוצאה מהרוח, בשימוש במוצרים שונים עליהם מתנוסס דגל ישראל, או בהנפת דגל בפתח מוסדות ממשלה כשהוא מלוכלך ומרופט. בנוסף לאמור, טען עורך הדין לזיכוי הנאשם מעבירת הסגת גבול משום שלשיטתו האתרים "יד ושם" ו"גבעת התחמושת" פתוחים לכל ומשמשים כאתר טיולים לעוברי אורח אשר אינם מועמדים לדין בעבירת הסגת גבול.

השופט איתן קורנהאוזר הרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו והדגיש כי דגל המדינה משמש כאחד הסמלים העיקריים המאחדים תחת קורתם את כל רבדי האוכלוסיה לידי אזרחי מדינה אחת ומעניקים את תחושת הזהות והשייכות, ולכן כבוד הדגל הוא למעשה כבוד המדינה ואזרחיה ופגיעה בכבודו מהווה פגיעה סמלית ברגשות הציבור.

השופט הכיר בכך שהוראות חוק הדגל עשויות להתנגש במקרים שונים עם זכות הפרט לחופש ביטוי, אשר קיבלה מעמד של זכות יסוד ומהווה אחד מיסודות הדמוקרטיה. עם זאת, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת, ובפסיקה הותוו לאורך שנים מבחנים לשם עריכת האיזון בין חופש הביטוי לערכים הנוגדים, ובכלל זאת מבחן הוודאות הקרובה לפגיעה ישירה וממשית באינטרס הציבור.

במקרה זה, הגיע השופט למסקנה כי הפגיעה בדגל היתה חלק ממכלול מעשים שביצע הנאשם במהלך מתוכנן היטב. כך, למשל, הסיג הנאשם גבול לאתר ההנצחה "גבעת התחמושת" בירושלים כשהוא נושא עמו מצית ומכלי צבע בכוונה להשחית את פני המקרקעין ולשרוף את דגל המדינה. בחירת הזירה הסמלית לביצוע המעשה, התכנון המוקדם, ההתארגנות המוקדמת עם ציוד מתאים ואופי הכתובות התואמות את מטרת הפגיעה בדגל כמסמל הציונות – מעידים כולם על כך שהנאשם פעל באופן מכוון, ומתוך מטרה לפגוע ברגשות הציבור בנימיו הרגישים ביותר, בבסיס הלגיטימציה של החברה הישראלית. כל אלו, קבע השופט, מקיימים את מבחן הודאות הקרובה לפגיעה קשה וממשית ברגשות הציבור ואף נמצאים ברף גבוה יותר של קיום יסודות עבירת הפגיעה בכבוד דגל המדינה.

 

ת"פ 5224-07-12

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:191
קומיט וכל טופס במתנה