חדשות

התובעת שביקשה להרות מתרומת זרע עברה טיפולי פוריות במשך שלוש שנים. לטענתה, אף שהזכאות לטיפולים היא עד גיל 45, סירבה הקופה לאשר טיפול נוסף ונקטה סחבת מכוונת במסירת תשובתה. ביה"ד לעבודה: גילה של התובעת והשיקול התקציבי כשלעצמם אינם יכולים להוות שיקול יחיד להפסקת הטיפול 

בית הדין האזורי לעבודה חייב את קופת חולים מאוחדת לאשר המשך טיפול הפריה חוץ גופית לאישה בת 44, במקום להפנותה להליך של תרומת ביצית. השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי סירובה של קופת החולים להמשיך את הטיפול נוכח מספר הטיפולים הכושלים שעברה התובעת לקתה בפגמים מהותיים, המצדיקים את ביטולה, וחייבה את הקופה לאשר לתובעת מחזור טיפול הפרייה נוסף.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת, שהיתה רווקה בת 43 ו-10 חודשים במועד הגשת התביעה, ביקשה להרות מתרומת זרע ועברה טיפולי פוריות במשך למעלה משלוש שנים על ידי פרופ' דניאל זיידמן. לטענתה, היא הגישה בקשה למחזור טיפול בהפריה חוץ גופית (IVF), אולם בקשתה נדחתה מאחר שעברה כבר 12 טיפולי הפריה. כחודש לאחר מכן אושר לתובעת טיפולי פוריות ללא פירוט, אולם כשניגשה לבית המרקחת כדי לרכוש תרופה לצורך הטיפולים, התברר לה כי האישור אינו לטיפול IVF אלא לתרומת ביצית. 

התובעת ציינה בפניותיה לקופה כי היא בת לניצולי שואה, הוריה נפטרו ומשפחתה היחידה שנותרה לה היא אחותה רווקה. התובעת הדגישה כי הטיפולים הם עבור ילד ראשון, וכי משמעות הסירוב להמשך הטיפולים היא הפסקת השושלת המשפחתית. עוד נטען כי הזכאות לטיפולי פוריות קבועה עד גיל 45 ללא הגבלת מספר מחזורי הטיפול. משרד הבריאות מודע בוודאי לסטטיסטיקה והמחקרים הנוגעים לסיכויי אישה בת 44 להרות בהפריה חוץ גופית, ובכל זאת נקבעו הוראות חוזר מנהל הרפואה בנושא טיפולי הפריה בסל השירותים כפי שנקבעו. מכאן, לטענת התובעת, ששיקולי הקופה הם כלכליים בלבד. בנוסף, הלינה התובעת על התנהלות הקופה, שנקטה בסחבת של בירוקרטיה כשמראש הוחלט שלא לאשר לה את הטיפולים.

נוכח האמור, עתרה התובעת לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ול"קנס עונשי" נגד הקופה, על מנת שלא תפעל בעתיד באופן דומה כלפי מטופלות נוספות. בהמשך, זנחה התובעת את בקשתה לקנס זה.

השופטת עידית איצקוביץ קיבלה את התביעה וקבעה כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטת הקופה המצדיקים את ביטולה. השופטת הדגישה כי הזכות לשירותי בריאות, הכוללת בתוכה גם מימון טיפולי הפריה חוץ גופית, היא זכות חברתית בעלת מאפיינים חוקתיים, וציינה כי הקופה כגוף ציבורי מחויבת לנהוג בשוויון, בתום לב ובהגינות כלפי מטופליה. לצד זאת, אין הקופה יכולה להתעלם ממשאביה הכספיים, אלא שהשיקול התקציבי כשלעצמו אינו מילת קסם ואינו יכול להוות שיקול סף או שיקול יחיד ובלעדי.

לאור העקרונות הנ"ל, פסקה השופטת כי עצם היותה של התובעת בת 44 אינה מהווה סיבה להפסקת הטיפול, שכן על פי חוזר מנהל הרפואה, גיל הזכאות הוא עד 45 שנה. עוד נקבע כי החלטת הקופה חייבת להביא בחשבון את סיכום הדיון שנעשה במקרה הספציפי של התובעת, ואין דרישה לסיכויי הצלחה מסוימים מבחינה סטטיסטית או הסתברותית. במקרה זה, עלה מסיכום הדיון כי הצוות המטפל סבור כי עדיין קיים סיכוי להצלחה בטיפול, ולכן הישענות הקופה על הסיכויים הסטטיסטיים אינה רלוונטית.

מחוות הדעת שצורפה להודעת הקופה עולה כי בזמן שסיכום הדיון בעניין התובעת הונח בפני הקופה, היא היתה כבר "נעולה בדעתה" שכן מלכתחילה הוחלט להפסיק את טיפולי ההפריה אף שעל פי סיכום הדיון החתום על ידי מנהל יחידת IVF באסותא, הצוות המטפל תמך בהמשך הטיפולים. מנגד, סברה השופטת כי חוות הדעת העניקה משקל רב לשיקול התקציבי, שכאמור אינו יכול להיות השיקול הדומיננטי בקבלת ההחלטה בשים לב לכך שמדובר בחוק סוציאלי העוסק בשירותי בריאות. לאור האמור, קבעה השופטת איצקוביץ כי על הקופה לאפשר לתובעת להמשיך לקבל טיפול הפריה נוסף.

השופטת התייחסה גם לטענות התובעת שלא נסתרו, לפיהן הקופה הפרה את חובת ההגינות והנאמנות כלפיה, בכך שנמנעה מלהשיב תשובה כלשהי – לא אישור ולא סירוב – במשך יותר מחודש, והתשובה הסופית ניתנה לה רק בעל פה בחלוף פרק זמן בלתי סביר. השופטת הדגישה כי במקרה זה קיימת חשיבות כפולה לחלוף הזמן, שכן מדובר בטיפול לבת 44, כאשר הזכאות מסתיימת ביום הולדתה ה-45, וכי על הקופה לדאוג לתשובות מהירות ומפורטות למבוטחיה.

חב"ר 40050-05-14