שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העירייה תפצה אדם שחנה על המדרכה בלית ברירה באזור שנחסם בשל מרתון ת"א
חדשות
העירייה תפצה אדם שחנה על המדרכה בלית ברירה באזור שנחסם בשל מרתון ת"א
העירייה תפצה אדם שחנה על המדרכה בלית ברירה באזור שנחסם בשל מרתון ת"א
15/12/2014, ליאור שדמי שפיצר

המבקש נכנס לרחוב שהיציאה ממנו נחסמה ונאלץ לחנות על המדרכה למשך מספר שעות. כשחזר, חיכה לו כבר דו"ח חניה. השופט איתי הרמלין מתח ביקורת על התביעה שלא חלקה על העובדות אך התעקשה על העמדה לדין, ופסק למבקש פיצוי בסך של 1,000 שקל בגין הזמן שבזבז בניהול ההליך המיותר

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב פסק פיצוי לאדם שהחנה את רכבו על גבי המדרכה ברחוב שהיציאה ממנו נחסמה בשל מרתון תל אביב, וקיבל דו"ח בטרם הצליח להזיז את רכבו. השופט איתי הרמלין זיכה את המבקש וקבע כי כלל לא היה מקום להעמידו לדין בנסיבות שבהן חנה, ושום תובע סביר לא היה אמור לעמוד על כתב האישום לאחר שבירר את העובדות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקש, שהיה בדרכו לביתו בשעה 6:00 בבוקר, נכנס לרחוב טשרניחובסקי מבלי לדעת כי משמעות הדבר היא שהוא ייכלא בתוך האזור המצומצם שסביב הרחוב. בלית ברירה, נאלץ המבקש להחנות את רכבו על גבי המדרכה ברחוב בית לחם היוצא ממנו, שאף הוא רחוב חד סטרי. המבקש חזר פעמיים למקום – בשעה 10:00 ובשעה 12:00 – כדי לבדוק אם הדרך נפתחה והוא יכול להזיז את הרכב. כשחזר בפעם השנייה, אחרי שנפתחה הדרך, חיכה לו כבר דו"ח על שמשת המכונית.

משל מקאברי על חיי האדם

המבקש טען כי בכניסה לרחוב טשרניחובסקי בתל אביב לא הוצב כל מחסום משטרתי ואף לא תמרור או שלט שיזהיר את הנהגים כי אם ייכנסו לרחוב לא יוכלו לצאת מהאזור המצומצם שסביבו במשך שעות רבות. למעשה, טען המבקש, היה על העיריה להציב בכניסה לרחוב ובאזור שסביבו שני תמרורים – כביש חד סטרי ורחוב ללא מוצא. שני תמרורים אלה, ציין השופט הרמלין, "ששילובם זה לצד זה נראה כלקוח ממשל מקאברי על חיי האדם, אינם יכולים לשכון זה לצד זה בכביש. לא ייתכן מבחינה תעבורתית שניתן יהיה להיכנס ברכב לרחוב מסוים אך לא ניתן יהיה לצאת ממנו". והנה, במקרה זה טוען המבקש כי זהו בדיוק המצב שהיה בשעותיו הרבות של מרתון תל אביב.

השופט הרמלין ציין כי להפתעתו, התביעה כלל לא חלקה על טענות המבקש. "לא היתה כל מחלוקת על כך שאחרי שנכנס לרחוב לא נותרה לנאשם ברירה אלא להחנות את רכבו על גבי המדרכה. טענת התביעה היתה שמועד המרתון ומסלולו פורסמו מראש לרבות בכלי התקשורת, ושהיה על המבקש לתכנן את מסלול נסיעתו כך שלא יקלע לאזור אשר אילץ אותו לחנות על המדרכה".

השופט זיכה את המבקש ודחה את טענת העירייה כי ניתן לשנות את הסדרי התנועה ללא הצבת מחסומים תמרורים ושלטים שיתאמו את המצב התעבורתי בפועל. "העובדה שלפני המרתון הופיעו פרסומיו אודותיו במספר מצומצם של כלי תקשורת אינה רלוונטית – ומה יעשו קוראי הארץ, תיירים, מי שאינם קוראים עברית וכד'?", הקשה השופט. "הכביש אמור להיות סובלני כלפי מי שתועה בדרכו ולאפשר לו לחזור על עקבותיו כשהוא מגיע לחסימה מתוכננת. לפי העובדות שהוצגו בפני, היה למעשה תמרור שגוי בכניסה. משמעות אי הצבת התמרור הנכון היא פקיעה של הסדרי החניה יחד עם פקיעת הסדרי התנועה".

נוכח האמור, קבע השופט הרמלין כי לא היה כל מקום להעמדתו לדין של המבקש בנסיבות שבהן חנה, ושום תובע סביר לא היה אמור לעמוד על כתב האישום אחרי שבירר את עובדות. לכן, פסק השופט למבקש פיצוי בסך של 1,000 שקל, בהתחשב בזמן שנאלץ להשקיע בניהול המשפט המיותר.

פערי הכוחות בין הצדדים

השופט הבהיר עוד כי בעבירות חנייה כלל לא קיים חשש ממשי של הרתעת יתר של גורמי אכיפת החוק. בניגוד לעבירה פלילית רגילה, דיון בבית המשפט בעבירות חנייה אינו חובה על הנאשם אלא זכותו בלבד. תשלום דו"ח מהווה הודאה באשמה, וקנס שמשולם הוא בגדר העונש שהוטל. מדי שנה נרשמים מאות אלפי דו"חות חנייה בעיר תל אביב ובשנים מסוימות אף יותר ממיליון, ורק בחלקיק קטן מאד מהם בוחרים מקבלי הדו"חות לבקש להישפט. עוד צוין כי עבירות החנייה הן עבירות ברירת קנס שהקנס הקבוע בצדן נמוך מאד. במצב דברים זה קיים תמריץ שלילי לתושב שנרשם נגדו דו"ח חניה לבקש להישפט בגין הדו"ח כפי שמתיר לו החוק. סכום הדו"ח הוא כה נמוך שעצם ביטולו כחיוב כספי אינו מצדיק כלכלית במקרים רבים את הטרחה הכרוכה בניהול משפט.

השופט הוסיף כי קיים אי שוויון מובנה בכדאיות הכלכלית של ניהול ההליך על ידי שני הצדדים המעורבים בהליך. זאת, כיוון שבעוד עורכות הדין המייצגות את העירייה מייצגות אותה בעשרות תיקים הקבועים להקראה באותו היום, נאלץ המבקש להתייצב למשפט בגין דו"ח בודד. במרבית התיקים בצד שמיעת תשובת הנאשם לאישום מעיין השופט בהסכמת הנאשם בדו"ח החנייה כבר בישיבת ההקראה ומחווה באוזני הנאשם דעה ראשונית אודות ההצדקה בשמיעת הוכחות, ולעתים מזומנות בוחר הנאשם לוותר על שמיעת העדים ולסיים את התיק בהודאה בישיבת ההקראה. לעומת זאת, הפקחים שרשמו את הדו"חות כלל אינם מתייצבים לישיבת ההקראה, ונאשם שעומד על כך כי הוא אינו אשם בעבירה נאלץ להתייצב לישיבה נוספת שבה תשמע עדות הפקח.

"השורה התחתונה היא כי קיימים תמריצים שליליים רבים לניהול תיקי חניה על ידי מי שנרשמו לחובתם דו"חות חניה", אמר השופט. "מטרתם החיובית החשובה של תמריצים אלו היא שיובאו לפתחו של בית המשפט רק תיקים שבהם לנאשם יש טענה ממשית להגנתו. החשש הוא כמובן שהתמריצים השליליים הם כה גדולים שגם לנאשם שיש לו טענת הגנה טובה לא יהיה כדאי לבקש להישפט והחלטתו הרציונלית תהייה למחול על זכויותיו. באותה שעה, במצב הדברים שתואר לעיל אין לעירייה תמריץ כלכלי ממשי להיעתר לבקשות מוצדקות לביטול דו"ח שמגישים לה אזרחים כפי שקרה בעניינו של המבקש. זאת, כיוון שעבור העירייה העלות השולית של ניהול תיק נוסף בבית המשפט היא אפסית, וגם בתסריט הגרוע ביותר מבחינת העירייה שבו המבקש יזוכה, יוביל זיכויו לאותה תוצאה בדיוק כפי שהייתה אילו הייתה העירייה נעתרת לבקשה לביטול הדו"ח. כלומר, אין לעירייה כל עלות לכך שהיא לא נעתרת לבקשות מוצדקות לביטול דו"ח".

מכל אלה עולה כי יש מקום לאזן במשהו את מערך התמריצים הנוגעים לניהול משפט בעקבות קבלת דו"ח ובו ברירת קנס. בצד הטלת קנסות מוגדלים על חלק מן הנאשמים שבחרו לנהל משפט ללא שעומדת להם אפילו טענת הגנה לכאורית, יש מקום אם כן לפסוק הוצאות משפט לטובת הנאשמים המעטים יחסית המזוכים מאשמתם זיכוי מוחלט, כיוון שהדו"ח נרשם להם שלא בצדק או שבקשתם לביטול הדו"ח נדחתה ללא כל בסיס כמו במקרה זה. זאת, במסגרת העילה לפיצוי נאשם שזוכה משום התקיימותן של "נסיבות אחרות המצדיקות" מתן פיצוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

תיק מס' 79691044

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

גם במקרה של זיכוי – ניהול משפט בעבירת חנייה כדאי לעירייה, לא לנאשם

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/hashavimcmsfiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150