חדשות

במסגרת סכסוך שכנים, הלינו שכניה של השופטת מלכה אביב בפני נציב תלונות הציבור על שופטים על ביצוע עבירות בנייה ושימוש במעמדה כשופטת כדי למנוע הגשת כתבי אישום. ביהמ"ש קבע כי התלונה היתה חסרת בסיס והוגשה בזדון: "דמם של שופטים אינו סמוק מדמם של אחרים, אך אין פירושו שדמם הפקר"

שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב, תפוצה בסך של 40 אלף שקל משכנים שהגישו נגדה תלונת סרק לנציב תלונות הציבור על השופטים בעקבות סכסוך שכנים מר. כך פסק לאחרונה (3.12) שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד, בפסק דין ראשון מסוגו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בין בני משפחתה של השופטת אביב לבני הזוג דורון וציפורה פרנקו-כריסי, בעלי מגרש בהרצליה הגובל במגרש שבבעלותם, התגלע סכסוך שכנים מר. משפחת כריסי הלינה בפני ועדות התכנון על שינויים בפתחים, בניית חצר אנגלית, תוספת של כ-130 מ"ר למרתף, גובה מרתף ועוד מצד בני משפחתה של השופטת אביב.

משפחת כריסי לא הסתפקה בכך, אלא אף שיגרה לפני כשנתיים תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, בהאשימם את השופטת אביב ובני משפחתה בביצוע עבירות בנייה. בין השאר טענו השכנים כי השופטת אביב השתמשה במעמדה כשופטת כדי למנוע הגשת כתבי אישום בגין עבירות אלו וכדי להכשיר בדיעבד את הבנייה הבלתי חוקית במקום. "השופטת ניצלה את מעמדה והשפעתה על עירית הרצליה, בכך שהצליחה לדחות הגשת כתבי אישום פליליים נגד משפחתה מספר פעמים", נטען בתלונה לנציב גולדברג. "למרות שחלפו למעלה מחמש שנים ממועד ביצוע עבירות הבנייה, ומשפחת אביב טרם הכשירו את חריגות הבנייה – עיריית הרצליה נמנעת מלפתוח תיק אישום פלילי נגד משפחתה למעט שליחת מכתבי סרק, וזאת בעקבות תלונותיי הרבות".

שיאה של התלונה היא כינוי פעולותיה של השופטת אביב כ"מלאכת עבודתה המלוכלכת והשפלה של השופטת מלכה". אלא שהנציב גולדברג בדק את הפרשה והגיע למסקנה כי "אין בתלונה כל ממש, ואת הטענות שהועלו בה על התנהלות בלתי ראויה של כבוד השופטת וניצול מעמדה כשופטת, יש לראות על רקע סכסוך השכנים. מסקנתי היא אפוא, כי דין התלונה להידחות".

הפרה בוטה וחמורה של חובת תום הלב

השופטת אביב הגישה תביעת לשון הרע בסך של 95 אלף שקל. בכתב ההגנה טענו בני משפחת כריסי כי אין מקום להעניק פיצוי לשופט על תלונה שהוגשה נגדו בתום לב. 

"אין ספק בעיני כי ייחוס מעשים כה חמורים לאדם, קל וחומר שופט מכהן במדינת ישראל, עשוי להשפילו, לבזותו, ולפגוע במשרתו", פסק השופט שקד, והוסיף כי "התלונה גם מהווה 'פרסום', שכן היא נועדה לאדם אחר זולת הנפגע והוא נציב התלונות על השופטים, הממונה על התנהלותם האתית של שופטי ישראל מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים".

השופט שקד פסק גם עקרונית כי "דמם של שופטים אינו סמוק מדמם של אחרים, אך אין פירושו שדמם הפקר. מערכת המשפט מבוססת בראש ובראשונה על אמון הציבור ושמם הטוב של שופטיה הינו מאבני היסוד של המערכת. קביעה נורמטיבית לפיה תישלל משופט האפשרות לנקוט בהליך משפטי נגד מאן דהוא המגיש נגדו תלונת סרק בלשון משתלחת, ועוד במטרה זרה, על מנת להפעיל עליו לחץ לוותר על זכותו החוקית של השופט (ובמקרה זה בני משפחתו) בעניין אחר, פוגעת הן בזכויות בסיסיות של השופט והן ביכולתו להגן על שמו הטוב, שכאמור משמעותו עצומה".

לצד זאת, הדגיש השופט שקד כי "אין להתעלם מהשיקול החשוב והוא שלא להרתיע מתלוננים מהגשת תלונות על שופטים, בשל החשש כי תוגש נגדם תביעה על ידי השופט הנילון. לכן, סבורני כי במקרה של בחינת תביעת לשון הרע של שופט נגד מתלונן בפני נציב תלונות על השופטים, הפרת חובת תום הלב מצד הנתבע, המנסה להסתמך על ההגנה של תלונה לממונה, צריכה להיות בוטה וחמורה, אם כי לאו דווקא הגשת תלונה בזדון".

השופט שקד פסק כי במקרה זה לדברים שנכתבו בתלונה לא היה כל בסיס, ובני הזוג כריסי אף ידעו שהם חסרי שחר. "ההפרה אכן בוטה וחמורה, וניתן לומר כי הגשת תלונת הסרק הייתה בזדון, בהינתן שמטרתה של התלונה לא הייתה הבאת העניין בפני הממונה, אלא ניסיון להרתיע את השופטת אביב מעמידה על זכויותיה וזכויות בני משפחתה".

קרבות תרנגולים

עם זאת, בית המשפט דחה את רכיבי התביעה בשל מעשה נוסף המיוחס למשפחת כריסי: פיזור עכברים בסמוך לבית הקדמי במגרש של משפחת השופטת אביב, במאי 2012. השופט שקד פסק כי מדובר בקישור נסיבתי: אחת מבני משפחתה של השופטת אביב הבחינה ברכב מסחרי ליד המגרש עומד עם מנוע פועל ואורות דולקים ואדם יוצא ממנו עם קופסא. לאחר מכן התגלו העכברים והיא קישרה בין האירועים. "אין כל ראיה כי מי שפיזר את העכברים הוא הנתבעים או מי מטעמם ולכן התביעה בהקשר זה נדחית", פסק השופט שקד.

השופט פסק פיצוי בסך של 10,000 שקל לבני משפחתה של השופטת אביב, המתגוררים במקום בקביעות, בעקבות עוגמת נפש שנגרמה להם בכך שמר כריסי הקים במו ידיו לול תרנגולים בחצרו, שבועיים לאחר הגשת תביעת הדיבה. השופט שקד קיבל את הטענה של משפחת אביב כי במקום נערכו קרבות תרנגולים וקבע כי "המדובר במחזה קשה המקים גם רעש רב. מעבר לכך, מן המפורסמות כי תרנגול קורא בקול רם מספר פעמים ביום, והרעש רב כאשר מדובר בעשרה תרנגולים, כפי בענייננו. התרנגולים והקרבות שערכו הסבו איפוא מטרד ועגמת נפש לתובעים. גם העיריה אסרה על הקמת הלול.

כמו כן, בני משפחתה של השופטת אביב יפוצו בעוד 14 אלף שקל בגין עוגמת נפש שגרמו להם השכנים. באשר להוצאות המשפט, פסק השופט שקד כי השופטת אביב תפוצה בסך 8,000 שקל ואילו בני משפחתה יפוצו בסך של 25 אלף שקל.

ת"א 42162-01-12

לקריאה נוספת, ראו:

רכבה של שופטת בימ"ש השלום מלכה אביב הוצת הלילה על רקע סכסוך שכנים

עו"ד שהושפל בחדר כושר בטענה שלא שילם דמי מנוי – יפוצה ב-150 אלף ש'