שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אובדן האמון במערכת המשפט הוא קריאת השכמה עבור עורכי הדין

חדשות

אובדן האמון במערכת המשפט הוא קריאת השכמה עבור עורכי הדין, צילום: יניב שוורצמן
אובדן האמון במערכת המשפט הוא קריאת השכמה עבור עורכי הדין
30/11/2014, יניב שוורצמן

סדרת מחקרים אקדמאים מגלה כי הציבור לא אוהב ללכת לבתי משפט. השחיקה באמון במערכת המשפט היא הזדמנות עבור עורכי הדין לפרוץ את תקרת הזכוכית וליצור מוניטין משמעותי בתחום הגישור. יניב שוורצמן, יו"ר לשכת המגשרים, מציע לעשות זאת קודם כל על ידי מעבר למסלול שכר טרחה שעתי והתמקצעות בפתרון סכסוכים

הכלל הראשון בעולם העסקי הוא ליזום, ליצור, להיות מוביל ולא להגיב למציאות המשתנה. ג'ון פ. קנדי אמר ש"שינוי הוא חוק בחיים ואלה המתבוננים רק לעבר או להווה – יחמיצו בוודאי את העתיד". מכיוון שתקופת הנביאים הסתיימה זה מכבר, עלינו להסתמך על נתונים עובדתיים ונסיבתיים שיסיעו לנו לצפות את העתיד.

בסדרת סקרים ומחקרים שנעשו בשנים האחרונות, נראה כי הציבור מאבד את אמונו במערכת המשפט. כך, למשל, בסקר שנערך על ידי האיחוד האירופי ופורסם ב-1 בנובמבר 2011, התגלה שרק 22% מהציבור הישראלי סבור ששופטים לא מקבלים אף פעם שוחד. בשאלה נוספת דירגו הנשאלים את רמת ההוגנות והיעדר ניגוד העניינים, בהחלטות המתקבלות על ידי מערכת המשפט. ממוצע הדירוג, מתוך סקאלה של 1-10, עמד על 5.98 והעמיד את ישראל בשליש התחתון של רשימת המדינות מבחינת רמת האמון של הציבור במערכת המשפט.

סדרת מחקרים אקדמאים נוספת גילתה שבשנים האחרונות חלה שחיקה של 33% במידת האמון שרוחש הציבור הרחב למערכת המשפט, דבר שמוביל לנתון מדהים לא פחות לפיו רק 36% מהציבור רוחש אמון למערכת המשפטית.

מי עוד צריך רמז? למי עוד צריכים לספר שהמלך הוא עירום? אז הנה, אני אהיה הילד הקטן שצועק ברחובות העיר את האמת (המגובה במחקרים ונתונים אובייקטיביים): הציבור הרחב לא אוהב ללכת לבתי משפט. הציבור הרחב ימנע ככל שהוא יכול מפניה לבית משפט.

כישלונה של מערכת המשפט הוביל להתחזקות עולם הגישור

התחזקות עולם הגישור לאורך השנים האחרונות, לא הגיעה משום מקום. עולם הגישור קיים בישראל למעלה מ-20 שנה ואין מחלוקת שהליך הגישור טוב לצדדים באופן משמעותי מההליך המשפטי. מדוע, אם כן, רק בשנים האחרונות תופס הגישור חלק משמעותי בפתרון סכסוכים? הסיבה הראשונה נעוצה בחוסר האמון המובהק של הציבור הרחב בבתי המשפט. סיבה נוספת היא פיתוח מקצוע הגישור והכשרת מגשרים מקצועיים.

ישנם אנשים שלמרות חוסר האמון שלהם במערכת המשפט, פונים למערכת המשפט כאשר הם נקלעים לסכסוכים. הם פונים למערכת לא מרצונם הטוב אלא מאחר והם לא מכירים חלופות אחרות. ולכן למרות שמדובר בחלופה שאינה מיטבית עבורם, בלית ברירה, הם פונים אליה. כמו כן, ישנם אנשים, הנקלעים לסכסוך ונעזרים בייעוץ מבני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה וכיו"ב. כאשר אלו אינם מכירים את חלופת הגישור על יתרונותיה, שהינה חלופה "פחות ותיקה" ממערכת המשפט, הם ממליצים על פנייה למערכת המשפט ובעצתם "הטובה" כך עושים המסוכסכים.

השינויים בציבור משפיעים גם על עורכי הדין

עורכי הדין מרגישים על עורם את השינוי שחל בתפיסת מערכת המשפט על ידי הציבור, שמשפיע על הצורך בהם כמייצגים. אני מציע לעורכי הדין שלא להשתרך מאחור ולהתאים את עצמם לשינויים ולחלופות לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט. כיצד?

ההצעה הראשונה שלי לעורכי הדין, היא להציע מסלולי שכר טרחה ללקוחות בתשלום שעתי, ולא לפי שלבי ההליך המשפטי. יותר ויותר מגושרים שמגיעים אלי, משתפים אותי על ייעוץ שקיבלו אצל עורך דין, ולשאלתי מדוע לא המשיכו עם עורך הדין, הם עונים לי שהם הרגישו ש"חבל על הכסף בשלב הזה". עורכי דין רבים גובים על פי תיק משפטי ועל פי ההתקדמות בשלבים בהליך המשפטי, ולא לפי שעה. ובהתאם, הסכומים הנדרשים הם גבוהים מאוד, עבור אנשים שבשלב הראשוני רוצים לקבל מידע וייעוץ בלבד, ואחר כך לחשוב ולהתלבט כיצד ברצונם להמשיך ולפתור את הסכסוך. מעבר לכך, אם מודל העבודה היה שעתי יותר, עורכי דין היו מעורבים באלפי גישורים והיו מייצרים גם הכנסה נוספת וגם רוכשים את אמון הצדדים באופן המתון שהם מנהלים את הסכסוך.

רעיון נוסף לעורכי הדין הוא להבין שמודל פתרון הסכסוכים והתחזקות הליך הגישור הוא זמן מצוין לשינוי קרירה ולהפיכה למגשרים מקצועיים. ישנם עורכי דין האוחזים בתואר עורך דין ומגשר, כלומר עובדים כעורכי דין ובשעות הפנאי מגשרים. לא זו בלבד שהציבור הרחב מחפש מגשרים שהם מגשרים, הרי שהעיסוק במקצוע אחד (עורך דין) מונע התפתחות מקצועית במקצוע האחר (מגשר). הדבר בא לכדי ביטוי בפרסום, בהתאמת המשרד להליך הגישור, רכישת ידע והשתלמויות וכן הלאה. בניגוד לעולם המשפטי שבו קיימת תקרת זכוכית ברורה למרבית עורכי הדין בישראל, עולם המגשרים אינו מפותח דיו והוא מהווה כר פורה ליצירת מוניטין משמעותי. בעוד 10 שנים, כאשר עולם הגישור יהיה המסלול העיקרי עבור פתרון סכסוכים בקרב הציבור הרחב, כמות המגשרים והתחרות ביניהם תהא מאוד גדולה וכל מי ש"ייזכר" מאוחר ויבקש אז לקחת חלק בעולם הגישור יישאר מאחור.

הכירו את האלטרנטיבה

אז אם אתם עורכי דין, עצמאיים או שכירים כאחד, ואתם רוצים להיות יזמים ומובילים ולא להישאר מאחור, היטיבו להכיר וללמוד את האלטרנטיבה להליך המשפטי.

מאחר שעורכי הדין מכירים את חסרונות מערכת המשפט (יומני בית המשפט העמוסים, והזמן הרב שלוקח לברר סכסוכים, השפה המשפטית שמותירה בסופו של הליך לעיתים צדדים שאינם מבינים מה התרחש בפניהם, פרוצדורות, עלויות של אגרות, עוגמת נפש, וכיו"ב). יתרונותיו הרבים של הליך הגישור לציבור המסוכסכים מתבלטים, בפן של יעילות ההליך – פגישות ספורות בלבד עד להגעה לפתרון מוסכם לסכסוך. (במקרים פשוטים, מדובר בשלוש פגישות בלבד), שפת ההליך שהיא שפת המסוכסכים ולא השפה המשפטית, מניעת עינוי דין נפשי ורגשי למסוכסכים במתן מענה מיידי לסכסוך, גמישות כלפי הצדדים שנוחה גם לעורכי הדין בשעות קיום הגישור ובמיקום הגישור ועוד כהנה וכהנה, יתרונות רבים הן למסוכסכים, והן בסופו של יום למגשרים.

ישנו פתגם ידוע, האומר כי "הדרך להגשים חלומות היא להתעורר מוקדם יותר לקראתם", אז זוהי קריאת ההשכמה שלי אליכם להתעורר.

 

יניב שוורצמן הוא מגשר, יו"ר לשכת המגשרים בישראל והעומד בראש הבית לגישור ויישוב סכסוכים

 

 

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:94
קומיט וכל טופס במתנה