שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > לשון הרע בסוכת אבלים: כינה את שכנו "עדת קורח" ויפצה אותו ב-10,000 שקל

חדשות

לשון הרע בסוכת אבלים: כינה את שכנו "עדת קורח" ויפצה אותו ב-10,000 שקל
לשון הרע בסוכת אבלים: כינה את שכנו "עדת קורח" ויפצה אותו ב-10,000 שקל
27/11/2014, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט קבע כי הביטויים "עדת קורח" ו"דתן ואבירם", שנאמרו על רקע מחלוקת על סדר תפילה במהלך שהות בסוכת אבלים, הם צורמים ופוגעניים, נוכח ההקשר ההלכתי – אדם מחרחר ריב שיצא לפי התורה נגד משה רבנו, ובכך כפר גם באלוהים, ונענש בכך שנבלע באדמה – ועל כן מהווים לשון הרע

בית משפט השלום קיבל בחלקה תביעת לשון הרע שהגיש אדם נגד שכנו בגין עלבונות שהטיח בו על רקע מחלוקת שנתגלעה בשאלה של סדר תפילה במהלך שהות בסוכת אבלים. בכלל זה, כינה הנתבע את התובע וחברו "דתן ואבירם" ו"עדת קורח", ביטויים שבהקשר ההלכתי הם צורמים ופוגעניים וייחסו לתובע אופי של עוכר ישראל בקרב הציבור הדתי שנכח במקום. השופטת איריס סורוקר קבעה כי הדברים עולים כיד לשון הרע ופסקה לתובע פיצוי בסך של 10,000 שקל

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התביעה התייחסה לשלושה אירועים שאירעו במהלך אותו יום, בעת שהצדדים היו ישובים בסוכת אבלים בבית בראשל"צ. באירוע הראשון, על פי הנטען, ניגש הנתבע אל חברו של התובע שבאותה עת ישב סביב שולחן עם אנשים נוספים, ואמר לו לעיני כולם כי הוא והתובע הם "דתן ואבירם" – שניים שלפי התורה הם מחרחרי ריב שפגעו בעם בימי משה רבנו. בהמשך, לדברי התובע, הוסיף הנתבע כי השניים שייכים "לעדת קורח" – אדם שיצא לפי התורה נגד משה רבנו ונענש בכך שנבלע באדמה. לאחר מכן, על פי הנטען, חזר הנתבע על הדברים לאוזניי עשרות אנשים עד כדי שהתפילה נעצרה ונוצרה מהומה במקום.

זאת ועוד, לאחר שהתפילה הסתיימה והתובע יצא עם חברו מסוכת האבלים, נתקלו השניים בנתבע שעמד במרכז התגודדות של אנשים נוספים וזה שב והכפיש את שמם כשכינה אותם פעם נוספת "קורח ועדתו" והתרה בהם להסתלק מהמקום. לטענת התובע, בקרב קהל שומר מצוות מדובר בדברי בלע, בהאשמה חמורה ובעלבון צורב ולכן עתר באמצעות עו"ד רון לוינטל לחייב את הנתבע בפיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע.

הנתבע מצדו טען כי כלל לא הזכיר את שמו של התובע בדברים שאמר באירוע, והוסיף כי התובע הוא בעל "רקורד עשיר" של פרובוקציות, מחלוקות ומריבות במהלך ימי אבל והוא אף מפיץ בבתי אבלים ובבתי כנסת פשקווילים ותוקף בצורה מרומזת. לגופו של עניין טען כי במהלך התפילה שהתקיימה בסוכת האבלים התעוררה שאלה אם יש לומר את תפילת "מעין שבע", ולאחר שמנחה התפילה הורה לחזן שלא לאמרה עורר חברו של התובע מהומה בהקשר זה, אז אמר לו הנתבע שלא לעורר מהומה לא לו במהלך תפילה. הנתבע הודה כי השתמש בהקשר זה במילים "דתן ואבירם", אולם הכחיש שהזכיר את שם התובע וטען כי הדברים נאמרו על מנת למנוע הפרעה והפסקת התפילה מפאת כבודה וכבוד המעמד.

השופטת איריס סורוקר קיבלה את התביעה וקבעה כי עדות התובע הותירה רושם אמין היות ושמרה על רצף ועקביות והתיאור בה היה מפורט וצבעוני, והיא אף נתמכה בדברי שני עדים שנכחו במקום. השופטת דחתה את טענת  הנתבע כי לא התכוון לתובע בדבריו כי אם "לציבור באופן כללי", שהוא הוא הודה שהרקע לדברים היה ה"קמפיין" שניהל התובע נגד רב השכונה לעניין הוצאת ספר תורה.

השופטת דנה במשמעות התורנית של הביטויים והעירה כי הנתבע ביקש להקטין ולהמעיט ממשמעות הביטויים "דתן ואבירם" ו"עדת קורח" בטענה כי מדובר בביטוי למי שעושה מחלוקות. אולם, המחלוקת אינה ממצה את משמעות הביטויים שכן הנתבע התעלם בדבריו ממעשה הבגידה בעם המיוחס לדתן ואבירם, כמו גם מן העונש החמור אשר לפי האמונה הוטל עליהם ועל קורח בעקבות מהלכיהם. השופטת הפנתה לחוות דעתו של הרב יעקב דיכובסקי שלא נסתרה, שבה תיאר הרב את סיפורם של דתן ואבירם ואת "המחלוקת הנוראה" שפרצה בעם בזמן שהותו במדבר לאחר יציאתו ממצרים. כך, ציין הרב בין היתר כי אותם דתן ואבירם הם האנשים הראשונים בתולדות האנושות שהעזו וחלקו על מעמדו וסמכותו של מנהיג שנבחר על ידי האלוהים ולא בבחירה בשר ודם (משה רבנו), ולגלגו על הוראת המצוות שציווה לעם ישראל על פי מצוות האלוהים. עוד הוסיף הרב כי עונשם החמור והחריג – התבקעות האדמה ובליעתם בה – מלמד על החומרה היתרה והחריגה שיוחסה לחטאם, וכי הכינוי "דתן ואבירם" כאשר הוא נאמר כלפי אדם שומר תורה ומצוות מגדיר את האדם כרשע בעל מחלוקת אשר אינו נרתע מלחלוק אף על משה רבנו ובאופן זה כופר גם באלוקים.

לפיכך, קבעה השופטת סורוקר כי מדובר בביטויים צורמים ופוגעניים שייחסו לתובע אופי של עוכר ישראל, וזאת משום המטען ההלכתי הקשור בהם ובפרט כאשר הדברים נאמרו בקרב הציבור הדתי ובסמוך לתשעה באב. בפן המשפטי, קבע בית המשפט כי ביטויים אלה על רקע משמעותם המקובלת בקרב הציבור השומע עלולים לבזות ולהשפיל, בפרט כאשר התובע הוא פעיל בתחום דיני האבלות ולדבריו נושא דרשות ומנהל טקסי אבלות בבתי אבלים.

 

תא"מ 10020-10-12

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150