חדשות

דו"ח השוואתי של הוועידה האירופית ליעילות הצדק קובע כי ישראל מדורגת במקומות הנמוכים עם 8.2 שופטים לכל 100 אלף תושבים, לעומת הממוצע האירופי העומד על 20.9 שופטים ל-100 אלף תושבים. בצד החיובי: במערכת בתי המשפטים מתמודדים היטב עם העומס, עם קצב סילוק תיקים של מעל 100% 

דוח השוואתי של הוועידה האירופית ליעילות הצדק קובע כי ישראל מדורגת במקומות הנמוכים ביחס של מספר השופטים לאוכלוסייה. מהדו"ח עולה כי בארץ ישנם 8.2 שופטים ל-100 אלף תושבים בישראל, לעומת ממוצע של 20.92 שופטים ל-100 אלף תושבים במדינות מועצת אירופה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מספר התיקים האזרחיים לנפש שנפתחים מדי שנה בישראל הוא כמעט פי שניים מהמספר הממוצע – 4,490 תיקים ל-100 אלף תושבים לעומת 2,440 תיקים במדינות מועצת אירופה. כך מצביע הדו"ח הרשמי להשוואת והערכת מערכות משפט אירופאיות מטעם הוועידה האירופית ליעילות הצדק - CEPEJ (European Commission for the Efficiency of Justice).

הדו"ח, שפורסם באוקטובר 2014, מציג נתונים על המצב נכון לשנת 2012 ועוסק במגוון רחב של תחומים הקשורים במישרין או בעקיפין למערכת המשפט. הנתונים המפורסמים בדו"ח על ישראל נאספו על ידי מחלקת המחקר של הרשות השופטת, תוך שיתוף פעולה עם מספר רב של גורמים בהנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, התביעה המשטרתית, לשכת עורכי הדין, משרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

סך הנתונים שנאספו מ-47 המדינות החברות ומישראל עברו הליך ארוך של תיקוף, הערכה וניתוח סטטיסטי על ידי מומחים מטעם מועצת אירופה, תוך התייחסותם להבדלים המבניים והמהותיים בין המדינות במגוון התחומים. בשלב הסופי טרם פרסומו, הדו"ח אושרר על ידי ועידת שרי החוץ של מועצת אירופה.

במדינות מועצת אירופה ישנם בממוצע 20.92 שופטים מקצועיים ל-100 אלף תושבים, והחציון עומד על 17.7. בישראל, מספר השופטים לנפש נמוך בהרבה ועומד על 8.2 שופטים ל-100 אלף תושבים. ניכרת שונות גבוהה בין המדינות במספר השופטים המקצועיים לנפש. אחד ההסברים לשונות הוא שבמדינות מסוימות, כגון נורבגיה, דנמרק ושבדיה, מספר השופטים המקצועיים אמנם קטן יחסית, אך ישנו מספר משמעותי של שופטים "לא מקצועיים" (non-professional judges/ lay judges/ magistrates).

במערכת המשפט באנגליה ו-ווילס מצב זה בולט במיוחד – בממוצע ישנם פחות מארבעה שופטים מקצועיים ל-100 אלף תושבים, וכ-90% מהתיקים מטופלים על ידי שופטים "לא מקצועיים". במונקו ובלוקסמבורג יש מספר גבוה מאוד של שופטים ל-100 אלף תושבים (102.4 ו-40.4 בהתאמה), אשר מוסבר בדו"ח בעיקר בשל מספר התושבים הקטן במדינות אלו וכן לאור הפעילות הכלכלית המרובה בהן. גם בחלק ממדינות יוגוסלביה לשעבר ניכר מספר שופטים מקצועיים גבוה, כדוגמת סלובניה (47.3 ל-100 אלף תושבים), קרואטיה (45.3 ל-100 אלף תושבים) ומונטנגרו (42.4 ל-100 אלף תושבים).

פחות נשים בערכאות הגבוהות

עוד עולה כי השיעור הממוצע של הנשים השופטות מבין כלל השופטים במדינות מועצת אירופה הוא 49%, ושיעור השופטות נע בין 10.5% (אזרבייג'ן) ל-77.6% (סלובניה). בישראל, בדומה לממוצע הכללי, למעלה ממחצית מכלל השופטים הן שופטות. כמו כן, ניכרת מגמה כללית לפיה ככל שעולים בערכאות השיפוט, חלקן היחסי של השופטות מתוך כלל השופטים קטן.

במדינות מועצת אירופה נפתחו בממוצע 2,440 סכסוכים אזרחיים בערכאה ראשונה ל-100 אלף תושבים, ונסגרו בממוצע 2,414 תיקים. בישראל, לעומת זאת, מספר התיקים האזרחיים לנפש גבוה בהרבה ועומד על 4,490 תיקים אזרחיים נפתחים ו-4,527 נסגרים ל-100 אלף תושבים. קצב סילוק התיקים האזרחיים הממוצע במדינות מועצת אירופה הוא 104.2%. קצב הסילוק החציוני עומד על 100.5%. ואילו בישראל, קצב סילוק התיקים האזרחיים בערכאה הראשונה עמד בשנת 2012 על 100.8%.

התקציב השנתי בישראל שאושר למערכת המשפט בתחילת שנת 2012 עמד על 1.42 מיליארד שקל, שהם כ-173 שקל לנפש. מספר זה דומה למדי לממוצע התקציב לנפש במדינות מועצת אירופה, העומד על 172 שקל בשנה.

בדו"ח מוצגת התייחסות לנושא הכנסות לאוצר המדינה מאגרות בית המשפט. בישראל, ההכנסה השנתית מאגרות בית משפט (ללא קיזוז החזרי האגרות) עמדה על 394 מיליון שקל, שהם כ-27.7% מתקציב מערכת המשפט לאותה השנה. נתון זה דומה לממוצע במדינות מועצת אירופה, בהן ההכנסות מאגרות מהוות 26.4% מהתקציב השנתי של מערכות המשפט.

תרבות ההתדיינות בישראל

מעניין לציין את השונות בין המדינות האירופיות בהקשר זה: בטווח התחתון נמצאות צרפת ולוקסמבורג, בהן אין אגרות בית משפט, ושבדיה, בה ההכנסות מאגרות מהוות פחות מ-1% מתקציב מערכת משפט. בטווח העליון ניתן למצוא מדינות בהן ההכנסה השנתית מאגרות מהוות כמעט מחצית או יותר מתקציב מערכת המשפט, כמו: גרמניה (43%), פורטוגל (45.9%), בולגריה (49.3%) ומלטה (55.5%).

מספר עורכי הדין הממוצע במדינות מועצת אירופה ביחס ל-100 אלף תושבים הוא 151.3, והמספר החציוני הוא 111.6. בישראל מספר עורכי הדין הרשומים בלשכת עורכי הדין (ובכלל זאת עורכי דין שאינם עוסקים במקצוע) הוא גבוה בהרבה, ועומד על 636.9 עורכי דין ל-100 אלף תושבים. מספר עורכי הדין ביחס למספר השופטים המקצועיים הוא בממוצע 14.7 במדינות מועצת אירופה, וזאת לעומת 78.1 עורכי דין לכל שופט בישראל. חלק מהשונות בין המדינות נובעת מן ההבדלים במספר השופטים המקצועיים וכן בפעילותם של השופטים ה"לא מקצועיים" בחלק מהמדינות. 

הכמות הגדולה של התיקים המוגשים לבתי המשפט, לצד מספרם הרב של עורכי הדין הרשומים, מעידים על ממדי תרבות ההתדיינות המשפטית בישראל. לטענת הנהלת בתי המשפט, על אף מצב זה ולמרות מספרם הנמוך של השופטים, הנתונים מעידים על כך שמערכת המשפט מצליחה להתמודד עם עומס התיקים המגיעים לפתחה כך שקצב סילוק התיקים גבוה מ-100%.

לאחרונה סוכם בין הנהלת בתי המשפט ובין אגף התקציבים במשרד האוצר על הגדלת מצבת השופטים, דבר אשר יאפשר למערכת בתי המשפט להיטיב את השירות הניתן לציבור המתדיינים.

בהנהלת בתי המשפט מקווים כי בשנים הבאות, עם המשך השתתפותה של ישראל בפרויקט השוואתי זה כמדינה משקיפה בוועידה האירופית ליעילות הצדק, ניתן יהיה אף להצביע על שינויים ומגמות לאורך זמן בסוגיות חשובות אלו.

לקריאה נוספת, ראו:

הדו"ח המלא

Evaluation report on European judicial system (final version))

הנתונים המפורטים בדו"ח ביחס לישראל  

דוח חדש ממליץ: השופטים יוכלו להתחבר לפייסבוק ולצייץ בטוויטר

נציגי הדיינים בביה"ד הרבני דורשים תוספת תקנים: "אנו כורעים תחת העומס"