הנאשם, עורך דין במקצועו, הורשע בתקיפה ואיומים כלפי טכנאי שהגיע לתקן דוד מים, אותו חשב לפורץ. השופטת עינת רון קבעה גרסתו של הנאשם אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר וכי היה עליו לפנות אל מסיג הגבול ולבקשו לצאת מהשטח, ואם זה לא הועיל – להזעיק את המשטרה ולא לנקוט כלפיו באלימות
בית משפט השלום הרשיע עורך דין בתקיפה ואיומים כלפי טכנאי שהגיע לתקן דוד מים ביחידת דיור שהושכרה בשטח ביתו, תוך שדחה את טענתו כי מדובר בהגנה עצמית. השופטת עינת רון קבעה כי אף אם חשד הנאשם כי מדובר בפורץ, היה עליו להתקשר למשטרה ולא לנקוט כלפיו באלימות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כתב האישום ייחס לנאשם, עורך דין במקצועו, עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם ואיומים, במסגרת אירוע שהתרחש במתחם ביתו ובסמוך לנכס שהשכיר. הדייר טען כי בעקבות תקלה בדוד המים, הוא הודיע לנאשם כי טכנאי יגיע לתיקון התקלה. לטענתו, כאשר הגיע הטכנאי, דרש ממנו הנאשם להסתלק, ולאחר מכן נכנס ל"התקפת טירוף", אחז את הטכנאי בחולצתו והחל לגרור אותו ובסופו של דבר טרק את החלון על ידו של הדייר ופגע בו.
הנאשם טען כי הטכנאי הסיג גבול ופלש לשטחו וכי הוא סבר שמדובר בפורץ ועל כן ניסה לסלקו, כך שלמעשה פעולותיו היו הגנה עצמית.
השופטת עינת רון הרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו וקבעה כי אין צורך להכריע בשאלה האם הסיג הטכנאי את גבולו של הנאשם או לא, שכן אין ספק שלא באלימות מרחיקים מסיג גבול ובוודאי לא כפעולה ראשונית. השופטת ציינה כי היה על הנאשם לפנות אל מסיג הגבול ולבקשו לצאת מהשטח, ואם לא הועילו הדברים, היה עליו להזעיק את המשטרה.
השופטת העירה כי הדייר עמד כל אותה עת בחלון כך שניתן היה לבקש את סיועו בהתקשרות למשטרה או בסילוקו של הפורץ, וכי גם לפי גרסתו של הנאשם ברור היה כי לא מדובר בפורץ אלא במאן דהוא הקשור לדייר. על כן, קבעה השופטת כי גרסתו של הנאשם אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם מבחני היגיון ושכל ישר, אולם אפילו אם חשד כי מדובר בפורץ, היה עליו להתקשר למשטרה ולא לנקוט כלפיו באלימות.
השופטת רון דחתה עוד את טענת הנאשם כי מדובר היה למעשה בהגנה עצמית, שכן האירוע היה בחצרה השכנה, הגם שהוא מתייחס לכך כאל חצריו שלו. משהשכיר הנאשם את המקום לשכנה, מדובר בחצריה שלה ועל כן אין הוא מתגונן בפני מסיג גבול הנמצא בחצרו שלו.
ת"פ 24241-10-10
