שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: ביהמ"ש מוסמך לתקן טעות בהכרעת דין מרשיעה כל עוד לא ניתן גזר הדין

חדשות

העליון: ביהמ"ש מוסמך לתקן טעות בהכרעת דין מרשיעה כל עוד לא ניתן גזר הדין, צילום: השופטת דפנה ברק ארז. צילום: אתר בתי המשפט
העליון: ביהמ"ש מוסמך לתקן טעות בהכרעת דין מרשיעה כל עוד לא ניתן גזר הדין
19/11/2014, עו"ד לילך דניאל

השופטת דפנה ברק ארז קיבלה בחלקו את ערעורו של מנהל ההשקעות עידו סמואל והפחיתה תשעה חודשים מעונש המאסר שנגזר עליו. בתוך כך, קבעה השופטת כי בתקופת הביניים הייחודית שבין מתן הכרעת הדין לגזר הדין, יכולה הערכאה הדיונית לתקן את הכרעת הדין שנתנה, בכפוף לשיקולים הנוגעים בין היתר להשלכת התיקון על הגינות ההליך

בית המשפט העליון קיבל בחלקו את ערעורו של מנהל ההשקעות עידו סמואל על הרשעתו בקבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה, והפחית את עונש המאסר שהוטל עליו מ-7.5 שנות מאסר ל-6 שנים ו-9 חודשים. בנוסף, בוטל הקנס שהושת עליו, אולם הפיצוי שבו חויב ללקוחותיו בסך כולל של 2.4 מיליון שקל נותר על כנו. בתוך כך, התייחס בית המשפט לסוגיית תיקונה של הכרעת דין מרשיעה לאחר שניתנה, וקבע כי ככלל, ניתן לעשות כן טרם מתן גזר הדין, בכפוף לשיקולים של מהות הטעות, פרק הזמן שחלף מאז ההחלטה והשלכת התיקון על הגינות ההליך.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

סמואל עסק בהשקעות ובמסחר בשוק ההון ובמסגרת זו ניהל והחזיק בחברה בשם "ברוקרטוב" שנתנה שירותים כמעט לכלל בתי ההשקעות בארץ. בנוסף, פתח המערער אתר אינטרנט מצליח, פרסם כתבות ופרשנויות בעיתונים כלכליים פופולאריים ונתפס ע"י לקוחותיו ותלמידיו כמקצוען ו"גאון פיננסי". במסגרת עסקיו, פתח המערער "מכללה" שבה ניתנו הרצאות הנוגעות למסחר בשוק ההון וכן הקים קרנות גידור שונות שסחרו באופציות מעו"ף.

על פי כתב האישום, שכנע סמואל קבוצת משקיעים להשקיע את כספם בקרנות הגידור באמצעות מצגי שווא וטענות כוזבות. את כספי ההשקעות, בסך של מיליוני שקלים, הפקידו המשקיעים בחשבונות בנק שהוקמו לצורך ניהולן של הקרנות וכן בחשבון בנק של חברה בבעלותו של סמואל. האופן האגרסיבי של השקעותיו של סמואל גרמו להפסדים של מיליוני שקלים ובסופו של דבר הביאו לקריסתן של שתי הקרנות. בהמשך, אף פורסם בעניינו תחקיר בטלוויזיה והחלו לעלות תלונות מצד משקיעים לפיהן הוא רימה אותם, לא דיווח להם על הפסדים ואף שלח להם דו"חות כוזבים המצביעים על רווחים גדולים ולא השיב להם את כספם כפי שהבטיח.

קיווה להשיב למשקיעים את כספם

סמואל הורשע בעבירות שיוחסו לו ונידון ל-7.5 שנות מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי, קנס בסך של 50 אלף שקל ותשלום פיצוי למתלוננים בסך כולל של כ-2.4 מיליון שקל.

במסגרת ההליכים בערעור, הודיעה המדינה כי היא אינה עומדת עוד על הרשעתו הרוחבית של סמואל בעבירות של גניבה בידי מורשה בגין מסחר ב-45% בכספים שהושקעו באחת הקרנות, וכי תסכים להמרת הרשעות אלה בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עם זאת, הוסיפה כי עמדתה באשר לעונש לא השתנתה בעיקרה, וכי לשיטתה יש להשאיר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי על כנו, למעט הסכמתה כי יש מקום לקיצור מסוים של עונש המאסר חלף הקנס שהוטל על המערער

השופטת דפנה ברק-ארז קיבלה את הערעור בחלקו והרשיעה את סמואל, על פי הודעת המדינה, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות  מחמירות במקום הרשעתו בעבירה של גניבה בידי מורשה. עוד נקבע כי יש להשאיר על כנה את ההרשעה ה"רוחבית" של המערער בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שכן אין מחלוקת שביצע רישום כוזבים בדו"חות של חברת "ברוקרטוב". כמו כן, העובדה שבסתר לבו קיווה שיוכל להשיב למשקיעים את כספם אינה שוללת את הקביעה כי שעה שביצע את הרישומים הכוזבים הוא פעל בכוונה לרמות את המשקיעים, ולכן התקיים בו גם היסוד הנפשי להרשעה.

השופטת ברק ארז התייחסה לתיקון שערך בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו זמן קצר לפני מתן גזר הדין, בדמות הוספת הרשעה מפורשת בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, וכן לתיקון גזר הדין זמן קצר לאחר נתינתו בקמת הוספת פיצוי לארבעה קורבנות נוספים. השופטת ציינה כי ההסדר החוקי בנושא של תיקון טעויות בפסקי דין והחלטות מעוגן בסעיף 81 לחוק בתי המשפט, המאפשר לבית המשפט לתקן טעות תוך 21 יום כאשר המונח "טעות" מוגדר כ"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיו"ב'". לשיטת השופטת ברק ארז, תיקונה של הכרעת דין מרשיעה במשפט פלילי אינו נשלט אך על ידי סעיף 81 לעיל, שכן פסק דין מרשיע יהיה מושלם רק בהינתן גזר הדין ולכן ככלל בית המשפט מוסמך לתקן טעות שנפלה בהכרעת דינו כל עוד לא ניתן גזר הדין. זאת, אף שיש לעשות את כל המאמצים על מנת שהכרעת הדין תינתן כאשר היא נקייה מטעויות.

פגיעה בוודאות המשפטית

עוד ציינה השופטת ברק ארז כי הגישה המקובלת בפסיקה כיום גורסת כי לאחר שבית המשפט "קם מכסאו" הוא מוסמך לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט לתקן רק טעויות בעלות אופי טכני, כאשר תיקונים מהותיים דורשים את הסכמת בעלי הדין. מנגד, כאשר בית המשפט טרם סיים את מלאכתו כללים אלו אינם חלים, לרבות בתקופת הביניים הייחודית שבין מתן הכרעת הדין לגזר הדין. עם זאת, אין זה אומר שניתן לערוך שינויים מכל סוג ובכל עת בהכרעת הדין, וזאת בשל החסרונות הטמונים בכך, לרבות הפגיעה בוודאות המשפטית ויצירת פוטנציאל להארכה נוספת של ההתדיינות. אשר על כן, קבעה השופטת כי לצורך הכרעה בשאלה זו על בית המשפט להידרש לשלושה שיקולים מרכזיים: מהות הטעות, פרק הזמן שחלף מאז ניתנה ההחלטה, וכן השלכתו של התיקון על הגינות ההליך.

תנאי מקדמי לתיקון צריך להיות שמדובר בטעות ברורה וגלויה כך שבית המשפט לא יבחן מחדש קביעות הנובעות משיקול דעתו. אשר לשיקול בדבר הגינות ההליך, יש להבטיח כי התיקון לא יגרום לנאשם עיוות דין. ביישום עקרונות אלו על המקרה הנוכחי, קבעה השופטת כי בית המשפט המחוזי היה מוסמך לתקן את הכרעת דינו וכי ראוי היה שיעשה כן. גם ביחס לתיקון גזר הדין נקבע כי אף שזה התבצע שלא במעמד הצדדים, הרי שבשים לב למהותו של התיקון ולנסיבות העניין יש להשאירו על כנו.

בערעור על גזר הדין קבעה השופטת נקודת מוצא מחמירה, בשים לב לעוצמת הפגיעה בקורבנות והפגיעה האנושה של עבירות מרמה מסוג זה בביטחון הנדרש בפעילות כלכלית וביכולתם של אנשים לתת אמון בזולתם. מנגד, נקבע כי יש להביא בחשבון את זיכויו המוסכם של המערער מחלק מעבירות הגניבה. הערעור על גזר הדין התקבל בחלקו – עונש המאסר הכולל הופחת בתשעה חודשים ובוטל הקנס שהוטל על המערער.

 

ע"פ  4190/13

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:76
קומיט וכל טופס במתנה