יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עליזה לביא, קראה לשופטת בדימוס עדנה ארבל להוביל את הטמעת השינוי התודעתי בקרב שופטים בנוגע למורכבות מצבן של נפגעות עבירות אלימות ומין. ארבל: המתלוננת על אונס בעת עדותה עוברת אונס שני, מכאן נובעת החזרה בהן של מתלוננות שלא רוצות להעיד
"באופן
יוצא דופן החליטה מערכת בתי המשפט שבתוך כלל השתלמויות השופטים, ההשתלמות היחידה
שהיא חובה זו השתלמות בנושא אלימות במשפחה ואלימות מינית. זו התקדמות חשובה",
אמרה שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל בישיבה חגיגית של הוועדה לקידום
מעמד האישה ולשוויון מגדרי. "קורבנות עבירה תמיד היו קרובים ללבי", אמרה
ארבל. "עדות מתלוננת היא הדבר הכי בעייתי במירכאות. כי המתלוננת על אונס בעת
עדותה עוברת אונס שני, כפי שהיטיבה לתאר זאת מלכת היופי לינור אברג'יל. מכאן נובעת
החזרה בהן של מתלוננות שלא רוצות להעיד. זה לא דומה לשום תלונה אחרת. זו תורה
שלמה".
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
יו"ר
הוועדה, ח"כ עליזה לביא, קראה לשופטת ארבל להוביל את הטמעת השינוי התודעתי
בקרב שופטים באשר למורכבות מצבן של נפגעות עבירות אלימות ומין: "היי לשגרירת
הוועדה וציבור הנשים כולו, והיי מליצת יושר בפני היושבים על כס המשפט שחייבים
להטמיע את הערכים של חשיבות היחס לקורבן העבירה בכלל ושל נפגעות ונפגעי אלימות
במשפחה ואלימות מינית בפרט".
גרסה מול גרסה
לדברי ח"כ משה מזרחי, "כשהייתי ראש
יחב"ל ועדנה ארבל הייתה פרקליטת המדינה, נאבקנו בשחיתות שאת פירותיה הבאושים
ראינו בעשור האחרון וגם בימים אלה. סביבת העבודה שלנו אז הייתה רוויית נשים אמיצות
רוח שפעלו באופן נועז כדי להעלות את הרף המשפטי. מאז אני יודע שאני רוצה סביבת
עבודה רוויית נשים. גם קולן של נשים בכנסת הזו הם קולות נועזים, נמרצים, מרעישים
עולמות ועושים המון".
הדיון בוועדה נסב גם סביב הכשרת שופטים בנושא
עבירות אלימות במשפחה והטיפול בהן בפרקליטות ובבתי המשפט. "הנתון של 2,365
תיקי אלימות במשפחה שנסגרים בשנה דורש הסבר", תבעה ח"כ עליזה לביא,
"אולי למערכת אין את הכלים הדרושים להתמודד עם הנושא הכאוב הזה הנוגע לחייהן
של כל כך הרבה נשים וילדים?"
בת עמי ברוט, מיחידת הסיוע לנפגעי עבירה
בפרקליטות המדינה, השיבה כי "למערכת יש את הכלים, אבל בישראל צריך להוכיח
מעבר לכל ספק סביר ולפעמים נאלצים לסגור תיקים מחוסר ראיות. זו גרסה מול גרסה
ולפעמים המתלוננת חוזרת בה מתוך לחץ או חשש להעיד. קטין אינו מעיד ואז יש צורך
בראייה מסייעת. עושים מאמצים".
ח"כ מיכל רוזין העירה כי "עושה רושם
שהפרקליטות הפכה לגורם שיפוטי, כמו במקרה הנשיא לשעבר קצב. הפרקליטות רוצה להביא
למשפט רק מקרים סגורים, במקום ששופטים ישמעו את הגרסאות וישפטו". על כך השיבה
ברוט כי "הפרקליטות איננה גוף שיפוטי, אבל יש קשיים. לא רק ראייתיים. יש
נפגעות במצב נפשי קשה שיש להן קושי להעיד. במקרים כאלה נאלצים לסגור תיק על מנת לא
לפגוע בנפגעת".
"אם לא תפרטי,
כנראה לא היו מכות"
נציגת הפרקליטות נשאלה על חיובם של פרקליטים
לעבור השתלמות בנושא אלימות במשפחה, והשיבה: "יש השתלמות שנתית לכל יחידות
הפרקליטות. כל פרקליט צעיר חייב לעבור אותה תוך שנה".
רונית ארנפרוינד מהתנועה לקידום שוויון דיווחה
לוועדה על אישה שאזרה אומץ לבקש צו הרחקה לבעלה האלים, למרות שהופעל עליה לחץ כבד
על ידי רב הישוב לבטל את תלונתה, ואז השופט הזהיר אותה שאם היא לא תצליח להוכיח
אלימות, הוא יחייב אותה בהוצאות משפט. האישה משכה את בקשתה. שופטת אחרת דרשה,
לדברי ארנפרוינד, ממתלוננת על אלימות לפרט במדויק את ההתעללות לאורך שנים, כשהבעל
המואשם נוכח באולם בית המשפט. האישה נאחזה שיתוק לנוכח הבעל, והשופטת נזפה בה
באומרה – אם לא תפרטי, כנראה לא היו מכות. "שופטת שלישית נזפה באישה: איך
בכלל העזת לקחת ילדים למקלט? את יודעת מה קורה במקלט? "השופטת הזו לא ביקרה
במקלט, והיא לא יודעת שמקלט זה לא איזה חפיר אלה בית משקם ותהליך העצמה",
סיכמה ארנפרוינד.
ח"כ עליזה לביא הודיעה כי הוועדה תקיים
דיון נפרד על טיפול הפרקליטות בעבירות מין ואלימות. לקראת הדיון דורשת הוועדה
מהפרקליטות הסברים על 2,365 תיקים שנסגרו והסיבות לכך. לקראת תחילת מושב הקיץ
הקרוב תבקש הוועדה דיווח מפורט על היקף השתלמויות השופטים בנושא וכמה שופטים עברו
אותה בפועל.
