חדשות

בראיון לביטאון "עורך הדין" של לשכת עוה"ד מסביר שופט בית המשפט העליון בדימוס מדוע הוא תומך בפסקת ההתגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מהי עמדתו בנושא חוק המסתננים ולמה הוא לא מתלהב משופטים שמגיעים מחוגי הפרקליטות

תומך מפתיע בהחלטת הממשלה לחוקק את פסקת ההתגברות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כתגובת נגד לפסילת חוק ההסתננות פעמיים בידי שופטי בג"ץ. שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, מצדד בתיקון חוק היסוד. בריאיון מיוחד שמסר לעורכי הדין שלומי שני (שמחי) ורני שורץ מביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין, אמר השופט טירקל כי "אף שרבים מותחים על זה ביקורת קטלנית, אני חושב שיש מקום לשקול זאת ברצינות. אחרי ככלות הכול יש לנו כנסת, היא נבחרה, היא מחוקקת. אז אנחנו פה כבג"ץ כדי לשמור עליה שלא יחרגו שם. אבל אפשר לשקול ברצינות את פסקת ההתגברות".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לדברי טירקל, אין דבר כזה חוק עוקף בג"ץ. "לא עוקפים שום דבר. בג"ץ ממלא את תפקידו, הכנסת ממלאת תפקידה. אם הכנסת סבורה שבג"ץ לא מפרש נכון חוק מסוים או מחטיא מטרה של חוק, זכותה וחובתה לסדר את העניינים. זה לא עוקף בג"ץ. זה בג"ץ, עם כל הכבוד, ואין כאן איזו קדושה אלוהית".

השופט טירקל אף התייחס למשוב השופטים, הצפוי להתקיים החודש (11.14) ולחרם של נשיא בית המשפט העליון ד"ר אשר גרוניס על הלשכה כמובילה את כינונו המחודש של המשוב השנוי במחלוקת. "החרם שהטיל בזמנו אהרן ברק על מוסדות הלשכה בעקבות המשוב, כמו גם החרם שמטיל כיום הנשיא גרוניס – לא מקובלים עליי", מצהיר השופט טירקל בריאיון. "אני נגד חרמות למיניהם. מצד שני, אי אפשר למנוע ממנו להגיד 'אני לא מייחס שום משקל למשוב ולא אביא אותו בחשבון'".

בעקבות לקחי ועדת גולדסטון, נשאל השופט טירקל האם ישראל צריכה לשתף פעולה כיום עם ועדת שאבאס, שהעומד בראשה התבטא נחרצות נגד ישראל בהתבטאויות אנטישמיות. "מניסיוני בעבודה עם שני המשקיפים הזרים וכן מההצלחה שהייתה לנו עם ועדת פאלמר של מזכ"ל האו"ם, ולמרות ההסתייגות הישראלית מוועדות בינלאומיות, אנחנו צריכים לשתף פעולה ולתת להם את כל החומרים. אמרתי לכם, יש לנו תיקים. אנחנו לא צריכים להיבהל. אני לא מבין למה כולם נתקפים פלצות כשאיזה עוכר ישראל אומר 'אני אלך עכשיו ואגיש ואעשה...'. בבקשה, תעשה. יש לנו המסמכים והחומרים, ומדינת ישראל עושה מעל ומעבר. אין לי ספק שאנחנו צריכים לשתף פעולה. אם השאבאס הזה יכתוב משהו רע על ישראל, ואני לגמרי לא בטוח שכך יהיה, נוכל להגיד כמו בערעור על פסק דין: 'בית המשפט קבע פה דברים שלא מעוגנים בעובדות ובחומר שהיו לפניו' ".

על חוק המסתננים, שכאמור נפסל באחרונה בשנית על ידי השופט עוזי פוגלמן, אמר טירקל כי "אני לא רוצה שיגבילו את בית המשפט העליון על ידי חוק, והרי כל פעם עולות הצעות נלוזות של פוליטיקאים בעניין. אני כן רוצה שבית המשפט העליון ינהג בזהירות רבה ובשיקול דעת, כלומר יחשוב בצורה רחבה על כל ההיבטים של כל עניין. יש פסקי דין שאם היו מניחים להם לזמן מה וחושבים עליהם עוד קצת, אולי הייתה מתקבלת בהם תוצאה שונה. עם כל האנושיות שאפיינה את דרכי, אני חושב שהיה צריך לשקול את עניין המסתננים מתוך ראייה רחבה וזהירה יותר. ואני אומר את זה בכאב לב ובצער עצום על מצוקתם האישית של המסתננים ושל תושבי דרום תל אביב. בזהירות, בזהירות. אני לא רוצה להגיד מה הייתי מחליט, אבל הייתי שוקל ברצינות רבה יותר את דעת המיעוט".

לשני השופטים החדשים שמונו לאחרונה לבית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז והשופט המחוזית ענת ברון, ציין השופט טירקל כי "אין לי היכרות מעמיקה עם שני השופטים החדשים, אבל טוב שלפחות אחד המינויים הוא שופט ותיק מן השורה. ככלל המקור העיקרי למינויים לעליון צריך להיות שופטים שבאו מהשטח, מבית המשפט המחוזי. אגב, אני מוכרח לומר שאין בכך כדי לגרוע מהדעה היוצאת מן הכלל שיש לי על שני השופטים שמונו במישרין משורות עורכי הדין, יורם דנציגר וחנן מלצר. אני מודה שאני פחות מתלהב מהבאת אנשים מחוגי הפרקליטות; יש לי חשש שהם שבויים בקונספציות מסוימות".