שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > השווה רפתן בפייסבוק לנאצי בשל התנגדותו למוצרי חלב ויפצה ב-70 אלף שקל

חדשות

השווה רפתן בפייסבוק לנאצי בשל התנגדותו למוצרי חלב  ויפצה ב-70 אלף שקל
השווה רפתן בפייסבוק לנאצי בשל התנגדותו למוצרי חלב ויפצה ב-70 אלף שקל
03/11/2014, עו"ד לילך דניאל

פעיל בקבוצת הפייסבוק "חלב, עובדות או מיתוסים" התבטא במסגרת דיון נגד צריכת מוצרי חלב נגד רפתן מכפר ויתקין והשווה את פעילותו למחנות הריכוז בשואה. לטענתו, הוא הביע דעה לגיטימית אודות הזוועות המתרחשות מידי יום בתעשיות החי. ביהמ"ש קבע כי השיח הפך למתקפה אישית וכי הדברים הקשים אינם מהווים הבעת דעה בתום לב

בית משפט השלום קיבל תביעת לשון הרע שהגיש רפתן מכפר ויתקין בגין דברים שנכתבו עליו בקבוצת פייסבוק על ידי אדם המתנגד אידיאולוגית לצריכת חלב ומוצריו. בפרסום, שנכתב בערב יום השואה, כינה הנתבע את הרפתן בין היתר בשמות "שטן" ו"בן בליעל" והשווה את מעשיו לפעילות הנאצים בשואה. השופטת ריבה ניב קבעה כי הדברים היו חריפים, קשים ופוגעניים ואינם מהווים הבעת דעה לגיטימית בתום לב.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע הוא רפתן המנהל מזה כשלושים שנה רפת מושבית לייצור חלב בכפר ויתקין, וכן משמש כחבר בהנהלת התאחדות מגדלי הבקר ובמועצת מגדלי הבקר. הנתבע הוא חבר פעיל בקבוצת הפייסבוק "חלב, עובדות או מיתוסים" והוא נוהג להביע התנגדות לשימוש בחלב ובמוצריו ולקביעת מועצת החלב כי מדובר במזון בריא לצריכה.

אפקט מצנן לשיח הציבורי

בערב יום השואה 2013, נוהל בדף הפייסבוק של הקבוצה דיון בין התובע לבין מספר חברים, שאליו הצטרף גם הנתבע. במסגרת זו, כתב הנתבע בין היתר כי התובע הוא "שטן" ו"בן בליעל", השווה את פעילותו למחנות הריכוז של הנאצים וציין כי בעלי החיים הם "קורבנות שואה".

לאור האמור, עתר התובע לפיצוי בסך של 100 אלף שקל בעילת לשון הרע. לטענתו, הוא נוהג ליטול חלק בדיונים בדף הקבוצה במטרה להציג את צדו השני של המטבע, קרי חשיבות החלב לתזונת האדם. עוד הוסיף כי הרפת שאותה הוא מנהל נבדקת על ידי מועצת החלב בביקורות תקופתיות ועומדת בסטנדרטים מחמירים, בהם בדיקת הציוד, אחזקת המבנה, סוג החלב ותנאי גידול ואחזקת העדר, שבכולם נמצאה רפת מצטיינת המבוקרת גם על ידי השירות הווטרינרי הממשלתי. התובע ציין כי אין זו הפעם הראשונה שהנתבע משתלח בו, וכי בהזדמנות אחרת אף כתב כי הוא "אפס", "חלאת אדם", וכי הוא "משעבד ואונס פרות על מנת להפריד מהן את עגליהן ולשסף את גרונן". כן טען כי הפרסומים גרמו לתסיסה ותמיכה של חברים נוספים באותה קבוצה, אשר חיזקו את הנתבע והחלו להתבטא נגד התובע כשבין היתר הפצירו בו "לצפות בטקס יום השואה" ולהתחיל לרחם על קורבנותיו.

הנתבע, מצדו, טען כי הביע דעה לגיטימית אודות הזוועות המתרחשות מדי יום בתעשיות החי, המוצאת ביטויה גם באנלוגיה בין הפרקטיקה הנוהגת בתעשיית החלב לבין הפרקטיקות שהיו נהוגות על ידי הנאצים. לטענתו, דעה זו שפורסמה גם על ידי הוגי דעות, היא דעה חריפה אך אין להוציאה מחוץ לחוק, וכי יש להגן על זכותו של אדם מהישוב להשמיע דעות ולאתגר את השיח הרווח, גם על ידי פריטה על נימים רגישים. עוד ציין כי איש לא העלה על דעתו שהוא ייחס לתובע "רצח עם" או "השמדת תינוקות בני אנוש", וסבר כי אין מקום להעתקת השיח הציבורי מהפייסבוק לכותלי בית המשפט – עניין העשוי להוות "אפקט מצנן" על השיג ושיח הציבורי ולפגום במימד חופש הביטוי.

עוד טען הנתבע כי הוא חש חובה מוסרית, חברתית ואזרחית לפעול למען זכות בעלי החיים והגברת המודעות בקהל. לגופו של עניין טען כי הדיון בנושא בערב יום השואה היה ער במיוחד ואמוציונלי, וכי הפרסום הורד כבר למחרת בעקבות פניית התובע, אלא שזה העלה אותה מחדש לחשיפה במסגרת כתבה בערוץ 10.

אנלוגיה למחנות הריכוז

השופטת ריבה ניב קיבלה את התביעה וקבעה כי במדינת ישראל, שנוסדה בין היתר על מנת שתהווה בית ליהודים בעיקר בשל חיסולם בזוועות השואה, אמירה הקושרת בין אדם לנאצים או בין מעשה כלשהו לפעילותם היא רגישה ופוגענית יותר מקללה אחרת, חריפה ככל שתהא. לדעת השופטת, הדברים שכתב הנתבע היו חריפים, קשים ופוגעניים וכי יש בהם משום הוצאת לשון הרע נגד התובע. כך, הכינוי "שטן" או "שטן בן בליעל" כוונו אליו באופן מפורש, וחרף טענתו שהדברים נכתבו על רקע איבוד שליטה עצמית סירב הנתבע להתנצל בפני התובע למרות שנדרש לעשות כן.

השופטת דחתה את טענת הנתבע לתחולתה של הגנת תום הלב בחלופה של "הבעת דעה" על עניין ציבורי לגיטימי. לשיטתה, ספק אם האנלוגיה בין שחיטת חיות להשמדת עם היא לגיטימית, אולם לא שחיטת החיות זכתה לכינויים הקשים, אלא התובע עצמו אשר מגדל פרות ושייך לתעשיות החלב ולא הבשר. כן נדחה הטיעון כי מדובר בדיון היוצר "האנשה" של הפרות ומתייחס לפעילות המבוצעת עליהן כאילו בוצעו על ידי בני אדם, שכן נכתב במפורש שהתובע, כ"שטן", "גאה במחנה הריכוז והשמדת התינוקות שלו". עוד נקבע כי אין לפטור את הנתבע מאחריות משום שהתובע הוא שהעלה את הנושא לשיח הקבוצה. בעניין זה, ציינה השופטת כי הדברים שכתב התובע התייחסו באופן כללי לאנלוגיה הנעשית בין תעשיית הבשר להשמדת תינוקות תוך השוואה לתעמולה הנאצית בתקופת השואה, באופן המהווה ביקורת לגיטימית על דרך הפעולה וזריית האימה של הקבוצה.

השופטת ניב הזכירה את הצעת החוק לאיסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים משנת 2011, שביקשה לאסור שימושים בכינוי "נאצי" בעל פה או בכתב כלפי אדם, קבוצה, תאגיד, מוסד או גוף כלשהו. זאת, כפי שנכתב בדברי ההסבר, נוכח תופעת השימוש בסמלים ובכינויים נאצים ההולכת וגוברת בשנים האחרונות והקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש יום יומי במושגים אלה כחלק מהשיח הציבורי והפוליטי, תוך זלזול מופגן ברגשות ניצולי השואה וצאצאיהם.

אשר לעובדה שהדברים פורסמו בקבוצת פייסבוק ששמה "חלב; עובדות או מיתוסים", סברה השופטת כי גם עניין זה אינו מגן על הנתבע בשים לב לכך שבאתר גולשים ומביטים צופים רבים, טבעונים ואחרים, והוא זוכה לתפוצה נרחבת. השופטת ציינה כי דברי הנתבע גררו תגובות נאצה רבות נגד התובע, דבר המהווה דוגמה לכך שהשיח שלשיטת הנתבע ייצג אידיאולוגיה לגיטימית הפך להיות אישי נגד התובע, המייצג לדעת המגיבים את הרשע.

השופטת דחתה גם את טענת הנתבע כי לתובע אין שם טוב וציינה כי יש לו שם טוב בקרב הרפתנים או כל ציבור אחר שאינו מתומכי הרעיון שהנתבע תומך בו. לפיכך, פסקה השופטת ניב לנתבע פיצוי בסך של 70 אלף שקל בגין הפרסום, בתוספת הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך של 10,000 שקל.

 

ת"א 11289-09-13

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150