בשעה שמערכת המשפט שוקדת כל העת על הקטנת העומס הקיים, החלטות שכיחות בנושא מינוי מומחים מטעם ביהמ"ש גורמות לבזבוז זמן משווע. עו"ד צבי שטיין, המתמחה בתביעות ליקויי בניה, כשלים בבניה וירידת ערך, מסביר מה כדאי לעשות כדי לחסוך התדיינות אינסופית בזוטות ואיך לנטרל את ההטייה האפשרית לטובת הקבלנים בקביעת הנזק
בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים והשופטים עצמם שוקדים כל העת על ביצוע מהלכים אשר יקטינו את העומס הקיים בבתי המשפט. עם זאת, מספר החלטות שכיחות בנושא מינוי מומחים בתביעות ליקויי בנייה גורמות לבזבוז זמן משווע של בית המשפט ושל הצדדים המתדיינים ובאי כוחם.
תביעות ליקויי בנייה, המוגשות על רקע פגמים, כשלים, ירידת ערך וחוסרים בבנייה של נכס, נסמכות על חוות דעת של בעל מקצוע – מהנדס, שמאי, מודד, מומחה לאקוסטיקה ועוד, ומחייבות הכרעה בשאלות מקצועיות. לשופט היושב בדין אין מומחיות אישית בתחומים אלה והוא יתקשה לקבוע מי מבין שני המומחים של הצדדים צודק, ועל כן הפתרון היעיל הוא מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הספציפי שבו עוסק התיק.
מינוי מומחה לאחר ניסיון גישור
בימים אלה קיבלתי הודעה מהמחלקה לניתוב תיקים (המנ"ת) באחד מתיקי ליקויי בניה בהם אני מטפל, אשר קבעה מועד לדיון בתיק בתוך חמישה חודשים. בהודעה נכתב כי "בדיון יעשה ניסיון לישוב הסכסוך. על בעלי הדין להתייצב אישית לדיון, ולכל דיון אחר". עוד התייחסה ההודעה למועדי ביצוע גילוי מסמכים ועוד כמה הודעות טכניות. דבר חשוב ביותר לא נכלל בהודעה זו – הוראות לגבי מינוי מומחה מטעם בית המשפט. התוצאה היא שהצדדים ימתינו כמעט חצי שנה לישיבת קדם המשפט, שבה, מן הסתם, הדרך היחידה להתקדם בתיק הינה למנות מומחה. הנה לכם דוגמא כיצד מבזבזים בתי המשפט זמן על ישיבות סרק שאינן מביאות כל תועלת.
לו היה מתמנה מומחה מטעם בית המשפט כבר באותה הודעה, ניתן היה להגיע לישיבת קדם המשפט הראשונה עם חוות דעת מוכנה של המומחה, לאחר שהופנו אליו שאלות הבהרה וניתנו תשובותיו לשאלות הצדדים. במצב כזה, קיים סיכוי שבישיבה הראשונה שנקבעה ניתן יהיה להגיע לפשרה כלשהי ולסיים את הסכסוך.
רבותי השופטים הנכבדים, מניסיוני רב השנים בתחום, אומר לכם במלוא האחריות ועם כל הכבוד כי הסיכוי להצלחת ה"ניסיון לישוב סכסוך" בישיבה הראשונה, כאשר אין בידי הצדדים חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט שואף לאפס. גם הציפייה כי ישיבת המהו"ת תחולל פלא ותביא את הצדדים לידי סיומו של התיק, הנה דמיונית בלבד וחסרת כל סיכוי. המגשר אינו קוסם, לעיתים רבות הוא נטול השכלה או ניסיון משפטי ואף אינו מהנדס או הנדסאי או שמאי מקרקעין מוסמך, מה שמרחיק עוד יותר את הסיכוי להגיע לפשרה כלשהי בתביעה.
לא אחת נתקלתי בכך ששופטים נמנעים מלמנות את המומחה מטעם בית המשפט וממתינים לראות מה יקרה בישיבת הגישור. עם כל הכבוד. חבל על הזמן. הדבר היחיד שיקדם את התיק הוא מינוי מומחה מטעם בית המשפט. בלי זה, דבר לא יתקדם.
שכר המומחה
רצוי מאד, כי בטרם תינתן החלטה כלשהי בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ייבדקו על ידי המנ"ת ראשי הנזק הנתבעים בתביעה, האם מדובר רק בליקוי בניה, לגביהם מספיק למנות מהנדס בנין, או שמא מדובר בתביעה הכוללת גם ליקויי בניה וגם פיצוי בגין ירידת ערך, ובמקרה כזה למנות מהנדס בנין שהוא גם שמאי מקרקעין מוסמך.
אחת הטעויות הראשונות שנעשות היא אי קביעת שכרו של המומחה מטעם בית המשפט בגוף ההחלטה, אשר תצריך בקשות, תגובות והחלטות מיותרות ותוביל לבזבוז זמנו של בית המשפט בשל הצורך לעיין ולהחליט בהן. בהיעדר קביעת שכרו על ידי בית המשפט, ינסה המומחה למקסם את הכנסתו ככל האפשר. ככל שלמי מהצדדים תראה דרישתו של המומחה גבוהה מדי, הוא יגיש התנגדות ובעקבותיה יגיבו המומחה והצד שכנגד, ובית המשפט יצטרך לתת החלטה נוספת בעניין. ייתכן מצב שבו בית המשפט הנכבד יבטל את המינוי וימנה מומחה אחר תחתיו. ומי לידנו יתקע כי הצדדים באותו תיק ימצאו עצמם משחקים גם ב"הצגה שניה" של אותו סרט.
עבור המומחים, מינוי כזה הוא בבחינת "קישוט" לרזומה וכלי שרת לפרסומת שלהם. נדירים ביותר הם המקרים שמומחה לא יקבל עליו את המינוי בשל העובדה שלדעתו הסכום שנקבע לו נמוך מדי. ואם יימצא כזה, יימצאו גם רבים אחרים שישמחו לקבל את התפקיד במקומו.
גם אי מתן הוראות ברורות בהחלטה לגבי הגשת שאלות הבהרה למומחה, קביעת לוחות זמנים להגשת השאלות ולמתן התשובות על ידי המומחה וקביעת שכרו של המומחה בגין כך, יוצרת אף היא, בדרך כלל, מחלוקות בין הצדדים למומחה. לעתים ייאלצו מחלוקות אלה את מי מהצדדים להגיש בקשה לבית המשפט, שתועבר לתגובת המומחה והצד שכנגד, ובית המשפט יצטרך לבזבז את זמנו פעם נוספת בהכרעה בעניין.
לכל תיק יש עשרה צדדים
לאחרונה, נתקלתי בהחלטה נוספת בעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט שקבעה כדלקמן: "המומחה יוכל להיפגש עם הצדדים או מי מטעמם לליבון השאלות שבמחלוקת, לדרוש מהם כל מסמך לו יזדקק לצורך הכנת חוות הדעת וכן יוכל לבקר בבניין (ואף בדירותיו במידת הצורך) לשם מתן חוות הדעת. שכ"ט המומחה יקבע על ידי המומחה וישולם לו, בשלב זה, על ידי שני הצדדים, בחלקים שווים, מיד בסמוך לאחר שהמומחה יקבע את שכר טרחתו ובטרם יחל במלאכתו. "בקשה למשלוח שאלות הבהרה תומצא לביהמ"ש ולצד שכנגד תוך 15 יום מיום קבלת חוו"ד והצד שכנגד יגיב תוך 15 יום לאחר מכן. היעדר תגובה יחשב כהסכמה".
הבה נראה מה יקרה בהתאם להחלטה זו: כל צד שיחפוץ להפנות שאלות הבהרה יפנה בבקשה לבית המשפט. התיק יעלה לשופט/ת אשר יתנו החלטה : "לתגובת הצד שכנגד". הצד שכנגד יגיש את תגובתו. התיק יובא בפעם השנייה בפני כבוד השופט שהפעם יחליט "לתשובת המבקש" לאחר קבלת תשובת המבקש יבזבז בית המשפט הנכבד את זמנו פעם נוספת ויכתוב החלטה המתירה או הדוחה את הבקשה או ייאלץ להתייחס לכל שאלה ושאלה בנפרד ולהחליט לגביה אם הוא מתיר את השאלה אם לאו.
בל נשכח, שבכל תיק ישנם לפחות שני צדדים, ובתביעות של ליקוי בנייה כבר נתקלתי במקרים שצורפו עוד 8-10 צדדי ג' וגם צדדי ד', כל בעלי המקצוע שעבדו בבנין או שעברו לידו במקרה במהלך הבנייה. תכפילו את הצורך של בתי המשפט לעסוק בענין המיותר הזה במספר הצדדים הקיימים בתיק ותבינו כמה זמן מיותר מבזבזים בתי המשפט בכל הארץ על נושאים איזוטריים שלא היו צריכים כלל להגיע לפתחם.
מומחה מוסכם ומומחים מטעם
החלטה אחרת שבה נתקלתי הגבילה כל אחד מהצדדים לחמש שאלות הבהרה בלבד שיוכל להגיש למומחה. מדוע להגביל צד כלשהו לגבי מספר שאלות ההבהרה? לכל היותר יכול בית המשפט ליתן הוראות לגבי עלות משלוח שאלות הבהרה למומחה, וחזקה על הצדדים כי חיובם בתשלום ירסן אותם בכמות השאלות שיפנו.
בנוסף קבעה ההחלטה כח שכר הטרחה הנדרש שיועבר לצדדים יחולק לשלושה רכיבים – הכנת חוות הדעת הראשונה, הכנת חוות הדעת המשלימה וההתייצבות לדיון בבית המשפט. הצדדים יוכלו לטעון נגד שכר הטרחה בבקשה מנומקת שתוגש לבית המשפט. מדוע לסבך עוד יותר את נושא שכר הטרחה המחולק לשלושה רכיבים במקום לקבוע שכר מראש? בשביל מה לעסוק, כבר בשלב זה, בשכרו של המומחה עבור חוות הדעת המשלימה או עבור התייצבות בבית המשפט שייתכן כי כלל לא יידרשו?
החלטה נוספת קבעה כי מינוי המומחה מטעם בית המשפט אינו גורע מזכויות בעלי הדין להוכיח את טענותיהם באמצעות מומחים מטעמם. החלטה זו מסכלת למעשה את אחד היתרונות הבולטים והחשובים ביותר במינוי מומחה מטעם בית המשפט – העובדה שהמומחה הוא מוסכם על ידי הצדדים. אם יאפשרו לצדדים, לאחר מינוי המומחה מטעם בית המשפט, לאחר הפנית שאלות הבהרה אליו ולאחר קבלת תשובותיו לשאלות ההבהרה, ואולי אף לאחר חקירתו בבית המשפט, גם להביא את המומחים מטעמם, הרי שיסוכל כל הרעיון המבורך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט.
"מומחה של קבלנים"
כמי שעוסק בתביעות ליקויי בניה מזה עשרות שנים, הן כמייצג רוכשי דירות בתביעות כנגד קבלנים והן כמייצג קבלנים בתביעות המוגשות נגדם על ידי רוכשי דירות, או בתחום תביעות השיפוצים/הרחבות הבניה, נתקלתי לא אחת בחוסר איזון מצד חלק מהמומחים שמונו על ידי בתי המשפט והנטייה הייתה, בדרך כלל, לטובת הקבלנים. מודגש בזאת, ועל מנת למנוע כל ספק, בל יתפרשו דברי אלה, חלילה, כבאים להטיל דופי בכלל ציבור המומחים מטעם בית המשפט, שרובם ככולם עושים את מלאכתם נאמנה ובצורה מקצועית.
הדילמה שבפניה ניצב המומחה מטעם בית המשפט אינה קלה, בלשון המעטה, בעיקר מהפן הכלכלי. אם מומחה פלוני שמונה על ידי בית המשפט יפסוק סכומים גבוהים מאד בתביעות ליקויי בניה בגין ליקוי זה או אחר, יצא לו שם של "מומחה של דיירים", והחברות הקבלניות ועורכי הדין שלהם יתנגדו בעתיד למינויו.
ישנם לא מעט מומחים אשר מייצגים חברות קבלניות רבות בלבד וחוות הדעת שהם מגישים הן בסכומים זעירים ביותר. הסיכוי שאותו מומחה יפגוש בעתיד הקרוב את אותו תובע בתיק נוסף של ליקויי בניה, מטבע הדברים, זעום ביותר, אלא אם כן מדובר ברוכש דירות ותובע סדרתי. מאידך גיסא, החברה הקבלנית, שזה עיסוקה, מעורבת הרבה יותר מאותו רוכש דירה בודד בתביעות של ליקויי בניה המוגשות נגדה ומהווה "לקוח" זמין יותר מבחינת המומחה בעבודתו. לכן, כדאי לו למומחה לפסוק סכומים נמוכים יותר בחוות הדעת היוצאות תחת ידיו בליקויי הבניה על מנת לשמור על "קשרים" טובים עם החברות הקבלניות המעורבות וליצור לעצמו שם של "מומחה של קבלנים".
הפתרון שאני מציע הוא לתקן את החוק על דרך הקמת מאגר של מומחים ושמאים בלתי תלויים, הכפופים להנהלת בתי המשפט, אשר זה יהיה עיסוקם היחיד והבלעדי וייאסר עליהם לקבל עבודה מכל גורם אחר. הצעה זו היא מעשית ביותר, ולאחרונה אף יושמה בעניין רשימת השמאים המכריעים שמונו. לא צריכה להיות כל בעיה ומניעה לאמץ את השיטה ולהנהיגה גם בתחום ליקויי הבנייה.
פתרון נוסף הוא הקמה של מחלקה משפטית ספציפית אשר תדון אך ורק בנושאי ליקויי הבניה, ירידת ערך, כשלים בבנייה ואי התאמות על כל סוגיהן. דוגמה לכך היא המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי. דבר זה יביא להתמקצעות של השופטים שישבו לדין בתיקים אלה ולפסיקה מקצועית מהירה ויעילה יותר.
עו"ד צבי שטיין הוא עורך דין, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך במשך למעלה מ-35 שנים.
המידע המוצג במאמר הוא כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת משפטית, והוא אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכלדרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.
