חדשות

התובעים ביקשו פיצוי בסך של 70 אלף שקל, בטענה שנגרמו להם פגיעה רגשית, סבל ועוגמת נפש. ביהמ"ש דחה את טענת החברה ובעליה למחיקה הנובעת מכוח עליון וקבע כי הצילומים נמחקו מהמחשב עקב רשלנות ולא עקב תקלה בכרטיס הזיכרון, אך התחשב בנכונות להגיע לפשרה ובעובדה שהתובעים קיבלו חזרה את כספם

בית משפט השלום חייב צלמי חתונות בפיצוי בני זוג בסכום של 25 אלף שקל, לאחר שחלק מסרט הווידאו של החתונה, הכולל גם את החופה, נמחק מהמחשב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים שכרו את שירותיה של חברת ארט אוף פריים לצורך צילומי סטילס, וידאו ופיתוח אלבומים דיגיטאליים של אירוע חתונתם. בכתב התביעה שהגישו, טענו בני הזוג כי בסופו של דבר קיבלו חמישה קבצי וידאו קצרים, לא ערוכים, ברמת צילום וקול ירודים וחסרי הקשר בין האחד לשני. לטענתם, החברה ובעליה התרשלו ופעלו בניגוד לחובות אמון, הגינות וצדק, וכי כתוצאה מכך נגרמה להם פגיעה רגשית, סבל ועוגמת נפש.

עוד נטען כי התובעת שרויה במרבית שעות היום בדכדוך ובמצב רוח דכאוני, מרבה לבכות, חסרת תיאבון וריכוז, ועוד דברים "שמפאת הצנעה לא יפורטו", כפי שצוין בפסק הדין, בשל הנזק שגרמו לה התובעים. התובעים ציינו כי אף שאין שום סכום כספי אשר יוכל לפצותם, הם מבקשים מבית המשפט לפסוק לטובתם את הרף העליון של תביעה בסדר דין מהיר – 75 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שלא יפחתו מסך של 30 אלף שקל.

הנתבעים טענו מנגד כי כתב התביעה מלא בדברי גוזמה ובניסיון לצייר מציאות שכל מטרתה להפוך את התובעים לצד שיש לנטות לכיוונו. לטענתם, התובעים קיבלו שירות מצוין וניתנו להם כל מרכיבי העסקה, למעט חלק שני מצילומי הווידאו, שלא סופקו בשל כוח עליון שאין עליו שליטה בעת העברת הקבצים למחשב, שמנע מהם להפיק את סרט הווידאו. עוד טענו הנתבעים כי הם הציעו לתובעים ם להגיע עימם לפשרה לסיום המחלוקת וזאת עשו כאות רצון טוב כפשרה , אולם אף שהם עמדו בהסכם והחזירו לתובעים את כספם, התובעים הפרו את ההסכמות והגישו תביעה זו שלא כדין ובניגוד לפשרה שהושגה.

בדיון בבית המשפט חלק התובע על הטענה כי נכרת הסכם פשרה. בדיון גם התברר הסכום המדויק שקיבל התובע חזרה – 4,500 שקל, נתון אשר לדברי השופט מן הראוי היה לציינו בצורה מדויקת בכתב התביעה. במהלך עדותו של התובע ביקש השופט להציג בפניו את חלק הווידאו שנמסר, הכולל את השלב שבו איפרו את הכלה לפני החתונה, קטע מקבלת הקהל אל תוך אולם החתונה, וכן קטעים ממה שנחזה להיות שלב הסיום בחתונה, הכולל את ריקוד הסלואו של בני הזוג. "אין חולק שהאירוע המרכזי לב ליבה של החתונה, דהיינו החופה, שהוא האירוע המרגש, אירוע של פעם בחיים, לא הונצח בצילום הווידיאו אלא כל מה שנותר לתובעים להסתפק בצילומי הסטילס שאין חולק שנמסרו לתובעים", אישר השופט הדר.

במהלך הדיון חלה תפנית משמעותית בגרסת הנתבעים, והתברר כי הפגם לא היה בכרטיס הזיכרון כפי שנטען, אלא המידע הועבר מהכרטיס שלא היה בו פגם למחשב, ומידע זה נמחק מאוחר יותר, לאחר שכבר נעשה שימוש בכרטיס לצרכים אחרים. השופט קבע כי מדובר ברשלנות עקב מחיקת המידע.

השופט הסתמך בהחלטתו על שני פסקי דין שבהם נפסקו סכומים של עד 25 אלף שקל על דרך הפשרה ללא הנמקה. השופט ציין כי בניגוד למקרים האחרים, התובעים זכו לקבל לפחות חלק מצילומי הווידאו של החתונה, וגם אם היה מקום לקבל אחריות מלאה ולא לנסות לטעון לכוח עליון, הרי שבסופו של דבר הסכימו הנתבעים לקבל את הצעת בית המשפט לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה, ללא שמיעת ראיות באופן שיסיים את הסכסוך.

בהתחשב בעובדה שהתובעים כבר קיבלו השבה של חלק מהכספים ששילמו, ובהתאם לפסקי הדין במקרים הדומים, נקבע כי התובעים יקבלו פיצוי בסך של 25 אלף שקל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 שקל.

תא"מ 30458-06-13