שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד עורכת שימוע לעורכי הדין של איקיוטק

חדשות

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד עורכת שימוע לעורכי הדין של איקיוטק
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד עורכת שימוע לעורכי הדין של איקיוטק
27/10/2014, עו"ד אורי ישראל פז

חברת שירותי התוכן איקיוטק שלחה באמצעות עשרים משרדי עורכי דין דרישות חוב לאלפי לקוחות אשר לא ידעו כלל שהם נרשמו לשירות כלשהו. ועדת האתיקה תבקש מעורכי הדין להסביר מדוע לא כללו מכתבי הדרישה לחייבים את פירוט השירותים המדויקים שניתנו ומדוע נמנעו מלספק אסמכתאות לקיום החוב

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין עורכת בימים אלה שימוע לעורכי הדין שעסקו בהליכי גביית "החובות" מאזרחים שרכשו לכאורה שירותי תוכן ומידע מחברת "איקיוטק". במסגרת השימוע ביקשה ועדת האתיקה הארצית את התייחסותם של עורכי הדין למספר סוגיות שהועלו בעקבות פניות רבות שהתקבלו בוועדה, העוסקות בהתנהלות עורכי דין בהליכי הגבייה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

פרשת איקיוטק עוסקת בשליחתם של אלפי מכתבי חוב מטעם חברת "איקיוטק", שבוצעה תחילה דרך כ-20 משרדי עורכי דין, במהלך החודשים אוגוסט-אוקטובר 2013. בדרישת החוב נדרשו אזרחים רבים בישראל לשלם מיידית עבור שירותי תוכן שלכאורה הזמינו והשתמשו בהם במהלך העשור הקודם.

בפירוט הסוגיות אליהן ביקשה ועדת האתיקה הארצית את התייחסות עורכי הדין, הם נדרשים, בין היתר להתייחס לשאלה מדוע במכתבי הדרישה לחייבים לא מצוינים השירותים המדויקים שניתנו ושמות החברות הספציפיות שנתנו את השירות, אלא הפנייה לתשע שמות של חברות אפשריות בתוספת המילה "אחר".

ועדת האתיקה הארצית מבקשת מעורכי הדין גם להסביר מדוע פסק הדין בהליך של תביעה ייצוגית (ת.צ 1860/09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום) מאפשר, לטענתם, את הליכי הגבייה שנעשו בפועל. ועדת האתיקה עיינה בפסק הדין הזה, והיא סבורה כי הנימוקים באשר לחוקיות הליכי הגבייה אינם מופיעים בו.

עיון בתלונות הרבות שהוגשה לוועדת האתיקה הארצית מלמד כי פעמים רבות המשרד מסרב לספק אסמכתאות לקיום החוב, לפירוט השירותים שלכאורה ניתנו, לטיבם, לעצם ביצוע ההתחייבות ולחשבוניות שהוצאו על ידי הזוכה לכאורה ולא שולמו. במקביל לכך, מודיעים לחייב כי יינקטו הליכים משפטיים לצורך גביית ה"חוב". נראה כי בכך פעלו עורכי הדין בניגוד לכללי האתיקה המקצועית.

מעבר לכך, פעמים רבות נשלחו מכתבי דרישה לאנשים שמעולם מספרי הטלפון הנייד שצוינו לא היו בבעלותם. ועדת האתיקה ביקשה לדעת מהו הנוהל באשר לבירור מוקדם ביחס לקשר כלשהו בין ה"זוכה" ובין "החייב" לפני שליחת מכתב הדרישה לתשלום.

משנה

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, אמר כי "חובתה של הלשכה אינה רק לטפל בציבור עורכי הדין אלא גם לדאוג ולסייע לציבור הרחב הנעזר בשירותיו. לאור התלונות הרבות שהתקבלו בלשכה נגד התנהלות עורכי דין בהליכי גבייה עבור חברת 'איקיוטק', מצאה לנכון ועדת האתיקה הארצית לבדוק את הנושא לעומק ולקבל החלטה".

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תחקור את פרשת דרישות החוב של איקיוטק

 

החטא ועונשו: איקיוטק תפצה ילדה באלף שקלים - שלחה דרישת חוב מופרכת

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150