חדשות

הצעת החוק שיזם משרד המשפטים מתמקדת בחייבים מוגבלים באמצעים, מצויים במצב חסר תקווה לפירעון מלוא חובותיהם, אך נאלצים לשאת בעול הגבלות שונות שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם. התשלום החודשי המוטל עליהם הוא נמוך ביותר, עד שהתועלת לנושים מהמשך הגבייה קטנה יחסית

מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (כלכלי-פיסקלי), בראשות עו"ד אבי ליכט, הפיצה הבוקר תזכיר חוק המסמיך את רשמי ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, בהוראת שעה לשלוש שנים, לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים" שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים. כתיבת התזכיר נעשתה יחד עם רשות האכיפה והגבייה, אשר אמונה על מערכת ההוצאה לפועל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצעת חוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 באה לסייע לעשרות אלפי אנשים שמטופלים כיום במערכת ההוצאה לפועל כחייבים מוגבלים באמצעים העומדים בתשלומים לתיק, ואולם מצויים במצב חסר תקווה לפירעון מלוא חובותיהם. הצעת החוק מתמקדת בחייבים שאינם יכולים לשלם את חובם, אך נאלצים לשאת בעול של הגבלות שונות המוטלות עליהם מכוח הדין, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

בדרך כלל, מדובר בחייבים, המאופיינים כמשקי בית מוחלשים, אשר התשלום החודשי שהושת עליהם כמוגבלים באמצעים הוא נמוך ביותר, כך שהתועלת לנושים מהמשך הגבייה קטנה יחסית. 

מצב בעייתי זה נובע מהסדר חקיקתי שנקרא "חייב מוגבל באמצעים". הסדר זה נולד כדי להגן על חייבים ולסייע להם לשלם את חובם על ידי פריסתו לתשלומים. לצד פריסת החובות מוטלות על החייבים הללו ההגבלות שתכליתן מניעת צבירת חובות נוספים.

לאחר עשרות שנים שבהן הופעל ההסדר התברר שלעיתים קרובות הוא משיג את התוצאה ההפוכה ופוגע בחייבים. מדובר בעיקר בחייבים שאין סיכוי שישלמו את חובם. לו היו חייבים אלה פונים להליכי פשיטת רגל, סביר להניח כי הם היו מקבלים הפטר לאלתר ויוצאים לדרך חדשה, אולם אפשרות זו לא קיימת להם במערכת ההוצאה לפועל.

שנת שמיטת חובות

מטרת ההצעה היא להסמיך לתקופה מוגבלת את רשמי ההוצאה לפועל לפטור את חסרי תקווה אלה מתשלום החובות. הרשמים יוסמכו לפטור מחובותיהם אנשים המוגדרים כחייבים מוגבלים באמצעים משך חמש שנים לפחות, המנסים לשלם את חובותיהם משך מספר שנים ללא הצלחה ועומדים בתשלומים הסדירים לנושים כפי שהוטלו עליהם בצו התשלומים. למרות עמידתם בצו התשלומים, אין סיכוי ממשי שיחזירו את חובם במלואו או בחלקו, לכן התועלת לנושים מהמשך ההליכים נמוכה.

ההצעה כוללת מנגנון המתחשב גם בזכויותיהם ובמצבם הכלכלי של הזוכים והנושים, תוך שימת דגש על קיומם של נכסים בבעלות החייב, העשויים לשמש לפירעון חובותיו. זאת, כדי למנוע מצב שבו תגרם לזוכים ולנושים פגיעה משמעותית מהפטר ייחודי זה.

ההצעה משקפת עקרונות של צדק סוציאלי ואת נכונותה של החברה לסייע למי שנותרו מאחור לפתוח דף חדש בחייהם על ידי שמיטת חובותיהם, וכן משקפת עקרונות דומים לאלה המגולמים בשנת השמיטה שהחלה זה עתה (החל מראש השנה תשע"ה).

לדברי שרת המשפטים, ציפי לבני, "שנת השמיטה נועדה לא רק לחקלאים, אלא לחברה כולה – היא תקופה שנותנת הזדמנות להתחלות חדשות ולפתיחת דף חדש עבור אלו הזקוקים לכך. הוראת השעה הזו, שתאפשר לחלשים להיחלץ ממצבם המשברי ולהשתקם, מממשת בדיוק את הערך היהודי הזה, ומוכיחה פעם נוספת כי אין סתירה בין היהדות והדמוקרטיה, שכן רבים מהערכים הקיימים בתוך המסורת היהודית משתלבים באופן הרמוני עם ערכי הדמוקרטיה".

רגישות לאוכלוסיות מוחלשות

מנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני, מסר בירך על קידום תזכיר החוק, וציין כי "התזכיר החשוב מבטא גישה חדשנית אשר תביא לשינוי דרמטי בעולם החייבים המוגבלים באמצעים. חייבים, המאופיינים כמשקי בית מוחלשים, חסרי נכסים ואשר גילו אחריות וניסו לעמוד בצו החיוב בתשלומים, אשר גם תשלומו באופן סדיר לא יביא לעולם לכדי פירעון קרן החוב, יקבלו הפטר בתוך מערכת ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל מכיר את התיקים ומטפל באותם חייבים, ועל כן קיימת הצדקה לכך שצו ההפטר יינתן על ידי רשם ההוצאה לפועל. יוזמה זו אף עולה בקנה אחד עם מדיניות הרשות לקיים מערכת הוצאה לפועל אפקטיבית ויעילה מחד, ומערכת המקדמת את זכויות החייבים, מגלה רגישות לאוכלוסיות מוחלשות ומיישמת, בהקשר זה, הלכה למעשה את עקרונותיה של שנת שמיטה, מאידך".

משרד המשפטים עמל בימים אלה על חוק חדלות פירעון חדש ולכן מדובר בהוראת שעה של שלוש שנים עד לבחינת ההסדר כולו בחקיקה עדכנית ומודרנית. העקרונות הכלליים של ההסדר המוצע הם:

א. מערכת ההוצאה לפועל תשלח לחייבים העומדים בתנאי הסף הודעה על זכאותם להגיש בקשה להפטר. תנאי הסף נועדו להבטיח שהפטר יינתן רק לחייב שהליכי הגבייה ממנו מוצו: החייב הינו חייב מוגבל באמצעים במשך חמש שנים לפחות. חובו בהוצאה לפועל נמוך מ-400 אלף שקל. הוא עומד בתשלום החוב השוטף והוא אינו צפוי לפרוע 10% מחובו בשלוש השנים הקרובות.

ב. לאחר בדיקה ראשונית של הבקשה תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר בעיתונות ובאינטרנט, וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו.

ג. נושים וזוכים שסבורים שיש מניעה לתת לחייב הפטר מסיבות שונות המנויות בפקודת פשיטת הרגל, או שההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית לנושה, יגישו התנגדות לבקשה.

ד. רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בהתנגדויות, ויחליט האם לתת לחייב הפטר. ההפטר יפטור את החייב מכל חובותיו, ופעולתו זהה למתן הפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל.

לקריאה נוספת, ראו:

"בהוצאה לפועל יש נושים גדולים וחייבים קטנים. לחייבים גדולים יש הסדרים"

על נושים גדולים וחייבים קטנים; על חייבים גדולים ונושים קטנים: נושים, חייבים וזכויות אדם

מחקר חדש מתריע: ישראל קשוחה יותר כלפי בעלי חוב שלא מסוגלים לשלם

 "אין טעם לדרדר אדם אל פי תהום. נמצאה הדרך לגבות חובות באופן ההומני ביותר"