חדשות

ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל בחלקו חוב מזונות עבר שצבר אב במשך שמונה שנים שבהם הילדים התגוררו עם אמם בחו"ל וזו נמנעה מלגבות את המזונות ומנעה את הקשר בין הילדים לאביהם. מנגד, נקבע כי לאב אשם תורם משמעותי בכך שלא נקט אמצעים רבים יותר לחידוש הקשר ולאכיפת הסדרי הראייה

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ביטל בחלקו חוב מזונות עבר שצבר אב לאחר שהאם נמנעה מלגבות את כספי המזונות ואף הסיתה את הילדים נגד האב וחיבלה בקשר שלהם עמו. השופט נפתלי שילה ביטל את חוב המזונות עבור הבת שכיום היא בגירה ומסרבת לכל קשר עם אביה, אך הותיר על כנו את החוב בגין אי תשלום מזונות הבן, בקובעו כי לאב אשם תורם בכך שלא נקט אמצעים רבים יותר לצורך חידוש הקשר עם ילדיו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בין ההורים התנהלו הליכים משפטיים הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. בהסכם הגירושין ביניהם, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, נקבע בין היתר כי האם תורשה להגר עם הילדים, ובתמורה הילדים יבואו לארץ פעמיים בשנה, למשך שבועיים בהפרשי זמן סבירים.

האם היגרה עם ילדיה הקטינים לחו"ל, שם גרים הוריה, והתגוררה עמם בביתם. מספר חודשים לאחר מכן ניתן פסק דין למזונות הקטינים, הקובע כי על האב לשלם להם סך של 2,700 שקל לחודש. בפסק הדין נדחתה טענת האב כי בצד החבות לשלם מזונות קמה זכות להסדרי ראייה, ומשהופרה הזכות אין לחייבו במזונות הילדים. בית המשפט קבע כי גם אם הסדרי הראייה לא מבוצעים כפי שנקבע בהסכם, אין לזקוף זאת לחובת הילדים ויש להותיר בכל מקרה סכום מינימלי בסיסי לקיומם וכלכלתם.

אי נקיטת הליכי גבייה אינה ויתור על המזונות

האם והקטינים שבו לארץ בקיץ 2012, ובמועד זה פתחה האם בהליכי הוצאה לפועל נגד האב לגביית חוב עבר בסך של 390 אלף שקל מאחר שהוא לא שילם מזונות במשך שמונה שנים. האב הגיש תביעה לביטול חיובו במזונות וביקש לבטל את חובו משנת 2005, מאחר שהאם סירבה לקבל את הכספים. לטענתו, השיהוי הרב בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל מלמד שהאם ויתרה על המזונות, כשבמקביל היא מנעה ממנו קשר עם הילדים. עוד טען האב כי הילדים הם בגדר ילדים מרדנים ולכן הוא פטור ממזונותיהם, שכן אין להפוך אותו למכשיר הכספומט של ילדיו בעוד שהוא אינו זוכה למפגש קבוע עמם במשך שנים.

לטענת האב, מאז שהאם עברה עם הילדים לחו"ל היא גרמה לנתק בינו לבינם, לא אפשרה להם לדבר עמו בטלפון, הסיתה אותם קשות נגדו ואף הגבילה מאוד את השהות שלו עם הקטינים בשלושה ביקורים שערך במקום מגוריהם, כך שהוא ראה אותם בסך הכל לכמה שעות בודדות. לטענתו, האם לא שלחה אליו את הילדים לביקורים בישראל כפי שנקבע בהסכם ולמעשה ויתרה על תשלומי המזונות "בהתנהגות, בדיבור ומכללא", בכך שסירבה לקבלם באומרה "אני לא צריכה את הכסף שלך, אל תביא לי".

עוד טען האב כי מאז הסכם הגירושין ועד היום אין לו כל קשר עם ילדיו או עם האם ואין לו אפשרות לשלם את המזונות. הוא ניסה להעביר את כספי המזונות דרך קרובים ומכרים, אך ניסיונותיו כשלו והאם אמרה שלילדים לא חסר דבר והם אינם זקוקים לכספו.

מנגד, טענה האם כי האב הוא סרבן מזונות מזה שנים רבות, וכי הוא גרם בעצמו לנתק בינו לבין ילדים בכך שהפר את הוראות ההסכם המחייב אותו לרכוש עבורם את כרטיסי הטיסה לישראל. בנוסף, טענה האם כי היה באפשרותו של האב לשלם את המזונות דרך חשבון שפתחה טרם נסיעתה בבנק הדואר, שפרטיו היו ידועים לו, וכי ילדיו מעולם לא סירבו לקשר עמו אלא הוא זה שבחר שלא לעשות מאמץ לראותם.

השופט נפתלי שילה קבע כי התובע כשל להוכיח שהאם ויתרה על מזונות הילדים או סירבה לקבלם, וכי הוא לא הביא ולו עד אחד או ראיה אחרת המלמדת כי האם סירבה לקבל את המזונות בטענה כי היא אינה מעוניינת בהם או זקוקה להם. כמו כן, לא הוכח שהאב ניסה להעביר כסף עבור המזונות בדרכים אחרות, כפי שנטען, לרבות דרך "קרובים ומכרים".

"העובדה שהאם לא נקטה בהליכים לגביית המזונות במסגרת ההוצאה לפועל לא מלמדת בהכרח על ויתור", קבע השופט בפסק הדין. "יש לזכור כי האם התגוררה בט' וכמו כן, היא נפצעה קשה בתאונת דרכים בשנת 2008, דבר שמסביר אף הוא את חוסר המעש שלה בנקיטת ההליכים".

נתק הדדי

השופט שילה קבע כי אין מחלוקת שהאם סיפקה בפועל את כל צורכי הקטינים בכל השנים שבהם חיו בחו"ל, ממקורותיה ובסיוע הוריה. משכך, השאלה היא האם יש הצדקה לפטור את האב מחובו להשיב לאם כספים שהוציאה עבור כלכלת הילדים עקב טענתו כי האם מנעה ממנו קשר עמם.

השופט אימץ את חוות דעתה של העובדת הסוציאלית לפיה האווירה בבית האם היא שלילית כלפי האב, וכי הילדים מושפעים ממנה מאוד ונמצאים בקונפליקט נאמנות קשה. ביקורים אצל האב בביתו ובבית משפחתו המורחבת נחשבים כבגידה באם ובסבתא ובשל כך הם אינם מוכנים לבקרם. כיום הבת הבגירה אינה מעוניינת בקשר עם אביה ולא ניתן לכפות עליה זאת.

"מניתוח העדויות עולה התמונה הבאה: האם לא עודד כלל וכלל את הילדים ליצור קשר עם אביהם. האב היה חסר אונים, ואולם הוא לא נקט בשום פעולה על מנת לאכוף את הסדרי הראייה", סיכם השופט. "האב לא הפקיד בחשבון בנק את מזונות הילדים והאם לא פנתה אליו כי ישלם את המזונות. האב לא שלח ולו מכתב אחד לאם שבו ביקש לתאם מועד לביקור הילדים בישראל ולא תיאם רכישת כרטיסי טיסה לילדים. האם חששה כי אם תאפשר את יציאת הקטינים לישראל, יתעוררו קשיים בחזרתם, אם האב יוציא כנגדם צו עיכוב יציאה... האם לא נקטה בשום פעולה אקטיבית לצורך גביית המזונות, ומאידך לא מילאה את חובתה כהורה משמורן לדאוג לכך שהילדים ימשיכו להיות בקשר עם האב".

השופט הדגיש כי התנהגותה של האם, אשר אפילו לא יידעה את האב כי בתו לומדת בארץ, ראויה לכל גינוי ומלמדת כי היא רצתה לנתק את הילדים מאביהם ולמנוע מהם קשר עמו. במקרה זה, קבע השופט, לא ניתן לקבוע כי מדובר בילדים מרדנים והאשם רובץ לפתחה של האם אשר הסיתה וממשיכה להסית את הילדים נגד האב.

עוד נקבע כי במקרה זה הילדים לא ייפגעו אם ייקבע כי יש לבטל את חוב העבר, שכן הם כבר קיבלו את כל צרכיהם מהאם ואין חשש כי הקטנת או ביטול המזונות ייפגע ברווחתם. מנגד, לא ניתן להתעלם מהאשם התורם המשמעותי מצד האב, אשר לא נקט אמצעים רבים יותר לצורך חידוש הקשר. "ברם, אני סבור כי התנהלות האם כיום, שעה שהיא  עומדת על גביית מלוא חוב מזונות העבר, מהווה שימוש בזכות שלא בתום לב", כתב השופט בפסק הדין. האב צודק כי 'אין לגרום לחוטא לצאת נשכר'. לפיכך, יש מקום כי היא 'תשלם מחיר' על התנהלותה באופן זה שהיא לא תוכל לגבות את מלוא החוב שהצטבר".

לפיכך, קבע השופט שילה כי משהבת הבגירה עומדת בסירובה גם כיום לכל קשר עם אביה, יש הצדקה כי חוב המזונות של האב עבורה יבוטל, בעוד שהחוב בגין אי תשלום מזונות הבן יעמוד בעינו.

תמ"ש 29511-09-13

לקריאה נוספת, ראו:

לבתי המשפט אין כיום כלים להתמודד עם ניכור הורי והסתה

בעל חוב מזונות של 864 אלף שקל ביקש את פריסת החוב עד הגיעו לגיל 109

פריצת דרך: בנסיבות חריגות ניתן לתת הפטר לפושט רגל גם על חוב מזונות

חריג: בן 75 שצבר חוב מזונות של 2.5 מיליון שקל – פטור מלשלם