נגד דיין וזכיינית ערוץ 2 הוגשה קובלנה פלילית בטענה כי התוכנית ששודרה ערב הבחירות בינואר 2013 הכילה קטעי ראיון עם פוליטיקאים ללא איזון בין הרשימות ומבלי שהובאה תגובת הצד שכנגד. בימ"ש ביטל את ההליך הפלילי וקבע כי אף שהמשדר אכן כלל תעמולת בחירות אסורה, ניתן היה להסתפק בסנקציה הכספית שהוטלה על קשת
בית משפט השלום הורה על ביטול קובלנה פלילית שהוגשה נגד אילנה דיין וזכיינית ערוץ 2 "קשת", בגין משדר של התכנית עובדה ששודר ערב הבחירות לכנסת ה-19 ושהכיל תעמולת בחירות אסורה. השופטת חנה מרים לומפ קבעה כי על אף שהמשדר אכן כלל תעמולת בחירות האסורה לשידור על פי החוק, הרי שהסנקציה הכספית שהוטלה על קשת בסך 10,000 שקל מיצתה את הדין ובניהול הליך פלילי נוסף יהיה כדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
במרכז הקובלנה עמר משדר של התוכנית עובדה ששודר ב-21 בינואר 2013, ערב הבחירות לכנסת ה-19, לאחר השעה 21:00. לטענת הקובל, בעז ניצן, התכנית הכילה תכנים המהווים תעמולת בחירות מובהקת בניגוד לחוק, בכך שהציגה קטעי ראיון עם פוליטיקאים בכירים מקצוות שונים של הקשת הפוליטית, שנשאו דברי תעמולה המכוונים לבוחר, כאשר בחלק מהדברים לא הובאה תגובת הצד שכנגד. כך למשל, שודר ראיון עם הסופר דוד גרוסמן, שאותו הגדירה דיין כ"קול הגדול והמזוקק של השמאל הישראלי". גרוסמן פירט את האג'נדה שלו בנוגע לעימות הישראלי פלסטיני תוך שהוא מציג באור שלילי את מפלגות הימין והמרכז מבלי שדברים אלו זכו לתגובה. לטענת ניצן, בכתבה לא היה משום תוכן חדשותי ואסור היה לשדרה ערב יום הבחירות, וכי התכנית לא שיקפה איזון ראוי בין הרשימות השונות מאחר שלא כולן קיבלו את הבמה לפרוט את משנותיהן או להגיב על הביקורת שהוטחה מצד הפוליטיקאים שזכו לזמן מסך.
ניצן התבסס בטענותיו על החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט אליקים רובינשטיין, שניתנה כחודש לאחר השידור האמור בעקבות מכתב תלונה ששלח, ובה נקבע כי בתכנית אכן שודרה תעמולת בחירות אסורה. בהסתמך על החלטה זו, אף פנה ניצן ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יעמיד לדין את הנאשמות, אך המשנה לפרקליט המדינה החליט כי אין מקום לפתוח בחקירה משטרתית וניתן להסתפק בסנקציה המנהלית שהושתה על קשת, שכללה קנס בסך 10,000 שקל.
בהמשך, בעקבות פניית באי-כוח קשת ואילנה דיין, כתבה פרקליטות המדינה מכתב נוסף המפרט את הטעמים שבגינם הוחלט שלא לפתוח בחקירה נגדן, בהם שיקולי יעילות ואינטרס ציבורי, וכן העובדה שבתכנית הושמעו מגוון עמדות פוליטיות של מועמדים שונים ממספר מפלגות וכי יו"ר ועדת הבחירות הטיל על שידורי קשת תשלום הוצאות בסך 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
אין סיכון כפול
השופט חנה מרים לומפ קיבלה את בקשתן של קשת ואילנה דיין לבטל את כתב האישום שהוגש נגדן במסגרת הקובלנה הפלילית, וציינה כי קובלנה פלילית היא החריג לכלל לפיו אכיפת החוק הפלילי ומיצוי הדין עם עבריינים מסורים בידי המדינה. הקובלנה הפלילית מאפשרת לפרט למצות את זכויותיו עם מי שפגע בו מקום בו רשויות התביעה נמנעות מכך, אך היא טומנת בחובה חסרונות, ובכללם היעדר ביקורת על קיומה של תשתית ראייתית מספקת טרם הגשתה וקיומם של הליכי סרק המונעים מאינטרס אישי ומרגשי נקם.
השופטת קבעה כי הקובלנה הוגשה כדין מכוח חוק הבחירות לכנסת, המסייג וקובע איסור מוחלט על שידורי תעמולה החל מהשעה 19:00 ערב יום הבחירות וביום הבחירות עצמו, במטרה לאפשר לבוחר לקבל החלטה מושכלת תוך שמירה על חירות החשיבה וטוהר הבחירה.
השופטת הוסיפה כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה נגד קשת ואילנה דיין אינה מהווה מחסום מפני הגשת הקובלנה, שכן מדובר בכלי בידי האזרח לממש את זכויותיו דווקא מקום בו רשויות התביעה נמנעו מלפעול נגד המזיק. כן נדחתה טענת הנאשמות להחלת דוקטרינת "הסיכון הכפול" שתכליתה למנוע את הסיכון של העמדת נאשם פעמיים לדין בגין אותה עבירה. זאת, היות שוועדת הבחירות המרכזית אינה משמשת כבית משפט הדן בעניינים פליליים ואין בכוחה להרשיע את הבאים בשעריה.
השופטת לומפ קבעה כי תוכן השידור עלה כדי תעמולת בחירות אסורה, שכן לא דובר במשדר בעל ערך חדשותי, לא היה בו משום חידוש אקטואלי והוא התיימר להציג מגוון עמדות פוליטיות ובכלל זה לתת במה למפלגות חדשות כגון "הבית היהודי" ו"יש עתיד". השופטת ציינה כי כי מסירת מידע רלוונטי לציבור הבוחרים אינה תכלית שבשמה ניתן לרוקן מתוכן את האיסור בדבר שידור תעמולת בחירות בניגוד להוראת סעיף 129 לחוק הבחירות לכנסת, ואף מגוון העמדות שהובאו בתשדיר אין בכוחן לעשות כן.
עדיפות למפלגות הימין
עוד סברה השופטת כי התוכנית נתנה אמנם במה למספר קולות בפוליטיקה הישראלית, אך בפועל לא כל המפלגות זכו להישמע, וגם חלוקת הזמנים בין המועמדים לא הייתה שוויונית שכן המועמדים מגוש הימין זכו לזמן מסך רב יותר. עוד נקבע כי בגדר המשדר שודרה תעמולת בחירות שתכליתה הייתה להשפיע על הציבור הבוחר, כשברקע נשזר שוב ושוב המסר לפיו הניצחון לגוש הימין בראשות בנימין נתניהו מובטח בעוד שלגוש השמאל אין סיבה לגאווה במערכה. השופטת הבהירה כי גם אם חלוקת הזמנים הייתה שוויונית, לא היה בכך כדי להעיד על היעדר קיומה של תעמולת בחירות במשדר, שכן זו אסורה בכל מקרה, אף אם זמן המסך שהוקצה לכל אחת מהמפלגות המתמודדות היה זהה.
לכך הוסיפה השופטת את העובדה שהמשדר לא אפשר גם זכות תגובה על מתקפות והטחות שהופנו לחלק מהמועמדים, כגון הביקורת הנוקבת שהטיח דוד גרוסמן כלפי מפלגת העבודה אשר לטענתו החלה מתנכרת לעובדת היותה שוחרת שלום. זאת ועוד, במהלך השידור הטיחה דיין ביחימוביץ' טענה לפיה זנחה את הטיעון המדיני ונותרה עם השיח החברתי-כלכלי גרידא, מבלי שהושמעה תגובת יחימוביץ' לטענה זו במשדר.
לפיכך, קבעה השופטת לומפ, תוכן המשדר, אף אם לא התכוון להיות כזה, היה בעל פוטנציאל ממשי להשפיע על נקודת מבטו של הבוחר ועל דעתו בבחירת המועמד הראוי לטעמו, ומשכך הוא בבחינת תעמולת בחירות ששודרה במועד האסור על פי החוק. כן נקבע כי לא מדובר במקרה קל ערך של הפרת חוק הבחירות העולה כדי "זוטי דברים" המחייב את זיכוי הנאשמות, שכן לשיטת בית המשפט לנאשמות מעמד רם באפשרות עיצוב דעת הקהל הציבורית.
השופטת דחתה את טענת הנאשמות לביטול הקובלנה מטעמים של רדיפה פוליטית, שכן גם אם הקובלנה הוגשה בשל זעמו של הקובל על שידור הראיון עם גרוסמן, הרי שהתנהלותו אינה כה נפסדת עד שהיא מצדיקה את ביטול ההליך. עם זאת, סברה השופטת כי יש להורות על ביטול הקובלנה מטעמים של הגנה מן הצדק, נוכח הסנקציה הכספית שספגה קשת בזכות פניית הקובל והביקורת הנוקבת נגדה מטעם יו"ר ועדת הבחירות. השופטת קבעה כי שיקולי הגמול וההרתעה מוצו במלואם והנאשמות למדו את לקחן ומכאן ולהבא יקפידו הקפדה מחמירה על הוראות החוק בנושא הבחירות לכנסת. מכאן, שניהול ההליך הפלילי במקרה הנדון יהא בו כדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות באופן המצדיק את ביטול כתב הקובלנה.
