חדשות

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, קבעה כי שלילת הכרה בגוף, על יסוד תשתית עובדתית דלה, פותחת פתח לפוליטיזציה של רשות השירות הלאומי-אזרחי, העלולה להשתמש בסמכויותיה כדי להשית תג מחיר כלכלי וציבורי רק על ביטויים שנויים במחלוקת מקצה אחד של הקשת הפוליטית

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), עו"ד דינה זילבר, קובעת כי החלטתו של מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי להפסיק את אישור ארגון "בצלם" כגוף הרשאי להפעיל מתנדבים במסגרת השירות, בטלה בשל שורה של פגמים פרוצדורליים שנפלו בה ומשום שהיא חורגת ממתחם הסבירות בנסיבות העניין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בחוות דעת שכתבה עו"ד זילבר, לאחר שערכה דיון בלשכתה בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים, נקבע כי למנכ"ל הרשות סמכות עקרונית לשלול הכרה בגוף מטעמים מסוימים, אולם ככל כשעילת השלילה נסמכת על הטעם שמדובר בארגון שמסית לאלימות או תומך בפעולות טרור, הדבר חייב להיעשות על יסוד תשתית ראייתית מחמירה במיוחד, במקרים קיצוניים בלבד, ובאופן כולל ושוויוני. החלטת המנכ"ל בעניין בצלם לא עמדה בדרישה זו, קובעת זילבר, באשר המצע העובדתי שהציג אינו מבסס את המסקנה כי תחום השירות של העמותה, ובפרט אופי הפעילות של מתנדב השירות הלאומי בה, השתנו. גם מטעם זה, נקבע בחוות הדעת, דין החלטת המנכ"ל להתבטל.

עוד נקבע בחוות הדעת כי שימוש בסמכויות אדמיניסטרטיביות שמוביל לתוצאה קשה של שלילת הכרה בגוף על יסוד תשתית עובדתית דלה ונקודתית, פותח פתח מסוכן לפוליטיזציה של רשות השירות הלאומי-אזרחי, העלולה להשתמש בסמכויותיה כדי לשלול הכרה רק מגופים מסוימים, תוך השתת תג מחיר כלכלי וציבורי רק על ביטויים שנויים במחלוקת מקצה אחד של הקשת הפוליטית.

בסוף חוות הדעת מדגישה זילבר כי אין לפרש את החלטתה כהזדהות עם ארגון בצלם, עם מטרותיו, תכניו או האג'נדה המקודמת על ידו. "ביטול החלטת המנכ"ל היא תוצאה מתחייבת הנובעת מהפגמים שנפלו בקבלת ההחלטה בענייננו, בדומה לבטלות החלטה כאמור שהייתה מתקבלת באותו האופן בעניינו של כל גוף אחר... יהא זה מהשמאל או מהימין, שנוי במחלוקת ציבורית או הממוקם דווקא בלב הקונצנזוס".

הנימוק – הסתה נגד הצבא והמדינה

בדצמבר 2011 אישר מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי, שלום ג'רבי, את ארגון בצלם כגוף מפעיל, הרשאי להפעיל מתנדבים במסגרת השירות הלאומי-אזרחי. באוגוסט האחרון הודיע ג'רבי למנכ"ל בצלם על הפסקת אישור הארגון כגוף מפעיל, משום שלטענתו הארגון פועל "נגד מדינת ישראל וכנגד חיילי צה"ל בארץ ובמדינות זרות... זאת, בפרט בתקופה האחרונה בה מדינת ישראל מתמודדת עם איום אלפי רקטות וטילים על מיליונים מאזרחיה, ומנהלת מערכת מקיפה על מנת להסיר את האיום על כלל תושבי המדינה".

בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לממשלה בעניין החלטה זו, ונוכח השאלות המשפטיות שעלו בנוגע לאופן הפעלת הסמכות בעת קבלת ההחלטה, התבקש מנכ"ל הרשות להעביר התייחסות עובדתית ומשפטית ביחס לנסיבות קבלת ההחלטה וחוקיותה. עו"ד זילבר החליטה להשעות את ההחלטה האמורה עד לבירור חוקיות המהלך.

בהתייחסות שהעביר המנכ"ל ג'רבי נאמר כי המישור העובדתי שהביא לביטול האישור הוא הסתה שמבצע ארגון בצלם, לטענתו, נגד הצבא והמדינה בקובעו שצה"ל מבצע פשעי מלחמה. הבסיס המשפטי עליו נסמך ג'רבי בפסילת האישור נשען על שני אדנים: האחד, סטייה של הארגון בתקופת מבצע "צוק איתן" מתחום השירות אשר בגינו קיבל הארגון אישור גוף מפעיל. השני, כי פעילות הארגון עומדת בסתירה לאמות המידה המאפשרות הכרה מלכתחילה בגוף כגוף מפעיל על פי הצעת חוק שירות אזרחי הממשלתית, שאמנם טרם נחקקה אך מהווה מקור פרשני מנחה.

לאחר בחינה משפטית של הסוגיה והליך קבלת ההחלטה מצד מנכ"ל הרשות, קבעה כאמור זילבר כי יש לבטל את ההחלטה בשל מספר נימוקים. הגם שמבחינה עיונית, למנכ"ל עומדת הסמכות לבטל את הסכם ההתקשרות של ארגון "בצלם", בכפוף לעריכת שימוע, המצע העובדתי שהציג המנכ"ל במכתבו ובדיון שהתקיים במשרד המשפטים, אינו מבסס את המסקנה כי תחום השירות של העמותה, ובפרט אופי הפעילות של מתנדב השירות הלאומי בה, השתנו.

פעילות בכסות של "רווחה חברתית"

בחוות הדעת נקבע כי השאלה באלו תחומי עיסוק יש לאשר מלכתחילה שירות לאומי, ועד כמה לאפשר לגופים בעלי אוריינטציה פוליטית כלשהי ליטול חלק בהפעלת השירות הלאומי, היא שאלת מדיניות מורכבת, המוטלת לפתחו של הדרג הפוליטי. עד להכרעה זו, יכולה הרשות לשירות לאומי-אזרחי לנקוט במדיניות מצמצמת, אך בפועל היא בחרה במדיניות המעניקה הכרה רחבה בגופים ובתחומי עיסוק, וכחלק ממדיניות זו אישר כאמור המנכ"ל ג'רבי עצמו את ההכרה בארגון "בצלם", שהצהיר כי הוא עוסק במאבק לקידום זכויות אדם בשטחים, כחוסה תחת תחום העיסוק של "רווחה חברתית". מאחר שלא חל שינוי בתחומי פעילות הארגון, קובעת זילבר, אין אפשרות לסטות ממדיניות זו, רק בשל היותה של הפעילות בעלת אופי שאינו מקובל נקודתית על המנכ"ל.

בחוות הדעת נקבע עוד כי למנכ"ל הרשות ישנה סמכות עקרונית לשלול הכרה בארגון שפעילותו נופלת לגדר קריטריונים קיצוניים של שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; תמיכה בטרור או במאבק מזוין נגד ישראל; או הסתה לאלימות, לטרור או לגזענות. ואולם, בשל החומרה הגלומה בכך, הפעלת סמכות זו דורשת קיום הליך שקול וענייני, הכולל ביסוס תשתית ראייתית מוצקה ומבוססת במיוחד; עריכת שימוע לארגון; ובחינת הפעלת הסמכות באופן שוויוני כלפי גופים נוספים, כך שמדיניות האכיפה בעניין זה תהא אחידה ולא סלקטיבית. דרישות אלו לא התקיימו במקרה זה, נקבע בחוות הדעת, ועל כן דין החלטת המנכ"ל להתבטל.

זילבר מציינת בחוות דעתה כי מקרה זה ממחיש את החשיבות שבהסדרת מערך השירות הלאומי בחקיקה ראשית בקצב מואץ, תוך הכרעה בסוגיות העקרוניות שהסדרה זו מעוררת, ובהן מדיניות אישור גופים שהם בעלי מאפיינים פוליטיים השנויים במחלוקת ציבורית.

בניסיון למנוע דמגוגיה ציבורית אפשרית ידועה מראש, מדגישה כאמור זילבר כי החלטתה התקבלה "על יסוד ניתוח משפטי מדוקדק ומקיף, הנשען על עילות משפטיות שאין קלאסיות מהן – הקפדה על הליך נאות, על אכיפה שוויונית, על קבלת החלטה בסמכות ועל יסוד שיקול דעת סביר, 'הלחם והחמאה' של המשפטנים, ללא קשר לזהות הגוף המדובר או לתכניו".