הנאשמת הציגה עצמה כפסיכולוגית בפני שתי מטופלות וערכה עמן מפגשים טיפוליים שבועיים בקליניקה שבבעלותה. למתלוננת שלישית סיפקה תמורת תשלום חפיסות כדורי "ציפרלקס" לטיפול בדיכאון, שאותן השיגה מבעלה אשר החזיק במרשם לכדורים
בית משפט השלום גזר את דינה של נאשמת שהתחזתה לפסיכולוגית, העניקה טיפולים שבועיים לשלוש מטופלות, ואף סיפקה לאחת מהן חפיסות של כדורים נגד דיכאון. השופט חגי טרסי קבע כי לא מתקיימות במקרה זה נסיבות המצדיקות להימנע מהרשעה, בפרט נוכח הנסיבות החמורות של העבירות, סיכון חייה של המטופלת, תוך התעלמות מוחלטת מהוראות החוק ומכללים בסיסיים של שכל ישר. על הנאשמת, דורית הלוי, נגזרו 250 שעות לתועלת הציבור, קנס כספי ומאסר על תנאי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
חוק הפסיכולוגים משנת 1977 מתנה עיסוק במקצוע ברישום בפנקס הפסיכולוגים או בהחזקה בהיתר מכוח החוק. כמו כן, אוסר החוק על כל אדם להשתמש בתואר "פסיכולוג" אלא אם הוא ממלא תנאים אלו. הלוי הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של שימוש אסור בכינוי "פסיכולוג", מעשי פזיזות ורשלנות וניפוק תכשיר מרשם שלא על פי מרשם. על פי עובדות כתב האישום, הלוי, אשר מעולם לא הייתה רשומה כפסיכולוגית ולא הותר לה לעסוק במקצוע, הציגה עצמה כפסיכולוגית בפני שתי מטופלות וערכה עמן מפגשים טיפוליים שבועיים בקליניקה שבבעלותה. עוד מתואר בכתב האישום עניינה של מתלוננת נוספת, שלישית במספר, שגם עמה נפגשה הנאשמת ואף סיפקה לה חפיסות כדורים מסוג "ציפרלקס" תמורת תשלום, שהם תרופה אנטי-דיכאונית החייבת במרשם רופא ואשר בהתוויה לא נכונה עלולה לגרום למגוון רחב של תופעות לוואי, שבחלקן עלולות לסכן חיי אדם או בריאותו. את החפיסות שסיפקה למתלוננת, קיבלה הנאשמת מבעלה אשר החזיק במרשם לכדורים.
השופט חגי טרסי גזר על הנאשמת 250 שעות לתועלת הציבור, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 3,000 שקל. השופט ציין כי סיום ההליכים ללא הרשעה הוא בגדר חריג מצומצם בלבד והוא אפשרי בהצטבר שני גורמים – פגיעה חמורה בשיקום והיעדר פגיעה מהותית בשיקולי הענישה האחרים. במקרה זה, מלבד הודעה ממכללה, שבה אמורה היתה הנאשמת לשמש מנהלת אקדמית, על הפסקת הקשרים המקצועיים עמה, לא הוצגו מסמכים המעידים על פגיעה קונקרטית בפרנסתה כתוצאה מההרשעה.
עוד צוין כי גם בהנחה כי ההרשעה תפגע באפשרויות התעסוקה של הנאשמת, מדובר בתולדה טבעית של מעשיה, אשר אין בכוחה להצדיק הימנעות מהרשעה. זאת, בין היתר, נוכח החומרה הרבה במעשיה, והפגיעה הקשה בשורה של ערכים חברתיים מרכזיים העומדים ביסוד הליכי הטיפול הנפשי. חומרה נוספת מצא השופט בעניינה של המתלוננת השלישית, לה סיפקה הנאשמת תמורת תשלום חפיסות של תרופה אנטי דיכאונית החייבת במרשם רופא, מבלי שהייתה מוסמכת לכך. בכך, קבע השופט, סיכנה הנאשמת את שלומה הגופני של המטופלת תוך הסגת גבולו של המקצוע הרפואי והתעלמות מוחלטת לא רק מהוראות החוק אלא גם מכללים בסיסיים של שכל ישר ומתן טיפול מקצועי והולם לנזקקים לטיפול נפשי.
השופט טרסי ציין כי הנאשמת היא אישה נורמטיבית הנעדרת כל עבר פלילי, אשר בכוחות עצמה פיתחה את יכולותיה האישיות ואת השכלתה עד שהפכה מטפלת מצליחה בבני זוג וביחידים המצויים במשבר. עוד צוין כי אורח חייה אינו מאופיין בביצוע עבירות, ואף בפרק הזמן הנכבד שחלף מאז ביצוען לא שבה לבצע מעשים דומים. כמו כן, יש לזקוף לזכותה את ההודאה המהירה בביצוע העבירות, לקיחת האחריות המלאה, הבעת החרטה והחיסכון בזמן ציבורי.
