שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עתירה התוקפת את פקודת העיתונות מגלה: מי שנפסל כעו"ד לא ישמש כעורך עיתון

חדשות

עתירה התוקפת את פקודת העיתונות מגלה: מי שנפסל כעו"ד לא ישמש כעורך עיתון, צילום: צילום:  istock
עתירה התוקפת את פקודת העיתונות מגלה: מי שנפסל כעו"ד לא ישמש כעורך עיתון
01/10/2014, עו"ד אורי ישראל פז

עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ואעלם – מרכז התקשורת לקהילה הערבית פלסטינית, מבקשת לבטל את פקודת העיתונות משנת 1933, בטענה כי הגבלת הכניסה למקצוע העיתונות, בין היתר באמצעות הדרישה לתעודת בגרות או להיעדר עבר פלילי, פוגעת בחופש העיסוק ובטובת החברה כולה

 

עתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ, בדרישה להורות לשר הפנים לבטל את פקודת העיתונות הארכאית משנת 1933 ואת תקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945 שמתייחסות להוצאת עיתון בישראל, מטילה ספק בהגיון העומד מאחורי ההוראה כי מי שנשלל רישיונו לשמש כעורך דין לא יוכל לשמש כעורך עיתון.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

פקודת העיתונות משנת 1933 קובעת כי אין להדפיס עיתון בלי קבלת רישיון מהממונה על המחוז במשרד הפנים. תנאי קבלת הרישיון הם, בין השאר, כי על עורך העיתון להיות בעל תעודת בגרות, מעל גיל 25, ללא עבר פלילי או שלילת רישיון כעורך דין או כרופא. דרישות הרישיון מגבילות את הכניסה לתחום העיסוק בהוצאה לאור של עיתונים, שכן הן מציבות תנאים שבלי למלאם אין אפשרות להוציא עיתון בישראל.

לטענת העותרים – האגודה לזכויות האזרח ו"אעלם" מרכז התקשורת לקהילה הערבית פלסטינית – במקצועות כמו רפואה או עריכת דין נדרש הרישיון כדי להבטיח שלא ייגרם נזק למטופל או ללקוח, אך העיתונות מעצם טיבה משמיעה קולות רבים ומבטאת הלכי רוח ודעות שונות ומגוונות. לכן, פוגעת הגבלת הכניסה למקצוע העיתונות לא רק בזכותו של הפרט לחופש העיסוק, אלא בטובת החברה בכלל.

פקודת העיתונות אף מסמיכה את שר הפנים להפסיק את פרסום העיתון לכל תקופה שימצא לנכון, אם הוא מפרסם דבר העשוי לדעתו לסכן את שלום הציבור, או ידיעות שקר, שיש בהן לדעתו, לעורר בהלה או ייאוש, וזאת ללא התראה מוקדמת לפני הסגירה (זו הסמכות שנדונה בבג"ץ קול העם המפורסם, בשנת 1953). בנוסף לכך, כוללת הפקודה הוראות לגבי בתי דפוס וקובעת כי אין להחזיק בתי דפוס ללא רישיון מאת הממונה על המחוז. לפיכך מכוונת העתירה גם נגד הרישוי על בתי הדפוס ודורשת לבטל רישוי זה.

תקנה 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום) מרחיבה את סמכויות פקודת העיתונות המקורית, וקובעת ששיקול הדעת המוחלט באשר למתן ההיתרים להוצאת עיתונים לאור או סגירתם נתון בידי הממונה על המחוז במשרד הפנים. הממונה רשאי להעניק או לא להעניק כל תעודת היתר כזאת, מבלי לחשוף את נימוקיו, לא בפני המבקש ולא בפני בית המשפט, כך שאין כל דרך לתקוף את החלטתו או להתערב בה.

כעת, טוען עו"ד דן יקיר בשם העותרים לבג"ץ כי הסמכויות הנתונות בחקיקה המנדטורית אינן תיאורטיות ונעשה בהן שימוש מעשי. בתשובה של משרד הפנים לבקשת חופש מידע שהגיש עו"ד עלאא עבדאללה מאעלם עולה כי מאז שנת 2004 היו 17 מקרים שבהם סורבה בקשה לקבלת רישיון או שהרישיון בוטל, למשל במקרה בו לא היה תיעוד לגבי תעודת הבגרות של מגיש הבקשה או בשל הרשעה בעבירת בנייה.

העתירה הוגשה בהמשך לשתי עתירות לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשנים 1996 ו-2002 בנושא. העתירה משנת 2002 נמחקה, לאחר שמשרד הפנים התחייב להגיש הצעת חוק עיתונות חדש, ובג"ץ חייב אותו לדווח לאגודה לזכויות האזרח על כל שימוש בסמכויות לפי פקודת העיתונות עד שתבוטל. הצעת החוק שהוגשה לכנסת נתקלה בהתנגדות מצד בעלי העיתונים הגדולים וקידומה הוקפא.

 

בג"ץ 6175/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

לאחר 9 שנות תרדמת שר הפנים גדעון סער עדכן את רשימת 3 העיתונים הנפוצים

 

בית הדין לעבודה: גוף תקשורת פרטי איננו מחויב לדיווח אובייקטיבי

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:61
קומיט וכל טופס במתנה