הבעל טען כי האישה, עולה חדשה מחבר העמים, נוהגת לחגוג את החגים הנוצריים וכי משפחתה לא נרצחה בשואה אף שהעיירה שבה התגוררה נודעה ברדיפות אחר יהודים ולא נותר בה שריד מיהודי העיר
לבית הדין הרבני הוגשה בקשה חריגה במסגרת הליכי גירושין בין בני זוג – הבעל ביקש לשלול את יהדותה של אשתו ואם שני ילדיו, לאחר שנישא לה ברבנות כדת משה וישראל. לתמיכה בטענותיו צירף הבעל מספר רב של "ראיות", בהן נטייתה של האישה, עולה חדשה מחבר העמים, לחגוג חגים נוצריים והעובדה שמשפחתה לא נרצחה בשואה אף שהעיירה שבה התגוררה נודעה ברדיפות אחר יהודים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת הבעל, במעמד פתיחת תיק הנישואין העלה הרב תהיות בנוגע לכתובתם של הורי האישה ובנוגע לדמות הרב שצוין בה כמי שחיתן אותם. לדבריו, הרב חיפש במשך מספר שעות בארכיון הרבנות וניסה לאשש את זהות הרב המחתן אך העלה חרס בידיו, ועל כן חזר ושאל את האישה מספר פעמים האם היא בטוחה ביהדותה של אמה.
עוד טען הבעל לחיזוק דבריו כי סבה וסבתה של אשתו סיפרו שהם לא חוו כל רדיפה בעיר שבה התגוררו, למרות העובדה כי בעיירה שבה התגוררו היהודים נרדפו ורובם הושמדו בשואה. לטענתו, לפי הרישומים, לא נותר שריד מיהודי העיר, ובכל זאת, האישה והוריה כלל לא הזכירו רדיפות כלשהן בעברה של המשפחה.
עוד צוין כי אמה של האישה רשמה אותה לגן תחת שם נעורים שאינו יהודי, כדי שלא תהיה לה בעיה להתקבל לגן, ואף ציינה בפני הבעל כי יש לה שורשים ארמניים, אך חזרה בה לאחר מכן.
הבעל הדגיש כי האישה ומשפחתה חוגגים באופן קבוע את חגי הנוצרים, מקשטים את ביתם בעצי אשוח ובדמויות סנטה קלאוס, ומאידך לא חוגגים כלל את חגי ישראל, לא יודעים את תוכנה של ההגדה של פסח, לא מדליקים נרות בחנוכה, אוכלים טרפה ואינם שומרים על כשרות. עוד הוסיף כי האישה ביצעה מחטף בהליך הגירושין ורשמה את בתם לגן דובר רוסית, בעל צלב בדלת הכניסה, שבו חוגגים את חג המולד.
לאור האמור, ביקש הבעל לעכב כל הליך אחר המתנהל בבית הדין בעניין הגירושין עד לבירור יהדותה של האישה.
האישה התנגדה לבדיקה, באמצעות עורכת הדין שלה, עו"ד שני ליבמן, הדגישה כי איש אינו מפקפק ביהדותה ודרשה לדחות את התביעה על הסף. לדברי עו"ד ליבמן, הבעל הגיש את תביעתו ממניעים נקמניים, שמשמעותם, אם יצלחו, שלילת יהדותם של ילדיו.
לפני מספר ימים דחה בית הדין הרבני את תביעתו של הבעל, בנימוק שאין לצרף תביעה כזו במסגרת תביעה לגירושין, אלא יש להגישה בנפרד. אם תוגש התביעה בעתיד בנפרד, ידון בה בית הדין לגופו של עניין.
לקריאה נוספת, ראו:
