חדשות

ביה"ד לעבודה נתן צו זמני לביטול פיטורי עובדת ששיתפה בפייסבוק האישי שלה במהלך מבצע צוק איתן קישור לכתבה הכוללת צמדי תמונות של יהודים בשואה ופלסטינים. השופט מירון שוורץ מתח ביקורת על המעסיקה, שבררה מתוך הכתבה את הציטוטים הנוחים לה מבלי שהם משקפים את הכתוב, ופיטרה את העובדת שלא כדין בשל השקפת עולמה

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את בקשתה של טכנאית שפוטרה מעבודתה על רקע קישור ששיתפה בפייסבוק לכתבה המשווה בין תמונות יהודים בשואה לתמונות פלסטינים, והוציא צו זמני המורה להשיבה לעבודתה. השופט מירון שוורץ קבע כי במעשה הפיטורים הפרה החברה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על מעסיק לפטר עובד בשל השקפת עולמו, וכי לא הוכח שהשיתוף הוא בגדר "הסתה" או יצר תסיסה חברתית והעכיר את יחסי העבודה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המשיבה, חברת מור מאר בע"מ, מספקת שירותי הדמיות מסוג MRI באמצעות מערכות ניידות בכל הארץ. המבקשת, עביר רואשדה, טכנאית דימות במקצועה, עבדה בחברה בניידת MRI שעיקר פעילותה בבית חולים "העמק". במהלך חודש יולי 2014, על רקע מבצע "צוק איתן", שיתפה רואשדה בחשבון הפייסבוק האישי שלה הפניה לכתבה ובה תמונות של יהודים בתקופת השואה לצד תמונות של פלסטינים, תחת הכותרת: "[Similarities between Jewish Holocaust and Palestinian Genocide [photos". מדובר בכתבה הכוללת הקדמה בת שבע שורות, ולאחריה 23 צמדי תמונות כשהאחת משנות הארבעים ולצדה תמונה אחרת משנות ה-2000.

התנצלות לא פתרה את הבעיה

בהמשך אותו חודש, קיבלה רואשדה זימון לשימוע במשרדי החברה, ובו צוין כי נשקל לסיים את העסקתה בשל "הפרת משמעת חמורה והתנהגות לא נאותה". בשימוע, שהתקיים מספר ימים אחר כך בנוכחות מנכ"ל החברה וסמנכ"ל התפעול, לא הכחישה העובדת את ביצוע השיתוף אולם התנצלה וציינה כי הסירה את הקישור לאחר שהבינה כי הוא עלול לפגוע ברגשותיהם של חלק מחבריה. עוד הבהירה כי זוהי תקופה קשה והשיתוף נעשה בצל מצוקה פנימית וסערת רגשות בהם הייתה נתונה למראה המראות הקשים של ההרוגים, במיוחד בתקשורת הערבית, המדווחת על ריבוי הקורבנות בצד הפלסטיני ובפרט בקרב אזרחים, נשים וילדים. מנכ"ל החברה השיב לעובדת כי התנצלותה אינה פותרת את הבעיה והוסיף כי הוא רואה את הדברים בחומרה רבה ואף נפגע ממעשיה באופן אישי, כבן לניצולי שואה. לפיכך, הודע לרואשדה כי היא מושעית מעבודתה והוצע לה לסיים את עבודתה ביזמתה, תוך תשלום מלוא זכויותיה.

בעקבות דברים אלו, פנתה העובדת לחברה במכתב שבו הבהירה, באמצעות באת כוחה, כי יש לה זכות חוקתית לחופש ביטוי, שאותה ביטאה במרחב הפרטי שלה – דף הפייסבוק האישי שלה, וכי זו לא פגעה ולא אמורה לפגוע במקום עבודתה או בתפקודה. עוד צוין במכתב כי רואשדה אוהבת ומעריכה את מקום עבודתה ונמצאת ביחסים טובים ובידידות עם כל חברי הצוות. בתגובה השיב מנכ"ל החברה כי לא יעבור לסדר היום על דברי הנאצה שפרסמה, וקבע כי התנהלותה פגעה קשות גם בעובדי החברה. לאור האמור, הגישה רואשדה את הבקשה דנן למתן סעד זמני לביטול פיטוריה.

השופט מירון שוורץ קיבל את הבקשה והורה על השבת העובדת לעבודתה. השופט הבהיר כי המסכת העובדתית כמעט שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, כך שהשאלה המרכזית העומדת להכרעה היא האם במכלול נסיבות העניין, יש מקום להתערב בהחלטת החברה לפטר את העובדת.

השופט שווץ ציין כי מעסיק מחויב להימנע מלהפלות עובד גם אם השקפת עולמו אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או אף מעליבה אותו. זאת, בין אם המעסיק נמנה עם המגזר הציבורי ובין אם הוא נמנה עם המגזר הפרטי. עניין זה קיבל ביטוי גם בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שבו נאסר על מעסיק להפלות עובד על רקע השקפתו, לרבות בדרך של פיטורים.

במקרה זה קבע השופט שוורץ, מעיון בקישור ששיתפה העובדת עולה כי הציטוטים שהציגה החברה בתגובתה בפני בית הדין אינם משקפים את האמור בפתח המאמר, ומוטב היה אילו נמנעה מלברור את המשפטים הנוחים לה מתוך האמור, תוך הצגתם באופן אשר עשוי להטעות את הקורא.

הגנה גם על ביטוי צורם

השופט ציין כי מדובר לכל היותר בהבעת דעה שאינה אלא בבחינת "השקפה" כהגדרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ואין לקבל את טענת החברה כי מדובר בהסתה. השופט הוסיף כי העובדת רק העבירה את הקישור לחבריה, מבלי שהוסיפה אמירה משלה, בוודאי לא כזו היכולה להוות קריאה למרי או הסתת אוכלוסייה מסוימת לבצע דבר מה. מדובר במסמך שלא נערך על ידי העובדת אלא נמצא ברשת האינטרנט וכל שעשתה היה להפנות את חבריה לעיין בו. מכאן, קבע השופט שוורץ, יש להחיל על המקרה את הוראות סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מכוחו מוגנת העובדת מפיטורים הנובעים מהשקפת עולמה.

השופט הדגיש כי הגנת המחוקק מפני אפליה מחמת השקפה לא נועדה להשקפת אדם אשר נצורה בלבו אלא באה לעגן את חופש הביטוי והזכות להביע דעה, שהם מושכלות יסוד. בעניין זה קבע גם בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ כי חופש הביטוי משתרע גם על ביטויים פוגעים, מרגיזים ואף שקריים, וגם על ביטויים הצורמים את האוזן.

עוד ציין השופט שוורץ כי אין בסיס לניסיון לכנות את השיתוף בפייסבוק בגדר "הסתה", וממילא אם סברה החברה כי מדובר בהסתה הייתה פתוחה בפניה הדרך לפנות בתלונה למשטרה לצורך בירור העניין. גם הטענה בדבר נזק בלתי הפיך לאמון הציבור היא חסרת בסיס, בשים לב לכך שהציבור אינו חלק מקבוצת החברים של העובדת שעמם בחרה לחלוק את הקישור, וגם הטענה של פגיעה ביחסי העבודה נטענה בעלמא. השופט הוסיף כי לא הובא ולו בדל ראיה התומך בטענת החברה לפיה הזדהתה המבקשת כעובדת החברה, וממילא מדובר בשיתוף המופץ אך ורק לקבוצת החברים של העובדת בפייסבוק כך שחזקה כי אנשים אלו מכירים אותה ויודעים על מקום עבודתה. לאור האמור, קבע השופט כי החברה הפרה את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה כאשר "באה חשבון" עם העובדת לנוכח דעותיה.

השופט שוורץ דחה את טענת החברה, שהתבססה על הוראת סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), לפיה אין אוכפים חוזה אם מדובר בעבודה אישית. השופט ציין כי במקרה זה לא מדובר בעבודה אישית, ובכל מקרה נתונה לבית הדין הסמכות לתת צו מניעה או צו עשה חרף האמור בחוק החוזים. עוד נקבע כי החברה לא הוכיחה שפעולת השיתוף שערכה העובדת הובילה לסכסוך בינה לבין עובדים אחרים בצוות, יצרה תסיסה חברתית רבה בחברה או העכירה את יחסי העבודה. לדעת השופט, מדובר בטענות מופרזות ומגמתיות אשר נועדו להתאים לצורך ההליך.

בית הדין הורה להשיב את העובדת לעבודתה לאלתר עד להכרעה בתביעה בתיק העיקרי. בשולי הדברים הביע בית הדין תקווה כי הצדדים ישכילו למצוא דרך שתייתר את הצורך בהמשך ההתדיינות בהליך.

סע"ש 26396-08-14

לקריאה נוספת, ראו:

ביה"ד לעבודה: "אין לשקול לחומרא התבטאויות עובדים במהלך ימי צוק איתן"

פרסמתם דעה פוליטית בפייסבוק? אתם עלולים למצוא את עצמכם מפוטרים 

מעסיק שנכנס לפייסבוק של עובדת יפצה אותה ב-20 אלף שקל על פגיעה בפרטיות