סמנכ"ל כספים לשעבר בחברת הייטק שנרשם לקורס מאמנים של "שיטת בלסקי" חתם אמנם על חוזה המציין במפורש כי יועברו אליו לקוחות פוטנציאליים בלבד, אך טען כי דברי הרהב השיווקיים גרמו לו להאמין כי החברה תסדר לו עבודה של ממש. ביהמ"ש: "התובע עשה שירות חשוב לציבור"
סמנכ"ל כספים לשעבר בחברת הייטק נפלט מפאת גילו מהתחום שבו עסק ונרשם לקורס להכשרת מאמנים אישיים, בין היתר לאור הפרסומים המבטיחים עבודה לבוגרי הקורס. עם סיום מסלול ההכשרה גילה התובע כי נציגי הנתבעת מפנים אליו לקוחות פוטנציאליים, אך הוא זה שצריך לשכנע אותם להפוך ללקוחותיו ממש. התובע המאוכזב הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, אשר קבע כי התובע עשה אמנם שירות חשוב לציבור בכך שחשף את הפער בין הציפיות של משתתפי הקורס לבין מה שניתן להם בפועל, אולם הוא לא הוכיח כי הנתבעת הפרה התחייבות כלשהי כלפיו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת התובע, דורון בן שמעון, הוא נתקל בפרסומות של שיטת בלסקי – המרכז הישראלי לאימון, המוכרות לטענתו חלום ופורטות על מיתרי לבם של אנשים במצבו. מדובר בפרסומות כגון "גיל 40 ומחפשים עבודה? אצלנו הגיל זה יתרון", "קרוב לגיל 50 ובלי עבודה?", "חוזה עבודה מתחילת הקורס. שכר גבוה", "שיטת בלסקי מעניקים לכם הזדמנות להתחיל מחדש בגיל 40 – עם הבטחה לעבודה" ועוד.
התובע הסביר כי נרשם לקורס הכשרת מאמנים בהתמודדות עם בעיות בחיים לא כדי ללמוד להיות מאמן, אלא משום שחשב שיש לו די ניסיון חיים וידע מקצועי כדי לשמש מאמן, ומה שקסם לו בפרסומי "שיטת בלסקי" הוא ההבטחה למצוא לבוגרי הקורס עבודה כמאמן. בשל כך, נרשם לקורס ושילם סכום של 12,800 שקל עבור ההשתתפות.
טרם כניסתו לקורס קיבל התובע לידיו "הסכם מאמנים", הקובע כי החברה תספק למאמן כרטיסי ביקור, פרופיל באתר האינטרנט של החברה, הפניית לקוחות פוטנציאליים, ליווי מאמן בכיר לפגישות סגירת עסקה ככל שיתאפשר ובהתאם למשאבי החברה, חשיפה להזדמנויות עסקיות בתחומי העיסוק השונים". התובע קרא אמנם את החוזה ובפרט את הסעיף האמור, אולם לטענתו, דברי הרהב השיווקיים, כמו גם שיחות בעל פה עם אנשי החברה, גרמו לו לחשוב כי הנתבעת תסדר לו עבודה ממש ולא רק תפנה אליו לקוחות פוטנציאליים כנאמר בחוזה.
לאחר שהשתתף בקורס וקיבל תעודת מאמן, הוא הוזמן לארבע פגישות נוספות, אשר הגרסאות לגביהן חלוקות – התובע תיאר פגישות אלו, שעסקו בהקניית כלים לשכנוע לקוח פוטנציאלי להפוך ללקוח ממש, כחלק נוסף של קורס המאמנים, ואילו נציגי החברה תיארו אותן כישיבות מאמנים לאחר סיום ההכשרה. לטענת התובע, רק בשלב זה הוא הפנים את העובדה שהנתבעת תפנה אליו לקוחות פוטנציאליים אך לא תבטיח לו עבודה ללא צורך לשווק את כישוריו.
ב"ישיבות המאמנים" הללו התבקש התובע לחתום על נוסח חדש של חוזה, שכלל שתי דרישות שלא היו קיימות במקור – בדיקת פוליגרף תקופתית, במטרה לוודא שהמאמן מעביר עמלה מתוך התשלום של לקוחות שהחברה הפנתה אליו, ודרישה לעבוד עם תוכנה שהשימוש בה עולה 95 שקל בחודש. התובע סירב לחתום על החוזה שכלל שני תנאים אלה, וכיוון שלטענת הנתבעת, לא היה בידיה חוזה חתום על ידו, היא סירבה לאפשר לו להשתתף בשתי הפגישות הנוספות.
השופט איתי הרמלין ציין כי התובע מיהר לתבוע את שיטת בלסקי ולדרוש את ביטול העסקה ואת החזר התשלום ששילם עבור הקורס, אף שכבר סיים לכל הפחות את עיקר ההכשרה, גם לאחר שהחברה הסכימה לסגת משני התנאים שהוספו לחוזה ולאפשר לתובע להשתלב בעבודה עם החברה. השופט סבר, וכך גם אושר על ידי התובע, כי הסיבה האמיתית לכך היתה חוסר האמון שלו בכך שתצמח לו פרנסה מהקשר עם החברה, ועניין התנאים שהוספו לחוזה היה רק זרז או אמתלה.
התובע הפנה זרקור לסימנים מחשידים כגון מספר גבוה מאוד של משתתפים בקורסים להכשרת מאמנים, מול מעט אנשים העובדים בפועל כמאמנים מטעם החברה, העובדה כי המועסקים בשירות החברה הופכים מהר מאוד למדריכים של קורסים למאמנים ועוד. הנתבעת מצדה העידה כי היא משקיעה ממון רב בגיוס לקוחות פוטנציאליים למאמנים שהיא מכשירה, ויש לה אפשרות לספר הרבה יותר לקוחות מאשר שעות אימון, אולם רבים מבוגרי הקורסים פשוט מעדיפים לא לשלם לה עמלה אלא להתקשר ישירות עם לקוחותיהם.
"אין ספק שהתובע עשה שירות חשוב לציבור בכך שחשף באמצעות תביעתו זו כי הנתבעת מבטיחה למשתתפים בקורסים להכשרה כמאמנים הפנייה של לקוחות פוטנציאליים ולא מעבר לכך, וכי בפועל רק חלק קטן ממסיימי קורסי ההכשרה שלה מקבלים דרכה לקוחות. זאת, בניגוד למה שהתובע עצמו הבין מפרסומיה", כתב השופט הרמלין בפסק הדין. עם זאת, השופט קבע כי התובע לא הוכיח כי הנתבעת הפרה התחייבות שלה כלפיו, שהרי בחוזה שהוצג לו בטרם הקורס נאמר כי כל שהחברה מספקת למסיימי הקורס הוא הפנייה של לקוחות פוטנציאליים.
"יתר על כן, התובע כלל לא העמיד למבחן את השאלה האם השתתפותו בקורס תבטיח לו פרנסה, שהרי ביקש לנתק כל קשר עם הנתבעת בטרם היא החלה להפנות אליו לקוחות פוטנציאליים, ואף בפני סירב להשלים את ההכשרה ולבחון את השאלה האם תהיה לו פרנסה", כתב השופט. "בנסיבות אלה אני קובע שהתובע לא עמד בנטל הוכחה המוטל עליו להוכיח את תביעתו, ואני דוחה את התביעה".
