מעון לחוסים פיטר עו"ס שלא התייצב לעבודה בשל חרדה ביום שבו נשמעו אזעקות בתל אביב ושהתבטאויותיו במהלך מבצע צוק איתן עוררו זעם בקרב העובדים. בית הדין ביטל את הפיטורים, בין היתר על רקע מעורבותו של העובד בהתארגנות ראשונית של העובדים, וציין כי ניתן היה להסתפק בנזיפה
בית הדין לעבודה בתל אביב ביטל פיטורים של עובד עקב מכלול של אירועים והתנהגויות בעייתיות לדעת המעסיקה, מנהלת מעון לחוסים ביפו, במהלך תקופת מבצע צוק איתן. השופטת דגית ויסמן קבעה כי הודעה על פיטורים אינה התגובה המתחייבת מהתנהגות זו של העובד, במיוחד על רקע מעורבותו בהתארגנות ראשונית של העובדים במסגרת הסתדרות העובדים החדשה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
העובד הועסק במעון לחוסים כלנית במשך שלוש שנים בתפקיד עובד סוציאלי של המעון ורכז תוכניות קידום. הסתדרות העובדים החדשה עתרה לקבלת צו עשה זמני לביטול פיטוריו של העובד בחודש אוגוסט 2014, בטענה כי הפיטורים הם תגובה לפעילותו למען התארגנות העובדים, וכי השימוע שנעשה לו היה למראית עין, כאשר המעסיקה כבר החליטה על פיטוריו בשלב זה.
מנגד, טענה המעסיקה כי היא אינה מתנגדת להתארגנות העובדים וכי פיטוריו של העובד באו על רקע התנהגותו. בין היתר נטען כי העובד אינו סר למרותה של מנהלת המעון ויצר איתה יחסים עכורים, וכי התבטאויותיו במהלך מבצע צוק איתן עוררו זעם בקרב העובדים. עוד נטען כי העובד הפגין חוסר תפקוד מקצועי ברגעים הקריטיים של מבצע צוק איתן ולא פעל על פי המצופה ממנו, לאחר שלא התייצב לעבודה ביום שבו נשמעה אזעקה בתל אביב ושלח מסרון בנוסח הבא: "לא מגיע היום – שילוב מנצח של חרדה, חוסר שינה עם הצטננות וחום. מקווה לימים טובים יותר. נהיה בקשר".
המעסיקה טענה כי הסיבה לפיטורים היתה אי התאמה, וציינה כי נושאים שבאחריותו של העובד לא בוצעו, העובד הודיע על יציאתו לחופשה כעובדה מוגמרת ולא ביקש רשות מראש והקים קבוצת ווטסאפ של עובדי המעון מבלי שיידע את מנהלת המעון על כך.
השופטת דגית ויסמן קיבלה את הבקשה לביטול הפיטורים וקבעה כי אף שהתנהגותו של העובד, שבאה מעו"ס של מעון חוסים, מעוררת תמיהות ואינה מתיישבת עם המצופה מעובד בתפקיד זה, הודעה על פיטורים אינה תגובה מתחייבת להתנהגות זו. זאת, במיוחד כאשר מדובר בעובד המועסק במשך שלוש שנים.
השופטת ויסמן ונציגי הציבור אורית הרצוג וצבי שוייגר ציינו כי "אין לשקול לחומרא התבטאויות שונות של העובדים במהלך ימי צוק איתן, באשר מדובר בתקופה רוויית מתח לכל הציבור בישראל, ועל רקע זה יש להאמין שנאמרו דברים שבימים כתיקונם לא היו נאמרים או שהיו נאמרים בסגנון מתון יותר, כך שאין לזקוף אמירה כזו או אחרת לחובתו של איש מהמעורבים בעניין".
בית הדין התחשב בסמיכות הזמנים בין התארגנות העובדים במעון לפיטורי העובד ובעובדה שאין סיבה אחת קונקרטית המצדיקה את הפיטורים, במיוחד כאשר ניתן היה לנקוט נגד העובד בצעדים אחרים, דרסטיים פחות, כגון נזיפה. עוד נקבע כי יש לשקול את השפעת פיטוריו של העובד על ההתארגנות הראשונית של עובדי המעון, בשים לב לחברותו בוועד הפעולה, בצעדים שנקט לגיוס חברים לארגון, ובחשש שאישור הפיטורים בשלב ראשוני זה עלול להביא לעצירה של מהלך ההתארגנות.
"הגם שאין חולק כי פיטורי עובד הם פררוגטיבה ניהולית של המעביד, לדעתנו, בסיטואציה של התארגנות ראשונית במקום העבודה, צעד של פיטורי העובד שהוא הרוח החיה בהתארגנות אינו צעד מידתי", נכתב בהחלטת בית הדין. "ראוי היה שהמעסיק ישקול נקיטת צעד משמעתי חמור פחות. העובדה שהמשיבה כלל לא שקלה אפשרות זו פועלת לחובתה".
