חדשות

משרד הכלכלה מהדק את האכיפה על מעסיקים פוגעניים ומבהיר כי חוק הגנת השכר מצוי גבוה בסדר העדיפויות של מינהל ההסדרה והאכיפה: "מעסיקים ונושאי משרה בתאגידים שיפרו זכויות עובדים באופן חמור או שיטתי צפויים לענישה משמעותית"

גזר דין ניתן בימים אלה נגד חברת אבושולדום ומנהלה, שניכו במשך ששה חודשים סכומים שונים משכר עובדת שנועדו לקרן הפנסיה שלה, אך בפועל לא העבירו את אותם הניכויים לקרן הפנסיה בתקופה הרלוונטית. גזר הדין ניתן בעקבות ביקורת שערכו מפקחי אגף האכיפה במחוז דרום שבמשרד הכלכלה, ין לה גנק וחגית זידנרוף.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהמשך לחקירת החשדות וגיבוש הראיות, הגיש משרד הכלכלה כתב אישום, שבו הואשמה החברה בעבירה של ניכוי סכומים ואי העברתם למי שלו יועדו הסכומים. מנהל החברה הואשם בהפרת חובת הפיקוח שלו כנושא משרה, לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה שנעבירה על ידי התאגיד, על פי הוראות חוק הגנת השכר. הנאשמים הורשעו בעבירות המיוחסת להן, לאחר שהשופט צבי פרנקל לא קיבל את טענות ההגנה שלהם, בין היתר בדבר בעיות כלכליות ולוגיסטיות.

בגזר הדין מה-12 באוגוסט 2014, קבע בית הדין כי כתב האישום עוסק בהפרתו של חוק מגן, שמטרתו להגן על העובד ולשמור על זכויותיו ואין להתנות עליו. בית הדין שב והדגיש את דבריו של בית הדין הארצי לעבודה, לפיו חוקי המגן קובעים זכויות סוציאליות מינימאליות החיוניות לעובדים המצויים בעמדת מיקוח חלשה. בהתחשב בכך ובעובדה שהנאשמים בחרו לנהל הליך ותיקנו את המחדל רק לאחר ניהול הליך משפטי, גזר בית הדין על החברה הנאשמת קנס פלילי של 75 אלף שקל ועל המנהל הנאשם קנס פלילי של 37 אלף שקל. בנוסף, חייב אותם השופט לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות שבהן הורשעו למשך שלוש.

מאז כניסת החוק להגברת האכיפה ביוני 2012, הוטלו 459 עיצומים כספיים בסך של  יותר מ-31 מיליון שקל וניתנו 3,657 התראות מינהליות כתוצאה מפעילות האכיפה.

כמו כן, בתקופה הרלוונטית הגישה התביעה 157 כתבי אישום וכן ניתנו 110 גזרי דין בבתי הדין לעבודה בתיקים שהוגשו על ידי התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. יובהר כי הקנס המקסימאלי בעבירה של אי ניכויים ליעדם לפי חוק הגנת השכר הינה שנתיים מאסר או 1.13 מיליון שקל לכל יחידת עבירה והכלי הפלילי מופעל במקרים המתאימים.

לדברי מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, יפה סולימני, "מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, האמון על יישום הוראות חוקי העבודה בישראל, פעל וימשיך לפעול להגברת האכיפה על חוקי עבודה במקומות העבודה. מאז כניסת החוק להגברת האכיפה לתוקף ביוני 2012, הורחבו סמכויות המינהל מעבר גם לסמכות אכיפה מינהלית המאפשרת הטלת עיצום כספי על מעסיקים פוגעניים. חוק הגנת השכר מצוי גבוה בסדר העדיפות באכיפה של מינהל ההסדרה והאכיפה של דיני עבודה במשרד הכלכלה. המעסיקים חייבים לדעת כי כל מעסיק שלא יפעל למניעת הפרות חוק תעסוקתיות יהיה חשוף להליך אכיפה מנהלי, הכולל הטלת עיצומים כספיים, וכן להליך אכיפה פלילי, הכולל הגשת כתבי אישום, בהתאם למועד ביצוע העבירה, סוג העבירה וחומרתה. הדרך הטובה והנכונה ביותר להימנע מקנסות והליכים משפטיים אינה מסובכת – פשוט לפעול כחוק".

הממונה בתביעה מטעם משרד הכלכלה, עו"ד יובל אברהם, אמרה כי "משרד הכלכלה ינקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת שכל מי שנמצא מבצע עבירות ייענש בהתאם. מעסיקים ונושאי משרה בתאגידים שיפרו זכויות עובדים באופן חמור או שיטתי, צפויים לאכיפה מוגברת ולענישה משמעותית והולמת, כדי להבטיח כי עובדים לא ינוצלו לרעה וחוקי עבודה שבתחום סמכותנו לא יופרו".

ש"מ 6033-09-10

לקריאה נוספת, ראו:

H&O הורשעה בעבירות על חוקי העבודה ונקנסה בכ-90 אלף שקל

רשת טיב טעם הורשעה בהעסקת עובדים בשבת ונקנסה ברבע מיליון שקל