חדשות

מדובר במשרה הניהולית היחידה החסומה עדיין בפני נשים על פי חוק, שכן יכול להתמנות אליה רק דיין או מי שהוסמך להיות רב. התנועה למדינה יהודית מתכוונת לעתור לבג"ץ נגד המינוי, הפוגע לטענתה בעיקרון הפרדת סמכויות השפיטה מהרשות המבצעת ומותיר את מערכת בתי הדין העומדת בפני קריסה ללא מנהל מקצועי ומוסמך

שרת המשפטים ציפי לבני מינתה בצעד חסר תקדים את מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, למנהלת הזמנית של בתי הדין הרבניים. משרת מנכ"ל בתי הדין הרבניים היא אחד התפקידים הציבוריים האחרונים בישראל שעדיין חסום בפני נשים על פי חוק, שכן חוק הדיינים קובע כי למשרת מנהל בתי הדין ימונה אחד הדיינים או אדם הכשיר להיבחר לרב עיר, שתי חלופות החסומות עדיין בפני נשים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מינויה של פלמור נעשה על רקע פרישתו של המנכ"ל הרב שלמה דיכובסקי, לאחר ארבע שנות כהונה, ועל רקע המחלוקת עם הרבנות הראשית והיעדר הסכמה על זהותו של המנכ"ל הקבוע שימונה. פלמור תישא באחריות האדמיניסטרטיבית בלבד על בתי הדין הרבניים, כפי שהיא עושה גם בניהול האדמיניסטרטיבי של בתי הדין השרעיים.

"אין מניעה הלכתית למינוי אישה לתפקיד"

במשרד המשפטים מציינים כי " שרת המשפטים רואה חשיבות רבה בזהותו של מנכ״ל לבתי הדין הרבניים.  לדבריה מדובר בתפקיד בעל משמעויות שהן לא רק ניהוליות אלא מהותיות שלהן על חיי היומיום של מיליוני אזרחים בישראל. שרת המשפטים לבני מבקשת למנות לתפקיד אדם ראוי מבחינת עמדותיו המהותיות וגם מבחינת יכולות הניהול.

במרכז רקמן לקידום מעמד האישה בירכו על המינוי. לדברי ראשת המרכז, פרופ' רות הלפרין קדרי, "מרכז רקמן פועל זה שנים לפתיחה של משרת מנכ"ל בתי הדין הרבניים בפני נשים, המשרה הניהולית היחידה שהחוק בישראל עדיין מגביל לגברים בלבד. עתרנו לבג"ץ בנושא וכמו כן קידמנו הצעת חוק לשינוי המגבלה המגדרית, הצעת חוק שעודנה תלויה ועומדת. לאור זאת אנו מחזקות את ידיה של שרת המשפטים ציפי לבני בהחלטתה למנות לתפקיד את מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור. אנו מקוות שהדבר יוכיח לכל מי שחשש מפני המהלך, שניתן להפעיל מערכת בתי דין ראויה ומחויבת להלכה גם כאשר עומדת בראשה אישה, וכי אין כל סיבה לגיטימית ועניינית להתנגד למינוי אישה לתפקיד זה, כמו גם לכל תפקיד אחר בממסד הדתי ובכלל".

מנכ"לית מרכז רקמן, עו"ד עטרה קניסברג, הגישה בעבר את מועמדתה לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים, אך מועמדותה לא נבחנה עניינית בשל היותה אישה. עו"ד קניגסברג הדגישה  כי "אין מניעה הלכתית למינוי אישה לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים, ועל כן אין כל הצדקה לכך שתפקיד זה, תפקיד ציבורי במדינת ישראל, יהיה פתוח למועמדים גברים בלבד".

מערכת על סף קריסה

מנגד, פנתה היום התנועה למדינה יהודית לשרת המשפטים ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף, בבקשה לבטל ללא דיחוי את המינוי הזמני ולהגיע להסכמה על מינוי מנהל בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק הדיינים. התנועה למדינה יהודית הזהירה מפני הפגיעה הממשית, הקשה והצורמת בציבור המתדיינים הפוקדים את שערי בתי הדין, וטענה כי "הפקדת האחריות האדמיניסטרטיבית לניהול מערכת שיפוט גדולה ומורכבת בידי מנכ"לית משרד המשפטים פוגעת במעמדה של הרשות השופטת, במעמדם ובסמכותם של בתי הדין הרבניים, במראית פני הצדק ובאמון הציבור במערכת המשפט".

בפנייתה שנשלחה כמיצוי הליכים טרם עתירה לבג"ץ, טוענת התנועה למדינה יהודית כי מינויה של פלמור למנהלת האדמיניסטרטיבית של בתי הדין הרבניים, בניגוד לחוק, מותירה למעשה את בתי הדין ללא מנהל המופקד על ביצוע סדרי המינהל בבתי הדין. כך, למשל, אין מי שייתן מענה מוסמך לשיבוץ של דיינים למילוי הרכבי תלתא חסרים בבתי הדין האזוריים ברחבי הארץ, בתקופה שבה לא מאוישים 55% מתקני הדיינים בבית הדין הגדול וכ-15% מתקני הדיינים בבתי הדין האזוריים.

עוד מציינים בתנועה למדינה יהודית כי בשנים האחרונות קיים מחסור חמור בדיינים אזוריים ובדיינים בבית הדין הרבני הגדול, וכי דייני בתי הדין שברחבי הארץ כורעים תחת העומס ועושים עבודה כפולה ומכופלת, המעמידה אותם בפני מצב של קריסה לנוכח כמות התיקים שרק הולכת וגדלה. "מחסור זה מכביד על יכולתם של בתי הדין הרבניים לתת מענה יעיל לעניינים המובאים בפניהם, גורם לעינוי דין וסבל מיותר של הציבור, והמנכ"ל הרב דיכובסקי נהג להעביר דיינים בין בתי הדין ברחבי הארץ כדי לתת מענה הולם למתדיינים", נכתב בהודעת התנועה.

התנועה למדינה יהודית מדגישה כי הנהלת בתי הדין הרבניים אינה ככל יחידת סמך ממשלתית, משום שהניהול המרכזי בה נעשה סביב ניהולה השוטף של המערכת המשפטית של הדיינים. "בכך נוצר אפוא ואקום בעייתי, הפוגע קשות בציבור המתדיינים. השוואה כביכול בין בתי הדין הרבניים ובין בתי הדין השרעיים אינה נותנת מענה הולם ומלא לניהול מערכות המשפט, לאור היקפה ומורכבותה של מערכת בית הדין הרבניים".

עוד נטען כי קיום מערכת מינהלית עצמאית לבתי הדין הרבניים, בדומה למערכת בתי המשפט, היא ביטוי ראוי לשיטת המשפט הדוגלת בהפרדת רשויות. "מורכבותה והיקפה של מערכת בתי הדין הרבניים מחייבת הפרדה מוחלטת מן הרשות המבצעת – גם אם מדובר בהיבטים אדמיניסטרטיביים בלבד", טוענת התנועה למדינה יהודית. "במדינה מתוקנת יש לשמור על אי-תלות הדדית בין סמכויות שפיטה ובין הפקידות האחראית על אכיפתן".