שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: נוסע המבקש לבטל כרטיסי טיסה ישלם דמי ביטול על כל כרטיס בנפרד

חדשות

העליון: נוסע המבקש לבטל כרטיסי טיסה ישלם דמי ביטול על כל כרטיס בנפרד, צילום: צילום: יהודית גרעין-כל
העליון: נוסע המבקש לבטל כרטיסי טיסה ישלם דמי ביטול על כל כרטיס בנפרד
18/08/2014, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש העליון הפך הכרעה קודמת שניתנה לפני מספר חודשים וקבע כי פרשנות תכליתית של חוק הגנת הצרכן מובילה למסקנה שניתן לראות בכל כרטיס חוזה נפרד שבגינו יש לשלם דמי ביטול, כשמסקנה זו נתמכת גם במטרת דמי הביטול לפצות את העוסק על הפסדים אפשריים

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נוסע שביקש להגיש תביעה ייצוגית נגד חברת אל על ונדחה. עניינה של הבקשה, היה בשיעור דמי הביטול אותם ניתן לגבות בגין ביטול עסקה הכוללת מספר רכיבים, ובפרט מספר כרטיסי טיסה – האם עבור כרטיס אחד או עבור כל הכרטיסים יחדיו. בניגוד לקביעה קודמת שניתנה מספר חודשים קודם לכן, קבע בית המשפט העליון כי פרשנות תכליתית של חוק הגנת הצרכן מובילה למסקנה שניתן לראות בכל כרטיס "חוזה" נפרד שבגינו יש לשלם דמי ביטול, כשמסקנה זו נתמכת גם במטרת דמי הביטול לפצות את העוסק על הפסדים אפשריים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2012, הזמין המערער, עו"ד ליאור צמח, לו ולרעייתו שני כרטיסי טיסה לברלין באתר האינטרנט של חברת "אל על". משהתברר לו כי מועד הטיסה אינו מתאים לצרכיו ביקש לבטל את ההזמנה, אז השיבה לו אל על את הכספים ששילם בניכוי סכום של 27 דולר (קרוב ל-100 שקל) עבור כל אחד מהכרטיסים. על רקע זה, הגיש המערער בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה בעילות של עשיית עושר והפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, ובפרט סעיף 14ה(ב) הקובע כי דמי ביטול עסקה יהיו בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר העסקה הכולל, או 100 שקל, לפי הנמוך מביניהם.

בבקשתו טען המערער כי פיצול רכישת הכרטיסים למספר עסקאות הוא מלאכותי, שכן כל עוד הם נרכשו במסגרת הזמנה אחת, במועד אחד ובאמצעי תשלום אחד – אלו מהווים עסקה אחת וניתן לחייב את הלקוח לשלם דמי ביטול פעם אחת בלבד ולא עבור כל כרטיס שרכש. אל על מצידה טענה כי היא מספקת שירות הטסה אישי עם תנאים ייחודיים לו, וכי הסממנים החיצוניים עליהם התבסס המערער (הזמנה אחת, תשלום אחד וכו') אינם מלמדים כי המדובר בעסקה אחת.

מנגנון הגנה חזק לטובת הצרכן

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי אל על הייתה רשאית לפעול באופן האמור, הן בשל מטרת דמי הביטול לפצותה על הפסדים אפשריים והן משום אופיו המיוחד של כרטיס הטיסה כחוזה למתן שירות אישי. לשיטתו, הסממנים עליהם הצביע המערער אינם מעידים כי מדובר בעסקה אחת אלא מדובר בשירות אישי לכל נוסע, ולכן במקרה שבו אדם אחד רוכש מספר כרטיסים עבור מספר אנשים, הוא משמש כשלוחם של אותם אנשים. נוסף על כך, נקבע כי המערער לא עמד בנטל להוכיח קיומה של אפשרות סבירה שהשאלות, המתעוררות בתובענה יוכרעו לטובת הקבוצה.

בין לבין, ניתן פסק הדין בעניין "גוליבר תיירות" (רע"א 3429/13 ישי רז נ' גוליבר תיירות ואח'), שם נקבע במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" כי פרשנות תכליתית של הסעיף הרלוונטי בחוק הגנת הצרכן מובילה למסקנה כי הזמנה אחת במועד אחד על ידי צרכן אחד תישא בדמי ביטול של 100 שקל או 5% מערך העסקה, לפי הנמוך.

השופט אליקים רובינשטיין קבע כי ניתן לגבות דמי ביטול עבור כל כרטיס, בניגוד לקביעה בעניין "גוליבר". השופט רובינשטיין ציין כי תכליתו של חוק הגנת הצרכן היא לתקן את הא-סימטריה שבין העוסק לצרכן באמצעות הוראות המגנות באופן מובהק על האינטרסים של האחרון, וכי ההסדרים הקבועים בחוק הם קוגנטיים ואינם ניתנים להתניה, אך לצדם ביקש המחוקק ליצור מערכת איזונים שתגן גם על האינטרסים הכלכליים של העוסק. עוד ציין השופט רובינשטיין את התיקון לחוק הנוגע לעסקאות "מכר מרחוק" המתבצעות ללא שהצדדים באים במגע פיסי, אז גובר החשש לנחיתות של הצרכן מול העוסק ולכן נקבעו בחוק חובות גילוי רחבות על העוסק וכן זכות ביטול חד צדדית של הצרכן.

השופט רובינשטיין הדגיש כי קיומה של זכות ביטול חד צדדית מכוח חרטה בלבד מהוה חריג באופן מובהק לדיני החוזים, ולעיקרון שלפיו חוזה שנכרת בין שני צדדים הוא סופי ומחייב ויש לקיימו. מכאן, שהמחוקק העמיד לרשות הצרכן בעסקאות מכר מרחוק מנגנון הגנה "חזק" יותר.

אין חשש להרתעת יתר

השופט רובינשטיין קבע כי סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, הקובע את זכותו של העוסק לגבות דמי ביטול בגין העסקה, מאפשר לכאורה לראות בכל כרטיס טיסה כ"חוזה" נפרד, שכן המזמין הוא צרכן לאורך כל הדרך (ממעמד הרכישה ועד קבלת השירות), וגם הנוסעים האחרים בהזמנה הם לכאורה צרכנים מרגע קבלת השירות. באשר למונח "חוזה", סבר השופט כי כל כרטיס טיסה הוא חוזה שבגין ביטולו יש לשלם דמי ביטול, כאשר כרטיסיהם של הנוסעים האחרים בהזמנה הם "חוזה לטובת צד ג'".

השופט ציין כי הפרשנות התכליתית המצמצמת שננקטה בעניין גוליבר אמנם מיטיבה עם הצרכן לעניין דמי הביטול, אך בעת ובעונה אחת מצמצמת את מעגל הזכאים להגנת החוק. אשר לשאלה שהתעוררה בעניין גוליבר, כיצד ניתן לקבוע לאילו רכיבים תפורק עסקה נתונה, סבר השופט כי המבחן בעניין זה עשוי להיות פשוט: ככל שניתן לבטל רכיב מסוים בתוך הזמנה אחת באופן נפרד, יש לשלם דמי ביטול בגין כל רכיב ואין נפקות לכך שהביטול נעשה באופן נפרד או בצוותא חדא.

השופט רובינשטיין קיבל את הקביעה בפסק הדין גוליבר לפיה מטרתם של דמי הביטול אינה להוות פיצוי "ריאלי" כנגד נזקיו של העוסק, והוסיף כי זו משלבת בין רכיב הרתעת הצרכן מעסקאות פזיזות ובין פיצוי מסוים לעוסק לעניין ההוצאות המנהליות שנגרמו לו. בעניין זה העיר השופט כי אמנם בעניין גוליבר ביטא בית המשפט את החשש מהרתעת יתר של הצרכן משימוש בזכות הביטול, אולם ספק אם תשלום של 100 שקל בעבור ביטול כרטיס טיסה שמחירו עשוי להיות מאות ואף אלפי דולרים יש בו כדי ליצור אפקט מצנן כאמור. לאור האמור, קבע השופט כי מאפייני העסקאות והמגמה הכללית של דיני הגנת הצרכן אינם מובילים למסקנה הפרשנית שהתקבלה בעניין גוליבר ולכן הייתה רשאית אל על לגבות דמי ביטול בגין כל כרטיס טיסה בנפרד.

 

ע"א 7187/12

 

 

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:2
קומיט וכל טופס במתנה