שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תגובה: "התערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה? המציאות אפילו לא קרובה"

חדשות

תגובה: "התערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה? המציאות אפילו לא קרובה", צילום: צילום אילוסטרציה: Getty images Israel
תגובה: "התערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה? המציאות אפילו לא קרובה"
17/08/2014, ליאור שדמי שפיצר

בשיחה עם פורטל תקדין מסבירה חוה לוי, עו"ס ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מדוע הטענה כי אמירות שהוצאו מהקשרן יובילו להפרדת ילד מהוריו היא מנותקת מהמציאות, מה הנוהל במקרה של דיווח על חשד לעבירה  ומה צריך לבדוק כשפונים לעזרת עורך דין

"הקביעה כי אמירות תמימות של ילדים מביאות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה אינה משקפת את המציאות ואלו בוודאי אינן ההנחיות שלנו", כך אומרת חוה לוי, עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה, בתגובה לכתבה בפורטל תקדין. לוי מדגישה כי הדבר הראשון שעומד לנגד עיניי שירותי הרווחה הוא טובת הילד, ותפקידם של העובדים הסוציאליים הוא להגן עליו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

דבריה של לוי נאמרים כתגובה לכתבה שפורסמה ב-6 ביולי 2014, שבה תיארה עו"ד אלונה קודנקו, עורכת דין העוסקת בדיני משפחה, קטינים ומשמורת, כיצד התבטאויות תמימות של ילדים בבית הספר או בפני חברים מובילות להתערבות רשויות הרווחה העירוניות, בין היתר באמצעות צווי הרחקה, הפעלת מרכזי קשר והפרדת ילדים מהוריהם.

"אמירות" של ילדים כמו גם חשדות נוספים לפגיעה בילדים מדווחים לעו"סים לחוק הנוער על פי הוראות חוק העונשין, המחייבות כל אדם ובמיוחד אנשי מקצוע בדיווח כאשר יש חשד לפגיעה בקטין בידי אחראי עליו. עו"ס לפי חוק הנוער שמקבל דיווח מחויב לבדוק אותו ולהעבירו למשטרה בצירוף המלצותיו, אלא אם פנה לוועדת פטור הפועלת במשרד המשפטים וקיבל פטור מדיווח (סעיף 368ד(ו) לחוק העונשין).

בדרך כלל, בעקבות דיווח מסוג זה, יתחיל בירור אודות מצב הילד והמשפחה באמצעות גורמי הקהילה והמדווח על מנת לבסס המלצה למשטרה והמשך טיפול על פי הצרכים.

רוב המקרים יטופלו בכלים הקיימים ובשירותים הקהילתיים לילד והמשפחה במטרה לשקם ולהציע דרכים חלופיות להתמודדות. במצב שבו ההמלצה היא להוציא ילד ממשמורת הוריו, יוצעו פתרונות כגון מסגרות פנימייתיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום ועוד, המיועדים לסייע ולטפל בילד בצורה הטובה ביותר.

ביהמ"ש הוא שותף מלא להליך

הפרדת ילד מהוריו, מיד לאחר דיווח, תתקיים רק כאשר על פי הערכת שירותי הרווחה יש צורך בהתערבות מיידית על מנת להגן על הילד, כאשר הפגיעה בו היא קשה. בנוסף, ייתכן מצב שבו המשטרה תסיים את הטיפול בחקירה (המתבצעת על ידי חוקר ילדים במשרד הרווחה המומחה לחקירות ילדים) ותביע דאגה לשלומו של הילד וחשש כי החזרתו הביתה עשויה לסכן אותו, להפעיל עליו לחצים ואף לפגוע בו.

לרשות עו"ס לחוק הנוער עומדת סמכות על פי חוק הנוער טיפול והשגחה, להפעיל אמצעי חירום כאשר יש הערכה כי הילד מצוי בסכנה וקיימת חובה להעבירו  למקום שיוכל להגן עליו. "למעט המצבים הללו", אומרת לוי, "אין לנו סמכות להגביל את האפשרות של ילד לפגוש את הוריו באמצעות מרכז קשר, אלא בצו בית משפט". בכל מקרה, מדגישה לוי, מתבצעת הערכת מצב קפדנית לגבי מצבו של הילד, לאור הדיווח, לפני כל פעולה, כך שהטענה כי אמירות שהוצאו מהקשרן יובילו להפרדת ילד מהוריו היא מנותקת מהמציאות.

 

במשרד הרווחה מדגישים כי המשרד שם לנגד עיניו בראש ובראשונה את עיקרון טובת הילד, ובית המשפט הוא שותף מלא לתהליך והוא זה שמקבל את ההחלטה על הוצאת הילד מהבית. "הוצאת ילד מביתו נועדה לשמור על ביטחונו, להגן עליו ולטפל בו, והיא נעשית רק לאחר שהוצעו תוכניות טיפול למשפחה בתוך הקהילה", מבהירים במשרד הרווחה. "המטרה בראש ובראשונה היא לענות על צרכי הילדים ולדאוג לביטחונם, להתפתחותם ולשלומם הפיזי והנפשי. מדובר  בתהליך ארוך, רגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. ועדה בין משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים, ורק לאחר שכל הניסיונות לסייע למשפחה לא צלחו. פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, אשר דן בהליך נזקקות ממושך, כדי להוכיח את מצב הסיכון שבו מצוי הקטין. בסיום ההליך בית המשפט הוא זה שמקבל החלטה על הוצאת הילד מהבית, או על דרכי טיפול אחרות".

מקרים קלים פותחים תיבת פנדורה

לדברי לוי, רוב המקרים המגיעים לעו"ס לפי חוק הנוער כלל אינם מגיעים למשטרה או לוועדת הפטור וקשורים במצבי מצוקה והזנחה שבהם יש להושיט למשפחה ולילד עזרה על מנת לשקמם בתחומי החיים השונים.  מגיעים גם דיווחים שנראים על פניו קלים, אך לפעמים פותחים תיבת פנדורה, ומתגלים כחמורים יותר מכפי שנראה.

לוי מציינת עוד כי קיימים גם מקרים שבהם הורים בהליכי גירושים בקונפליקט גבוה מתלוננים זה על זה במשטרה ומאשימים בפגיעה בילדים על ידי ההורה השני. בית המשפט רשאי להסמיך את העובד הסוציאלי לנקוט עמדה לגבי הימצאו של קטין אצל מי מבין הוריו או לגבי מקום המפגש במסגרת הסדרי הראייה.

לוי, המשמשת בתפקיד עו"ס ארצית לחוק הנוער מזה חמש שנים ועבדה כעו"ס מחוזית  לחוק הנוער החל משנת 1996, התייחסה לפרסומים שונים בתקשורת וברשתות החברתיות על "הקלות" שבה מוצאים ילדים מרשות הוריהם. "החוויה של להוציא ילד ממשמורת הוריו היא חוויה קשה להורים לילדים וגם לנו", היא אומרת. "איני שופטת הורה שטוען כי הוא ביקש עזרה ורשויות הרווחה הוציאו לו את הילדים מהבית, זה הנרטיב שלו והדרך שלו להסביר לאחרים ולנסות לשכנע שנגרם לו עוול. יחד עם זאת, מההיכרות שלי עם חלק מהמקרים שמתפרסמים בתקשורת, אני יודעת כיצד פעלו במקרה, מה היו השיקולים ורמת שיתוף ההורים בתהליך. הפרטים הידועים לנו אינם חשופים לעין הציבורית. הרבה פעמים מאחורי מקרה כזה מתרחשת התעללות מינית ופיזית והזנחה מאוד קשה של ילדים. אנחנו מקבלים ילדים בגיל 5 ו-6 שהמומחים אומרים לנו שאין כבר אפשרות לעזור להם. לפעמים אנחנו כל כך לא רוצים להוציא את הילד מהבית, ומנסים ללכת עם ההורים ולתת להם אפשרות לבניית תוכנית טיפולית שתסייע להם בבניית המשפחה. אך הורים רבים לא מסכימים, והילדים נפגעים מזה. הילדים מגיעים היום למערכת הציבורית רק בגיל 3, והנזק שנעשה להם לפעמים הוא כבר בלתי הפיך".

"עורך הדין יכול לעזור"

לוי מבהירה עוד כי במשרד הרווחה מנסים בשלב הראשון לבנות תהליך של היכרות עם משפחה שלגביה התקבל דיווח על חשד לעבירה כלפי הילד, ומנסים לבנות יחד עם ההורים תוכנית טיפול. לדבריה, "פעמים רבות גם כאשר לא עולה דבר בחקירת המשטרה, עדיין קרה משהו בחוויה של הילד ויש צורך בהמשך הטיפול של רשויות הרווחה. לפעמים הילדים נבהלים מהחקירה ולא משתפים פעולה".

לוי מציינת כי היא מבינה את הדאגה של ההורים שרשויות הרווחה פונות אליהם ואת החשש לאור הסיפורים בתקשורת ובפייסבוק על הוצאת ילדים מביתם, אך מבהירה כי הדרך שבה פועל המשרד רחוקה מאוד מהמתואר. עם זאת, היא אינה שוללת את הצעתה של עו"ד קודנקו להורים לפנות לייעוץ משפטי. "לפעמים עורך הדין יודע לקשר בין ההורים לרשויות הרווחה, ועושה זאת במומחיות  גדולה, לעיתים עורך דין יכול לנסות להערים קשיים על ההתערבות וגורם בכך נזק גדול ללקוחות שלו ומונע מהם לשתף פעולה בטיפול".

ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה לכתבה.

.

לקריאה נוספת, ראו:

 

התבטאויות תמימות של ילדים מובילות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:92
קומיט וכל טופס במתנה