בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעורו של עלי מחאג'נה שהורשע בהטרדה מינית של עורכת דין שייצגה אותו מהסנגוריה הציבורית, באמצעות עשרות שיחות טלפוניות ומסרונים שכללו מסרים מיניים, מאיימים ומטרידים. נקבע כי אין להתערב בהרשעה עצמה, אבל העונש שנגזר, שעמד על ארבע שנות מאסר, חרג באופן קיצוני מרמת הענישה הנוהגת בעבירות דומות. לכן הופחת העונש לשנתיים וחצי
מחאג'נה הורשע בבית משפט השלום בשורת עבירות שעניינן הטרדה מינית, סחיטה באיומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק והדחה בחקירה.
על פי האישום הראשון שיוחס למחאג'נה, התנהל נגדו הליך פלילי בו יוצג על ידי עורכת דין מהסנגוריה הציבורית. במסגרת זו, נהג מחאג'נה להתקשר לעורכת הדין, להביע בפניה את אהבתו אליה ולומר לה אמירות בעלות אופי מיני. גם לאחר שעורכת הדין דיווחה על הדברים לסנגוריה ושוחררה מהייצוג, המשיך מחאג'נה להטרידה בטלפון לעיתים עשרות פעמים ביום, כשבחלק מהשיחות אמר לה אמירות בעלות אופי מיני ובחלקן ציין בפניה כי הוא אוהב אותה ויודע כי נפרדה מבעלה.
מחאג'נה גם שלח לעורכת הדין עשרות הודעות טקסט במשך תקופה של חודש, שכללו מסרים בעל אופי מיני, מסרים מאיימים ומטרידים וכן תמונות שלה ושלו. על פי עובדות האישום השני, לאחר הגשת כתב האישום בתיק דנן התקשר מחאג'נה לעוה"ד מתוך בית המעצר בו שהה, ובמשך כדקה שר לה שיר. כעבור מספר דקות התקשר מחאג'נה שוב לעורכת הדין, הזדהה בשם אחר וביקש ממנה ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית. משהשיבה לו כי היא יודעת שזה הוא ובכוונתה להגיש נגדו תלונה במשטרה, ביקש מחאג'נה מעוה"ד לבטל את התלונה בגינה נעצר בהבטחה שיפסיק להטרידה, והוסיף כי הוא סובל מפיצול אישיות וביקש ממנה "למצוא לו כלה".
בית המשפט הרשיע כאמור את מחאג'נה וגזר עליו ארבע שנות מאסר בפועל, כשבתוספת מאסרים מותנים שעמדו לחובתו הגיע עונש המאסר לחמש שנים. מכאן הערעור, שכוון הן נגד הכרעת הדין והן נגד חומרת העונש.
עדות מניפולטיבית
שופטי בית המשפט המחוזי קיבלו חלקית את הערעור וקבעו כי יש להפחית מעונשו של מחאג'נה. תחילה, דחה בית המשפט את הערעור על הכרעת הדין, וקבע כי אין להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא שיש להעדיף את גרסת המתלוננת שהותירה רושם אמין, על פני גרסת מחאג'נה שעשה רושם גרוע ועדותו הייתה מניפולטיבית.
בתוך כך, הזכיר בית המשפט את ההלכה הנוגעת להתערבותה המצומצמת של ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, וקבע כי המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים להלכה זו. זאת ועוד, בית המשפט קמא קבע כי גרסתה של המתלוננת נתמכת בראיות אחרות שהוגשו בהסכמה ולא היו שנויות במחלוקת. משכך, נדחה הערעור על הכרעת הדין. מנגד, סבר בית המשפט כי יש מקום להתערב בעונש שנגזר על מחאג'נה, למרות הכלל לפיו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בחומרת העונש שקבעה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בהם נפלה טעות בגזר הדין או שהעונש חרג באופן קיצוני מרף הענישה בנסיבות דומות.
נקבע כי למרות שאין להתערב בעניין הפעלת המאסרים המותנים, בכל הנוגע לעונש של ארבע שנות המאסר שהוטלו על מחאג'נה בגין שני האישומים בהם הורשע אכן חרג בית המשפט קמא באופן קיצוני לחומרה מרמת הענישה הנוהגת בעבירות ובנסיבות דומות, ולכן אין מנוס מהתערבות בעונש שגזר. לפיכך, נקבע כי עונש המאסר בפועל שירצה מחאג'נה בגין התיק דנן יעמוד על 30 חודשים (שנתיים וחצי), כשבתוספת המאסרים שהמותנים שהופעלו ירצה בסופו של יום 44 חודשים.
לקריאה נוספת, ראו:
חמש שנות מאסר לנאשם שהטריד מינית וסחט את עורכת הדין שייצגה אותו
