שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תלונות שווא בעת גירושין: פגיעה אנושה בקלות בלתי נסבלת

חדשות

תלונות שווא בעת גירושין: פגיעה אנושה בקלות בלתי נסבלת
תלונות שווא בעת גירושין: פגיעה אנושה בקלות בלתי נסבלת
07/08/2014, עו"ד אלינור בר סופיר

תלונה כוזבת במשטרה על אלימות יכולה להוביל להרחקת אב מילדיו, להדבקת תווית מסוכנות ללא כל ראייה ולהציב אותו בעמדה נחותה כבעל דין בביהמ"ש או בביה"ד הרבני. עו"ד אלינור בר סופיר, המתמחה בדיני משפחה, מציעה להעמיד לדין פלילי ולהטיל הוצאות כבדות על מי שעושה שימוש ציני בחוק כחלק מאסטרטגיית ניהול תיק משפחה

אחת התופעות הקשות שלדאבון הלב עולות במלוא הדרן לעת פירוד או גירושין היא הגשת תלונות כוזבות במשטרה, בדרך כלל בגין איומים ואלימות, כחלק מאסטרטגיית ניהול תיק משפחה, שמטרתה בראשית היא הרחקת בן הזוג מביתו ומילדיו.

הקלות הבלתי נסבלת שבהרחקת בן זוג מביתו ומילדיו בעקבות הגשת תלונה בלבד, מבלי שהתלונה התבררה עד תום על ידי הרשות החוקרת, מבלי שהוגש כתב אישום כנגד בן הזוג שהפך בין רגע לחשוד ומבלי שהוכרע ונגזר דינו, לא פוגעת רק בחזקת החפות העומדת לחשוד עד אשר תוכח אשמתו, אלא גם מעמידה את החשוד בעמדה נחותה ביותר כבעל דין בתיק המשפחה.

עם הגשת התלונה במשטרה, ה"חשוד" מורחק בדרך כלל מיידית מביתו ומילדיו למשך מספר ימים, ואותו אישור על הגשת תלונה והרחקתו המיידית של החשוד מהמתלוננת מהווים  עילה לבקשה למתן צו הגנה.

תווית מסוכנות ללא בדל הוכחה

סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה (להלן: "החוק") קובע תנאים למתן צו הגנה וזו לשונו: "לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;

בפועל וככלל, בקשות למתן צווי הגנה, הנסמכות על קיומו של אישור בלבד בדבר הגשת תלונה עונות על האמור בסעיפים 3 (1) ו/או 3(2) ו/או 3(3) לחוק, וזאת אף שהתלונה טרם התבררה לגופה, טרם הוגש כתב אישום, וטרם קבע בית המשפט כי החשוד אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. כך, ובקלות שאין הדעת סובלת, מודבקת לבן הזוג תווית מסוכנות. הוא הופך בן רגע מסוכן לילדיו ולבת זוגתו ומורחק מהם כאילו הורשע בדין. אמנם הדין מחייב לקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך שבעה ימים, בבקשה למתן צו הגנה שהוגשה במעמד צד אחד, כך שלכל הפחות אותו בן זוג מורחק מביתו ומילדיו מיום הגשת התלונה ועד לדיון שייקבע במעמד הצדדים, מבלי שהוכח מאומה.

היעדר ראיות או היעדר אשמה

מצערת ומקוממת עוד יותר היא העובדה, כי במקרים לא מבוטלים בית המשפט מותיר את צו ההגנה על כנו אף לאחר הדיון במעמד שני הצדדים, וכל זאת בטרם סיימה הרשות החוקרת לברר את התלונה, בטרם הוחלט אם להגיש כתב אישום אם לאו ובטרם הוכרע דינו בהליך הפלילי. יוצא אם כן, כי בן הזוג לא רק שאינו זוכה לחזקת החפות כי אם בנוסף נענש על לא כל עוול בכפו.

במקרים רבים הרשות החוקרת סוגרת את התיק לאחר מספר חודשים, ובינתיים, לכל הפחות עד אשר נסגר התיק, נעשה שימוש ציני אסור בצו ההרחקה שניתן לצורך הרחקת הילדים הקטינים מאביהם לאור "מסוכנותו". עסקינן באותו אב שעד לפרוץ הסכסוך גידל את ילדיו למופת וללא כל דופי. בדרך זו, הראויה לכל גנאי, הופכים הילדים הקטינים ככלי שרת בידי הוריהם, אשר במקום להגן על טובתם, הכוללת בין היתר קשר תקין וסדור עם ההורה שאינו משמורן, עושים את ההיפך הגמור. ניתוק הקטין מאחד מהוריו ויצירת חיץ ממשי בין אב לילדיו, מובילה בסופו של דבר לתסמונת הניכור ההורי.

במרבית המקרים הרשות החוקרת סוגרת את התיק מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות, על אף שעומדת בפניה האפשרות על פי דין לסגור את התיק מהיעדר אשמה. ברם, אף לאחר שהתיק נסגר מאחר שאין כל מקום להעמדתו של האב לדין פלילי, ההשלכות שהן פועל יוצא מעצם הגשת התלונות עומדות בעינן. תווית המסוכנות עודנה נשארת, והאב שנוכר והורחק מילדיו על לא כל עוול בכפו נדרש להשקיע משאבים בטיהור שמו שהושחר, ולהילחם בעור שיניו על דבר האמור להיות מובן מאליו - קיום קשר סדור ועקבי עם ילדיו, כשידו על התחתונה ללא כל הצדק סביר לכך.  

ענישה על בקשות סרק

יוצא אם כן, כי לעת פירוד או גירושין מצוי הגבר בסיכון ברור מפני הגשת תלונת שווא נגדו העשויה באופן הקרוב לוודאי לפגוע בו באורח אנוש, להרחיקו מיידית מביתו ומילדיו, לפגוע בקשר הרציף עם ילדיו ולהדביק לו תווית מסוכנות המציבה אותו בעמדה נחותה בבית המשפט או בבית הדין הרבני. בלית ברירה, ייאלץ אותו אב להשקיע משאבים מרובים לצורך התגוננות, לנהל מלחמות חורמה לטיהור שמו שהושחר, להילחם על קיומם של מפגשים עם ילדיו ולהתמודד עם תסמונת ניכור הורית שניטעה בחלוף הזמן בקרב ילדיו הקטינים.

לגישתי, אין זה מתקבל על הדעת שהורה הנתון בהליכי גירושין ייאלץ אך בשל כך להיות דרוך ובעמדת התגוננות מפני הגשת תלונת שווא נגדו, על כל המשמעויות הנלוות לכך, וזאת רק משום שהדבר אפשרי בקלות בלתי מרוסנת.

אציע לעשות שימוש בסעיף 3 להנחיה 2.5 של הפרקליטות ולהעמיד לדין פלילי מתלוננות בעבירה של מתן מידע כוזב. בנוסף לכך, יש לעשות שימוש נרחב בסעיף 11 לחוק, ולהטיל הוצאות מכבידות על הצד הגבוה ולשם הדוגמא כנגד מגישי בקשות סרק למתן צווי הגנה, תוך הדגשת החומרה שבהגשתן של אלה, ניצולו הציני האסור של הדין, גזילת זמן שיפוטי יקר מפז, ובפרט פגיעה בילדים הקטינים הנמצאים בתווך בדרך הנוגדת את טובתם.    

 

עו"ד אלינור בר סופיר מתמחה בדיני משפחה וירושה

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150