חדשות

עו"ד יהודה וינשטיין הביע את עמדתו בעתירה שהגיש בצלם נגד החלטת רשות השידור שלא לאשר תשדיר המקריא את שמותיהם של ילדים פלסטינים שנהרגו בעזה במבצע "צוק איתן": "גם מאחורי הצגת עובדות 'יבשות' עומד לפעמים מסר פוליטי טעון"

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מבקש משופטי בג"ץ לדחות את העתירה של ארגון "בצלם" נגד רשות השידור, שבמסגרתה נדרשו שופטי בג"ץ לבחון את חוקיות החלטת רשות השידור לאסור שידור מטעם "בצלם" שבו מוקראים שמותיהם של ילדים פלסטינים שנהרגו בעזה במהלך מבצע "צוק איתן".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

רשות השידור לא אישרה את שידור התשדיר מטעם "בצלם", בנימוק כי מדובר בתשדיר בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור, ולכן הוא אסור על פי חוק רשות השידור והכללים שנקבעו מכוחו.

הרכב השופטים שדן בעתירה – אליקים רובינשטיין, ניל הנדל ואורי שהם – הורה לאחרונה ליועץ המשפטי לממשלה להגיב על העתירה, וקבע כי "לצורך דיוני בלבד ומטעמי יעילות בלא הבעת עמדה מצדנו לעת הזאת, ייראה הדיון היום כאילו ניתן צו על תנאי. בעקבות האמור נחליט על המשך הטיפול".

ארגון "בצלם" טוען שיש לאשר את התשדיר, בהתאם למבחן המרכיב הדומיננטי, כיוון שהוא מציג אך ורק עובדות שאינן שנויות במחלוקת ואינו משמיע עמדה שנויה במחלוקת ציבורית.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוגשה הבוקר לבג"ץ באמצעות עו"ד שוש שמואלי מפרקליטות המדינה, היא שהאיסור הקבוע בכללים ובפסיקה מורה על שימת חיץ ומניעת כניסתם של ביטויים פוליטיים לתשדירי הפרסומת, וזאת דווקא להגנת הביטוי הפוליטי ושמירת האיזון בשיח בשידור הציבורי בכללותו.

בית המשפט העליון חזר ושנה כי במת שידורי הפרסומת אינה מתאימה לביטויים פוליטיים, כיוון שלא ניתן לקיים בה את דוקטרינת ההוגנות ולהבטיח בה איזון כמתחייב בשידור הציבורי. במת תשדירי הפרסומת נולדה לתכלית יצירת מקור תקציבי נוסף לגופי השידור. ברכישת זמן התשדירים בכסף מובנה החשש כי "בעל המאה יהפוך לבעל הדעה", ובעלי ממון יקדמו עמדותיהם ויפרו את האיזון בשיח בשידור הציבורי.

ויינשטיין הדגיש כי העתירה נסמכת אמנם על מבחן המרכיב הדומיננטי, לפיו ניתן לפרסם תשדיר המתייחס לנושא שנוי במחלוקת, כל עוד מרכיבו הדומיננטי הוא מידע אינפורמטיבי גרידא ואין בו ניסיון לשכנע לעמדה במחלוקת. אולם, מטבע הדברים, אף מידע אינפורמטיבי יבש יכול שיישא עימו מסר פוליטי שנוי במחלוקת. גם מאחורי הצגת עובדות "יבשות" עומד פעמים רבות מסר פוליטי טעון, והוא עשוי להישמע מן הטקסט היבש, מן ההקשר, העיתוי, הנסיבות, קהל היעד אליו מכוון התשדיר וכיוצא באלה.

נוכח הקושי המובנה להפריד בין עובדות לעמדות, סבור היועץ וינשטיין שישנו חשש כי ממקרה למקרה נמצֵא מכרסמים את נקודת המוצא החדה והנחרצת בדבר חיץ בין ביטוי פוליטי לתשדירי פרסומת, העולה מן הפסיקה. לפיכך, ראוי לפרש בצמצום מירבי את מבחן המרכיב דומיננטי, ואפשר שאף בצמצום רב יותר משפורש בעבר.

משנה

יצוין כי בדיון שנערך לאחרונה בעתירה הקשה השופט רובינשטיין על העותרים ואמר "תשדירי פרסומת זה פרסומת ולא פוליטיקה, זו המטרה... מה המטרה של התשדיר?". ואילו השופט שהם עמד על ההבדל בין דיווח עיתונאי לבין תשדיר פרסומת שיש לו מטרה מסוימת. "בתשדיר אפשר למסור נתונים יבשים כולל שמות, וזה בסדר, אבל אתם לא עושים את זה למטרת דיווח כי יש דיווח על המספרים. מה אתם רוצים להשיג מאחורי התשדיר הזה?", הקשה השופט שהם.

עורך הדין גלעד ברנע השיב כי "המטרה היא לתת דיווח יותר מלא, יותר שלם, והמשיבים מאשרים שאין דיווח כזה בתקשורת. דבר שני שהוא יותר חשוב שמדובר בנפגעים שלא מעורבים ולתת להם שם ולציין אותם. מדובר בילדים שנמצאים שם שלא מעורבים".

השופט הנדל ציין כי "אנו בתוך מלחמה, יש שאלות האם להמשיך או לא להמשיך, האם זה מידתי מהצד הזה או מהצד השני, וזה דבר ששנוי במחלוקת. הרי אנו רוצים להבין... האם אין התנגשות עם המגבלה עם תשדיר מהסוג הזה? אנו חיים במציאות מסוימת במיוחד בימים כאלה".

השופט רובינשטיין אמר כי "ככל שאדוני דיבר על פגיעות במי שדעתו אחרת בנושא הזה. לגבי העתירה, בהמשך לדברי חברי, נתפוס את השור בקרניו, שאלנו את עצמנו האם בעצם המטרה היא להאניש ולתת פנים לילדים שנהרגים (בעזה), זה לכשעצמו פן מסוים, אלא שהמטרה היא לא כארגון מפלגתי פוליטי אלא בעל אג'נדה מסוימת. בלי קשר לאג'נדה, לתשדיר עצמו מסר להפסיק את המלחמה".

בג"ץ 5228/14