חדשות

הילה קטש, המופיעה בשם הבמה צ'ופצ'יק, תבעה את חברת ההפקות של הצגת הילדים הדוד חיים, שבה משתתפים דמויות בשם פנצ'ר וצ'ופצ'יק. ביהמ"ש קבע כי למרות הדמיון בשם, אין ולו חשש קל להטעיה ולגניבת עין, והזכיר כי חוג הלקוחות שיש לבחון אינו הילדים אלא הוריהם

בית המשפט המחוזי דחה תביעה שהגישה בדרנית ילדים המופיעה בשם הבמה "צ'ופצ'יק" נגד החברה שהפיקה את סדרת והצגת הילדים "הדוד חיים", בה נטלו חלק צמד דמויות בשם "פנצ'ר וצ'ופצ'יק". לטענת התובעת, הילה קטש, בשימוש בשם זה הפרה החברה את זכויותיה בסימנה המסחרי הרשום, פגעה בפרטיותה ועוולה נגדה בגניבת עין. השופט שאול שוחט קבע כי למרות הדמיון בשם, לא קם ולו חשש קל להטעיית צרכנים, בהתחשב, בין היתר, בחזותן השונה של הדמויות ובהיותם של הצמד דמויות משניות בלבד בסדרת "הדוד חיים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בראשית שנת 2009, רכשה קטש שם מתחם ("דומיין") ברשת האינטרנט בשם "chupchic.co.il", וכשנתיים לאחר מכן אף נרשם לבקשתה סימן מסחר על השם "צ'ופצ'יק". במקביל, הפיקה קטש דיסק של הופעתה בשם "הצ'ופצ'יק שבלב". הנתבעת 1, "חברים הפקות", היא חברה העוסקת בהפקת הצגות ילדים ובייצוג וניהול אמנים בתחום, שהפיקה בתחילת 2010 מופע לילדים בשם "הדוד חיים", בו השתתפו כדמויות משנה צמד בשם "פנצ'ר וצ'ופצ'יק".

כשנתיים לאחר מכן, פנתה קטש לחברים הפקות באמצעות בא-כוחה וביקשה להפסיק את השימוש בסם המסחרי צ'ופצ'יק, בכל אופן ואמצעי, וכן לפצותה על השימוש שנעשה בשם עד כה. בתגובה, השיבה החברה לקטש כי הפסיקה כליל את השימוש בשם וכי הצמד במופע יכונה מעתה "פנצ'ר ופופיק". עוד השיבה כי היא פועלת להסיר פרסומים שיש בהם שימוש בכינוי "צ'ופצ'יק", אך זאת רק ביחס להופעות או פעולות עתידיות. לאור האמור, הגישה קטש בקשה לצו מניעה ארעי ולאחר מכן תביעה נגד החברה, מנהלה והשחקן המגלם את צ'ופצ'יק, בשורה ארוכה של עילות, בהן גניבת עין, לשון הרע, הפרת סימן מסחר רשום, פגיעה בפרטיות והפרת זכויות יוצרים.

הצ'ופצ'יק של הקומקום

בדיון שהתקיים בתביעה, הסכימו הצדדים למתן צו לפיו הנתבעים לא יעשו שימוש יזום נוסף בביטוי צ'ופצ'יק ויסירו מכל אתר אינטרנט שבשליטתם את הביטוי האמור. באשר לחומרים שכבר הופקו, הוסכם כי ניתן יהיה לעשות בהם שימוש תוך החלפת הביטוי הנ"ל בכריכה ברגע שיגמר מלאי הכריכות הקיים, וכי ניתן יהיה לתקן את כתב התביעה ולטעון בהמשך לכל סעד הנוגע לשימוש שנעשה עד היום ולשימוש שייעשה בעתיד באותן הפקות עבר.

בהתאם, תיקנה התובעת את תביעתה ועתרה לפיצוי בסך של 200 אלף שקל כשאת ההגדלה הסבירה בכך שגם לאחר שניתן הצו המוסכם המשיכה הנתבעת לעשות שימוש מפר בסימן שלה. בסופו של יום, הוסכם על צמצום עילות התביעה רק להפרת סימן מסחר, פגיעה בפרטיות, ועוולה לפי חוק עוולות מסחריות.

השופט שאול שוחט ציין כי הפסיקה הבחינה בין קטגוריות שונות של סימנים: שמות "גנריים" שאינם זכאים להגנה, שמות "תיאוריים" שיזכו להגנה רק מקום בו בעל העסק רכש במהלך עסקו אופי מבחין לשם הטובין, ושמות רומזים, המרמזים על הטובין מבלי לתאר אותם מפורשות – הזוכים להגנה.

קטגוריה נוספת כוללת שמות "שרירותיים" או דמיוניים שהומצאו רק על מנת לייחד טובין מסוימים, ואלו הם השמות הזוכים להגנה הרחבה ביותר בדיני גניבת עין וסימני המסחר. אשר לסיווגו של השם "צ'ופצ'יק", סבר השופט כי מחד הוא בעל סממנים שרירותיים מובהקים כשהשימוש בו נעשה כשם דמות או שם במה, אולם מאידך מוסכם כי שם זה הוא בעל משמעות תיאורית בסלנג העברי מזה עשרות שנים (וכראיה הזכיר בית המשפט את המערכון המפורסם של שלישיית "הגשש החיוור" שהטביע את הביטוי "הצ'ופצ'יק של הקומקום"). יתרה מזו, גם מידיעה שיפוטית וגם מראיות שצורפו לתצהירו של מנהל חברים הפקות, התרשם השופט כי השימוש במונח "צ'ופצ'יק" קנה אחיזה רחבה גם כשם היתולי, ילדותי וכשם חיבה. לפיכך, נקבע כי השם צ'ופצ'יק אמנם ראוי להגנה, אך לא להגנה הרחבה שלה זוכה שם דמיוני או שם שרירותי "קלאסי".

דמויות משנה באנסמבל

השופט שוחט קבע כי השוואת הסימן "צ'ופצ'יק" מול "פנצ'ר וצ'ופצ'יק" מעלה אמנם דמיון חזותי חלקי בשם, אולם כאן מסתיים הדמיון. כך, מעיון בתצלומי הדמות שמגלמת התובעת עולה כי מדובר בדמות נשית בעלת מאפיינים ספורטיביים, הלובשת חולצה כתובה וסרבל בצבע ירוק בהיר המשובץ במעוינים ורודים. מנגד, הצמד "פנצ'ר וצ'ופצ'יק" הם גברים המתוארים כ"צמד שובבים ולא מוצלחים", ולבושים ברישול.

עוד קבע השופט כי שני הצדדים אמנם פונים לקהל הילדים, אולם חוג הלקוחות אותו יש לבחון הוא לא הילדים עצמם אלא הוריהם, הנוטלים חלק משמעותי בבחירת המופעים שבהם יצפו ילדיהם, עורכים בירורים, רוכשים כרטיסים וכד'. בהתחשב בכך, סבר השופט כי לא קיים חשש אמיתי להטעייה, שכן המופעים של התובעת נושאים תמיד את הסימן שלה ולרוב מלווים בתמונתה, ואילו "פנצ'ר וצ'ופצ'יק" החלו את דרכם כדמויות משניות בהצגה של אומן ותיק בתחום בידור הילדים – "הדוד חיים". השופט ציין עוד כי גם ב"שיא הקריירה" של הצמד הם עדיין כיכבו כדמויות משניות בסידרה "המכולת של דוד חיים" שהוקרנה ב-YES, וגם עיון בעטיפות הדיסקים של הסדרה מגלה כי הם צולמו לעטיפה יחד עם דמויות נוספות ואין עליה כל אזכור לשמם. בנסיבות אלו, כשהלכה למעשה הצמד מעולם לא הופיע במופע משלהם ומעולם לא הופק או נמכר תקליטור שלהם בנפרד – סבר השופט כי לא קם ולו חשש קל להטעיה.

למסקנה זהה הגיע השופט גם לאחר בחינת יתר נסיבות העניין, ובכלל זאת תום לבם של הנתבעים עת בחרו להשתמש בשם הבמה "צ'ופצ'יק", אף בטרם הפך לסימנה הרשום של התובעת ובמקביל אליה. כמו כן, הוכח שקטש הייתה מודעת לשימוש שעושה חברת ההפקות בשם הצמד "פנצ'ר וצופצ'יק" בהופעות "הדוד חיים" כבר מאמצע שנת 2010, וכבר אז נפגשה עם מנהל החברה ולא מחתה על השימוש שעושה הנתבע 3 בשם האמור. בעניין זה, ציין השופט כי עדותה של קטש לפיה קולגות ולקוחות הוטעו בפועל היתה פתלתלה ובלתי מהימנה, מה גם שהיא נמנעה מלזמן לעדות עדים שהיו יכולים לתמוך בגרסתה. לאור האמור, נקבע כי הנתבעים לא הפרו את סימן המסחר של התובעת.

השופט דחה גם את טענת הגנת הפרטיות שהעלתה קטש ("שימוש בשם אדם למטרת רווח") וציין כי הנתבעים לא עשו כל שימוש בפרטיה האישיים של התובעת, בשמה, בדמותה או בצילום שלה. כמו כן, לא הוכח כי במועד בו החלו הנתבעים לעשות שימוש בשם צ'ופצ'יק היה זה מזוהה עם כינוייה של קטש, שכן גם היא עצמה הודתה שעד אמצע 2010 עבדה בהתנדבות, בין היתר בבתי חולים, ופרסומה הפומבי בא לידי ביטוי באתר אינטרנט, מגנטים ופליירים שעשתה כדי לפרסם את עצמה. מלבד זאת, גם בהנחה שהתובעת אכן הייתה "ידוענית" כטענתה, הרי שהיא טוענת לנזק כלכלי שנגרם לה ולכן תרופתה אינה מצויה בדיני הגנת הפרטיות, שעניינם באינטרס האישי של האדם בפיתוח האוטונומיה שלו, במנוחת נפשו ובזכותו לכבוד ולחירות.

קטש תישא בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דינה של חברת ההפקות בסך של 20 אלף שקל.

ת"א 13821-11-11 הילה קטש נ' חברים הפקות בע"מ ואח' (מחוזי ת"א – ש' שוחט)