שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הסכמת החשוד אינה מקנה לביהמ"ש סמכות לפגוע בזכויותיו מעבר לקבוע בחוק

חדשות

הסכמת החשוד אינה מקנה לביהמ"ש סמכות לפגוע בזכויותיו מעבר לקבוע בחוק, צילום: צילום: אתר בתי המשפט
הסכמת החשוד אינה מקנה לביהמ"ש סמכות לפגוע בזכויותיו מעבר לקבוע בחוק
03/08/2014, עו"ד אורי ישראל פז

הפרקליטות ביקשה להאריך את תוקף תנאי השחרור ממעצר של מנהל חדר הנוסטרו של כלל פיננסים, אריה לנצברגר, הכוללים גם איסור יציאה מהארץ, מעבר לתקופה שקבע חוק המעצרים. ביהמ"ש סירב לבקשה וקבע כי הסכמתו של לנצברגר לתנאים אלו אינה יכולה להתיר את הפגיעה בחירותו

החשוד יוכל לצאת מן הארץ, חרף הסכמתו להגבלת חופש התנועה שלו. כך קבע באחרונה השופט איתי הרמלין, מבית משפט השלום בתל אביב, אשר החליט בצעד דרמטי כי בית המשפט אינו מוסמך להאריך איסור יציאה מן הארץ מעבר לתקופות שקובע חוק המעצרים, גם כאשר החשוד מסכים לכך.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ההחלטה העקרונית ניתנה בעניינו של מנהל חדר הנוסטרו של כלל פיננסים, אריה לנצברג, החשוד בתרמית בניירות ערך, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, עבירות מס ועוד. השופט הרמלין סירב להיענות לבקשה מוסכמת בין עוה"ד אסף עיסוק מפרקליטות מיסוי וכלכלה ונוית נגב, סנגוריתו של לנצברג, להאריך את משכו של איסור היציאה מן הארץ שהוטל עליו, כתנאי מוסכם לשחרורו ממעצר, מעבר לתקופה הקבועה בחוק.

באפריל האחרון שוחרר לנצברג ממעצרו על ידי בית משפט השלום בתל אביב, בכפוף למספר תנאים לשחרורו, בהם ערבויות כספיות של ערבות עצמית על סך מיליון שקל וערבות בנקאית על סך 1.4 מיליון שקל, כמו גם איסור יציאה מן הארץ. בטרם חלפו 180 יום מיום השחרור ממעצר, האריך בית המשפט את תוקפם של הערובה ושל תנאי השחרור ממעצר ב-180 יום נוספים, ובטרם סיומה של תקופה זו האריך את התקופה ב-90 יום נוספים.

אולם, בטרם הסתיימה תקופת ההארכה השנייה של הערבויות ושל תנאי השחרור הגישה הפרקליטות בקשה להארכה נוספת של תוקפן של הערבויות ושל תנאי השחרור ממעצר. כיוון שאין מחלוקת כי מוצו תקופות ההארכה הקבועות בחוק המעצרים, ביססה הפרקליטות את בקשתה על הסכמתו של החשוד עצמו לבקשה, החלטת בית המשפט העליון בעניינו של שמואל אורי והעובדה שלנצברג מיוצג על ידי עורכת דין.

השופט הרמלין דחה את עמדת הפרקליטות, לפיה ניתן ללמוד מפרשת אורי ולהאריך את מעצרו של החשוד מעבר לקבוע בחוק, שכן שם עסק השופט אדמונד לוי ז"ל בסוגיה של ערבויות קנייניות. "אינני מוצא בהחלטה זו משום הסמכה לפגוע בחופש התנועה של אדם במקום שהחוק אינו מסמיך אותי לפגוע בחירות חשובה זו", קבע השופט הרמלין.

"הזכות לצאת מן הארץ היא זכות יסוד חוקתית, המוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", הדגיש השופט הרמלין, שלאחרונה מונה לכס השיפוט משורות הסנגוריה הציבורית. "זאת, בהיותה חלק מן הזכות לחירות ולחופש תנועה, שהיא אחת החירויות הבסיסיות ביותר והחשובות ביותר. בהתאם להוראות חוק היסוד אין לפגוע בזכויות המעוגנות בו אלא לפי חוק ומכוח הסמכה מפורשת בחוק. והנה, סעיף 58 לחוק המעצרים קובע מגבלה מפורשת על סמכותו של בית המשפט להאריך תוקפם של תנאי שחרור (וביניהם גם איסור יציאה מן הארץ כפי שנקבע במקרה זה). אין כל מחלוקת שבמקרה זה מיצה בית המשפט את סמכותו לפי הסעיף. די בכך כדי לקבוע כי אינני מוסמך להאריך את איסור היציאה מן הארץ".

השופט הרמלין קבע כי גם הסכמתו של חשוד אינה מקנה לבית המשפט סמכות לפגוע בחירותו מעבר למה שמסמיך הדין את בית המשפט. לשם השוואה, כאשר מתייצבים תובע ונאשם ומציגים בפני בית המשפט הסדר טיעון הכולל הטלת עונש מאסר שתקופתו גדולה מן העונש המקסימלי הקבוע בחוק, אין בית המשפט מוסמך לאמץ את ההסדר. השופט הרמלין הזכיר מושכלות יסוד לנציגי הפרקליטות, כי אישורה של הבקשה שהוגשה לשולחנו "משמעותה אינה שהחשוד מסכים שלא לצאת מן הארץ, אלא שבית המשפט אוסר עליו לצאת מן הארץ. בנסיבות העניין אינני מוסמך להטיל איסור כזה".

 

מ"י 54728-04-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

כתב בפייסבוק "מוות ליהודים" ונעצר – בית המשפט לא התרגש ושחרר בערבות

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:196
קומיט וכל טופס במתנה