הבנק ביקש להחתים זוג אמריקאי על טפסים בהתאם להנחיות בנק ישראל ודרשות רשויות המס בארה"ב, אך התעקש לכלול בהם גם סעיף ויתור על תביעות. ביהמ"ש קיבל את טענת בני הזוג כי מדובר בדרישה בלתי מוצדקת, וחייב את הבנק בהוצאות משפט של 50 אלף שקל
בנק הפועלים התעקש להחתים זוג אמריקאי שניהל חשבון בנק על טפסים מסוימים, כולל כתב ויתור על סודיות, המאפשרים לבנק להעביר מידע על חשבון הבנק לרשויות המס בארצות הברית. הבנק עמד על כך שאלה הן גם הנחיות שניתנו לו על ידי בנק ישראל, וכי ללא חתימת הלקוחות על הטפסים לא תתאפשר כל פעולה בחשבון. את הלקוחות קומם משפט עקרוני אחד בטופס הוויתור: "הנני מצהיר, כי לא תהיה לי כל טענה או תביעה כלפי הבנק כתוצאה או בקשר עם הגילוי האמור".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעלי החשבון התנגדו תחילה לחתום על הטפסים הללו, וטענו כי דרישת הבנק והתנאי שהעמידו לפעילות בחשבון הם בלתי חוקיים. לאחר מספר פגישות והתכתבויות בין באי-כוח הצדדים, הסכימו בעלי החשבון לחתום על הטפסים, תוך מחיקת משפט הוויתור על תביעות כלפי הבנק.
הטפסים החתומים המתוקנים נשלחו לבנק, אולם הבנק סירב להסתפק בהם ועמד על כך שבעלי החשבון יחתמו על אותו סעיף שנוי במחלוקת. בעלי החשבון סירבו לכך וביקשו מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לבנק לגרוע מהחשבון את אחד הגורמים הרשומים כבעלי החשבון ולהסיר כל חסימה או מגבלה מהחשבון.
הבנק בתשובתו התנגד לצווים המבוקשים, כשלטענתו הוא פעל כדין. בסופו של דבר, הסכים הבנק להסתפק בטפסים שנחתמו, כולל מחיקת המשפט שבמחלוקת. הסכמה זו ניתנה בישיבה שנקבעה להוכחות, אליה הגיעה אחת מבעלות החשבון במיוחד מארה"ב.
בין הצדדים נותרה מחלוקת אחת בלבד: שאלת ההוצאות, ובשאלה זו הגישו הצדדים את סיכומיהם. הצדדים שבו ודשו בסיכומיהם בשאלה, האם היתה בכלל הצדקה לבנק לאלץ את בעלי החשבון לחתום על הטפסים שנדרשו על ידי רשות המס האמריקאית, כאשר הם טוענים כי לא היה כל בסיס לדרישה זו, מאחר שהבנק מחויב לפעול לפי החוק הישראלי בלבד, ואילו הבנק טוען כי פעל בהתאם להנחיות בנק ישראל, שחייבו אותו לנהוג כך.
השופט יונה אטדגי קבע כי איננו רואה מקום לדון בשאלה זו, משום ש"בסופו של דבר הסכימו המבקשים לחתום על הטפסים שנדרשו על ידי רשות המס האמריקאית, ונותרה רק המחלוקת בדבר מחיקת המשפט המתייחס לוויתור על טענה או תביעה כלפי הבנק, אשר אינו נוגע לדרישה המקורית. "במחלוקת זו, אני סבור כי הצדק עם המבקשים (בעלי החשבון), וכי לא היתה כל הצדקה מצד הבנק לחייב אותם לחתום על משפט זה, שכן, ממה נפשך?", כתב השופט. "אם הבנק צדק בדרישתו מהמבקשים לחתום על הטפסים שלרשות המס האמריקאית, אזי הבנק יוכל להתגונן מפני תביעה שלהם בעניין זה, ואם לא צדק בדרישתו זו, אזי הוא פעל שלא כדין, ואם המבקשים ניזוקו מכך מוטל על הבנק לפצותם והוא אינו יכול לדרוש מהם לוותר על תביעה אפשרית כזו, כתנאי לכך שיפעל על פי הוראות כדין של הלקוח בקשר לחשבונו".
באשר לפסיקת הוצאות המשפט, התקבלה מרבית דרישתם של בעלי החשבון, אשר ביקשו סך של 65 אלף שקל שהבנק גרם להם להוצאות לפי החשבוניות שצירפו. "אני סבור שיש להיענות לדרישת המבקשים ברובה, תוך הפחתה מסוימת בלבד בשל הסכמת הבנק שניתנה בפתח ישיבת ההוכחות", קבע השופט אטדגי, וחייב את בנק הפועלים לשלם לבעלי החשבון סך של 40 אלף שקל עבור שכר טרחת עו"ד וסך של 8,447 שקל עבור הוצאות משפט.
