הרופאים טענו כי ההסדר הקיים מסכן את חייהם של המטופלים באופן לא מידתי ופוגע שלא כדין בזכויות הרופאים המתמחים עצמם. ביה"ד לעבודה נתן לשרת הבריאות פרק זמן של חצי שנה לתקן את ההיתר, כך שיכלול רף מינימום של שעות שינה לרופא במהלך התורנות
בפסק דין דרמטי בוטל ההיתר הגורף להעסקתם של רופאים מתמחים בתורנויות של 26 שעות רצופות ללא שינה ולשרת הבריאות יעל גרמן ניתן פרק זמן של חצי שנה לתקן את ההיתר, כך שיכלול בו הגנה על זכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות. השופט דורי ספיבק המליץ לשרת הבריאות לשקול לקבוע רף מינימום של שעות שינה לרופא במהלך המשמרת הארוכה, כך שכל רופא בתורנות יהיה זכאי לישון בין שעתיים לארבע שעות בכל תורנות (כפי שכבר היום מתאפשר לרוב רובם של הרופאים המבצעים תורנויות). זאת, בכפוף למקרים חריגים שבהם לא יתאפשר הדבר.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מפסק הדין עולה כי עיקר נטל התורנויות בבתי החולים הציבוריים בישראל כיום מוטל על רופאים שבהתמחות. רופא מתמחה המבצע תורנות מועסק, בדרך כלל, במשך 24 עד 26 שעות ברצף, לעיתים ללא שינה. מתכונת העסקה זו אושרה לאחרונה בהסכם קיבוצי שנחתם בשנת 2011, וניתנה לה גושפנקא חוקית בתיקון להיתר כללי בדבר העסקת רופאים מתמחים, עליו חתם שר התמ"ת בשנת 2012.
אחריות כבדה ומורכבת
שישה רופאים מתמחים – ד"ר דניאל לנצברג, ד"ר טל וייסבאך, ד"ר טל שדה-ורד, ד"ר כרמל פלס-וידר, ד"ר אודליה חורין ואיתי אספיס – הגישו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה שבה דרשו את קיצור משך התורנות. כל הצדדים הסכימו שלא קל, ואפילו קשה מאוד, לדרוש מעובד לעבוד במשך 26 שעות רצופות ללא שינה. קל וחומר משמדובר ברופא, שמוטלת עליו האחריות הכבדה והמורכבת לשמירה על חייהם ושלמות גופם של מטופליו, ולטיפול מיטבי בהם. עם זאת, חרף הפגיעה המוכחת בתפקודים הקוגניטיביים של כל אדם כתוצאה מחסך שינה, וחרף העובדה שאין מחלוקת על כך שפגיעה זו מתעצמת ככל ששעות העירות העודפת הולכות ומתארכות, קיימות שורה ארוכה של הצדקות להסדר תורנויות הרופאים המתמחים הנוהג, והנתבעים – משרד הבריאות, קופת חולים כללית וההסתדרות הרפואית – טענו בתוקף שלפחות לעת הזו, אין לו חלופה.
השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור נעה נוריאל ורן ורדי תמהו האם קיימת עילה משפטית להתערבותם בהסדר והאם יש מקום להורות על בטלותו, נוכח טענות הרופאים המתמחים שהגישו את התביעה, לפיהן ההסדר גורם לסיכון חיים ולפגיעה בשלמות הגוף של מטופלים בצורה בלתי מידתית, מצד אחד, ולפגיעה שלא כדין בזכויות הרופאים המתמחים עצמם, מצד שני. בשאלות הללו הכריע בית הדין לעבודה, במסגרת הליך שבו העידו בין היתר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ליאוניד אידלמן, ושורה של מומחים בכירים בתחום חקר השינה בישראל.
"עדיף רופא לא עייף"
בפסק הדין שניתן היום נדחתה טענת הרופאים התובעים, לפיה נפל פגם בהליך המינהלי או בהסכם הקיבוצי המחייב את התערבותו של בית דין במספר שעות העסקתם ברצף (עד 26 שעות כולל התורנות), כפי שהותר בהסכם 2011 ובתיקון להיתר שהוצא מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה.
עם זאת, התקבלה טענת הרופאים התובעים כי התיקון להיתר שניתן מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, אינו מידתי וחורג במובהק ממתחם הסבירות בשל התעלמותו המוחלטת מזכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות הארוכה, ומטעם זה דינו בטלות. כאמור, ההכרזה על בטלות התיקון להיתר הושהתה למשך שישה חודשים, על מנת לאפשר לשרת הבריאות שהות לתקן את ההיתר, דהיינו לכלול בו התייחסות והגנה על זכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות, בהתאם למבואר בפסק הדין. בית הדין הדגיש שהשר אינו חייב לקבוע בהתאם לפסק דין זה הסדר ספציפי זה או אחר בסוגיה, אך הוא המליץ לשר לשקול לקבוע מינימום, לפיו כל רופא בתורנות יהיה זכאי לישון בין שעתיים לארבע שעות בכל תורנות (כפי שכבר היום מתאפשר לרוב רובם של הרופאים המבצעים תורנויות). זאת, בכפוף למקרים חריגים שבהם לא יתאפשר הדבר.
פסק הדין הנרחב, המחזיק 75 עמודים, נחתם בציטוט הבא מתוך עדותו של מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, שהשיב כך כשנשאל בחקירתו הנגדית האם עייפות של רופאים תורנים עלולה לסכן חיים: "עדיף רופא רענן שלא עייף מאשר רופא עייף, ובהחלט שאתה עייף ונמצא בסוף התורנות שלך. מצבך הרבה יותר קשה מההתחלה, ואתה צריך להיות הרבה יותר זהיר, כן, זה יכול להיות מסוכן".
בית הדין הדגיש שעל המדינה בכובעה הכפול, הן כמעסיקה והן כמפקחת, מוטלת החובה לנסות למזער במידת הניתן את הסיכון שנגרם מחסך השינה המוכח של רופאים תורנים, כי בנפשנו הדבר.
