השופט איתי הרמלין דחה את בקשת המדינה להיות מיוצגת בתביעה שהגישה נגדה אישה שטענה כי הותקפה על ידי מאבטחת בביהמ"ש: "ביהמ"ש לתביעות קטנות הוא 'מעוזו של האזרח מן השורה'. אין לאפשר לגופים גדולים להפוך את גודלם ליתרון בהליך"
שופט חדש נגד הנהלת בתי המשפט או דאגה כנה למראית פני הצדק והשוויון? השופט איתי הרמלין, שמונה לשפיטה לפני פחות מחודש, דחה את בקשת הפרקליטות לייצג את הנהלת בתי המשפט בתביעה לפיצוי של 5,000 שקל של אישה הטוענת שהותקפה על ידי מאבטחת בבית המשפט לענייני משפחה. שופט השלום הרמלין דן בתביעה של האישה, וקבע עקרונית כי אין למדינה היתר כללי להיות מיוצגת על ידי עורך דין בפני בית המשפט לתביעות קטנות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט הרמלין עמד על תכלית החוק לאפשר דיון יעיל וקצר בתביעות קטנות ועל הצורך לשמור על שוויון. לשיטתו, מתן אפשרות גם לתובעת להיות מיוצגת על ידי עורך דין לא יפתור את הבעיה, כי סכום התביעה הופך את האפשרות הזו ללא כדאית, יחסום בפני אזרחים מעוטי אמצעים את האפשרות להגן על זכויותיהם שנפגעו ויצור אי שוויון מובהק בין מתדיינים חוזרים (כחברות גדולות) לבין מתדיינים חד-פעמיים ("האזרח הקטן").
פרדוקס הייצוג
לורי שם טוב הזדמנה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן כמתדיינת בתיק אישי, אבל מצאה את עצמה מותקפת, נאזקת ונעצרת שלא כדין על ידי המאבטחת במקום. שם טוב ביקשה מבית המשפט לחייב את הנהלת בתי המשפט לפצות אותה ב-5,000 שקל.
עו"ד אריאל נתן מהפרקליטות האזרחית במחוז תל אביב ביקש בשם הנהלת בתי המשפט היתר לקבלת ייצוג על ידי עורך דין מהפרקליטות. הבקשה לקבלת היתר לייצוג על ידי עורך דין הוגשה כיוון שסעיף 63 לחוק בתי המשפט קובע כי ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.
באופן פרדוקסלי, את הבקשה לייצוג על ידי עורך דין הגיש עו"ד נתן כשהיא חתומה על ידי עורך דין. השופט הרמלין הצביע בפניו על הפרדוקס הזה, ותמה על הנימוק של עו"ד נתן לבקשה לקבלת היתר ייצוג בכך שממילא לפי הדין מותר ייצוגה של המדינה על ידי עורך דין גם בבית המשפט לתביעות קטנות. "אף על פי שעורך הדין נתן התעלם מהערתי על הפרדוקס הנעוץ בכך שבטרם אושרה בקשתו שהנתבעת תהיה מיוצגת על ידי עורך דין, הוא מגיש בשמה בקשות שונות, התייחסתי במלוא כובד הראש לטענותיו הרציניות בבקשה זו ובתגובה נוספת שהגיש לבית המשפט", הדגיש השופט הרמלין.
סוגיית ייצוגה של המדינה בפני בית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורכי דין, מתמחים או מייצגים מקצועיים נתונה במחלוקת בפסיקה וטרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון, שהשאיר את הסוגיה בצריך עיון. השופט הרמלין ציין כי "ייצוגה של המדינה בהליכים בפני בית המשפט לתביעות קטנות הוא מקרה פרטי (ובכל זאת – מיוחד) של סוגיית ייצוגם של גופים גדולים בפני בית המשפט לתביעות קטנות... הקו המנחה של בתי המשפט בסוגיה זו היא שיש להגן במידת האפשר על עיקרון השוויון בין המתדיינים ולא לאפשר לגופים הגדולים להפוך את גודלם ליתרון בהליך, ושבית המשפט לתביעות קטנות אמור להיות 'מעוזו של האזרח מן השורה', כלשונו של השופט רובינשטיין בפסק דין חיימוביץ', שבו קבע השופט רובינשטיין כי ייצוג חברה גדולה על ידי העובד המטפל בתיק היא פתרון סביר והוגן".
מינוי חדש במערכת
השופט הרמלין סיים את החלטתו בכך שתביעה זו מתייחדת גם בזהותן של הנתבעות ובמיוחד זהותה של הנתבעת השנייה – הנהלת בתי המשפט. "מראית פני הצדק מחייבת כי בתביעה נגד אנשי מערכת המשפט לא יינתן יתרון דיוני או אחר למי שנמנה על המערכת שבה מתנהל המשפט או למערכת עצמה, כשהיא צד להליך".
יצוין כי מדובר בפסק דינו המפורסם הראשון של איתי הרמלין, אשר מונה לשופט שלום במחוז תל אביב בסבב המינויים האחרון של הוועדה לבחירת שופטים חדשים. הרמלין שימש לפני מינויו סנגור מוביל ובעל שם בסנגוריה הציבורית, שבין היתר ייצג את רומן זדורוב בערעור לבית המשפט העליון.
הרמלין התמחה בפרקליטות הצבאית, ולאורך השנים שימש הן כתובע והן כסנגור בפרקליטות פיקוד הצפון. במשך 13 השנים שקדמו למינויו לשפיטה, הוא הנחה את הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, יצג נאשמים מטעם הסניגוריה הציבורית ובאופן פרטי ולימד כמרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.
לקריאה נוספת, ראו:
העליון: ביהמ"ש לתביעות קטנות הוא מעוזו של האזרח ויש לבצר מעמדו ככזה
