חדשות

על פי הצעת החוק שאושרה בוועדה השרים לחקיקה, זכאים לדיור ציבורי שלא נמצאה עבורם דירה יקבלו סיוע ריאלי בשכר הדירה. יוזמת החוק, ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "אחרי שנים שזרקו את זכאי הדיור הציבורי לשוק הדיור החופשי והדרקוני, הם יוכלו קצת לנשום לרווחה"

הישג משמעותי לממתינים לדירה בדיור הציבורי: ועדת שרים לחקיקה אישרה אמש את הצעת החוק לסיוע ריאלי בשכר דירה. במקביל, פנתה עמותת "ידיד" לשר הבינוי והשיכון אורי אריאל בדרישה לשנות את הגדרתו של "מיצוי כושר השתכרות" כתנאי לזכאות לדירה בשיכון הציבורי, כך שגם לאנשים שלא מקבלים קצבת הבטחת או השלמת הכנסה או קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי תינתן הזדמנות להוכיח כי הם אכן עומדים בתנאי זה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצעת החוק שהגישה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד) קובעת כי ממתינים לדירה בדיור הציבורי שכבר נמצאו זכאים על ידי משרד השיכון אולם לא נמצאה עבורם דירה בדיור הציבורי, יקבלו סיוע ריאלי בשכר הדירה שהם משלמים בשוק הדירות החופשי, עד שתימצא עבורם דירה בדיור הציבורי.

הצעת החוק, שצפויה להיטיב עם אלפי ממתינים לדירות בדיור ציבורי ברחבי הארץ, נתקלה אמנם בהתנגדות גורפת של נציגי סיעת "יש עתיד" בוועדת השרים שהוביל שר האוצר יאיר לפיד, אבל באמצעות תמיכה שהביע שר השיכון עצמו, אורי אריאל, ההצעה קיבלה כאמור את הרוב הדרוש בוועדה ואושרה. בהמשך תגיע הצעת החוק לקריאה טרומית במליאת הכנסת, שם היא צפויה לקבל את תמיכת הקואליציה.

התאמה למחירי השוק

"הצעת החוק הזו באה לתקן עיוות של שנים המתבטא בכך שזכאי לדיור ציבורי, אף שהוכר כי על המדינה לספק לו דירה ציבורית, מקבל עד לקבלת הדירה הציבורית לעיתים במשך שנים ארוכות סיוע בשכר דירה בסכומים שאינם ריאליים בהשוואה לשכר הדירות בשוק החופשי, מצב שהביא לריקון מתוכן את ההכרה באדם כזכאי לדיור ציבורי", אמרה ח"כ לוי-אבקסיס בעקבות אישור הצעתה. "מעתה והלאה אותו אדם או משפחה שנמצאו זכאים ישלמו שכר דירה בסכום השווה לשכר דירה אותו היו משלמים לו היו גרים בדירה ציבורית, אולם הסיוע בשכר הדירה יהיה ריאלי ובהתאם למחירי השוק, תחת אחריותו של משרד השיכון".

ח"כ לוי-אבקסיס, המשמשת כיו"ר משותף בשדולת הדיור בכנסת, הוסיפה כי "מהיום הראשון שלי כפרלמנטרית פעלתי לקדם את הדיור הציבורי בישראל, ואישורה של הצעת החוק הזו שקיבלה תמיכה ציבורית בין היתר בזכות אנשי הפורום לדיור ציבורי היא אולי החשובה ביותר שהצלחתי להעביר בתחום הזה. אחרי שנים שזרקו את זכאי הדיור הציבורי לשוק הדיור החופשי והדרקוני לאחר שמהמדינה לא עמדה בהתחייבותה לספק להם דירה בהתאם לזכאותם, הם יוכלו כעת קצת לנשום לרווחה ואני מקווה שרבים יוכלו סופסוף למצוא קורת גג ראויה להם ולילדיהם, ולפנות את מעט הכספים שיש בידיהם לדברים הכרחיים וקיומיים עליהם נאלצו לא פעם לוותר. לא מיותר לציין שאחת ההמלצות של וועדת אלאלוף למאבק בעוני הסתמכה בין היתר על הרציונל שעומד מאחורי הצעת חוק זו, ואכן הפיכת הסיוע לזכאים לסיוע ריאלי בשכר דירה, הייתה אחת ההמלצות שנכללו בדו"ח הוועדה".

מחרתיים, יום שלישי, תערוך שדולת הדיור בכנסת את יום הדיור הציבורי במסגרתו ידונו וועדות הכנסת השונות בנושאים הקשורים לתחום הדיור הציבורי בהם ההשפעה על ילדים להורים הנאבקים על זכות לדירה ציבורית, הקריטריונים לקבלת זכאות לדירה, ותנאי המגורים בדיור הציבורי.

הגדרה בלתי סבירה של הזכאות לדיור

בפנייתה של עמותת ידיד לשר אריאל צוינה הבעייתיות בהגדרת הזכאות לדיור הציבורי, כפי שהיא מופיעה בנהלי משרד השיכון, הקובעת כי רק אנשים שמקבלים קצבת הבטחת/השלמת הכנסה או קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי יכולים לעמוד בתנאי. הגדרה זו מדירה אוכלוסיות נזקקות אחרות אשר אינן זכאיות לקצבאות אלה. כך, לדוגמא, נשים חד-הוריות שמקבלות קצבת מזונות מהמוסד או דמי מזונות מאבי ילדיהן, וכן אנשים שעובדים ומשתכרים מעל לתקרה של השלמת הכנסה אך מתחת לתקרה של ההכנסה המזכה לדיור ציבורי – אינם יכולים להיבחן במבחן מיצוי כושר השתכרות ולכן לא יכולים לעולם לקבל זכאות לדיור ציבורי גם אם הם עומדים בכל שאר התנאים.

עוד לדוגמא, על פי נהלי המוסד לביטוח הלאומי, זוג עם שני ילדים ויותר אשר משתכר בסך 5,271 שקל ומעלה כבר אינו זכאי לקצבת השלמת הכנסה. ואילו ההכנסה המזכה לקבלת דירה בשיכון הציבורי הוא 6,033 שקל. זאת אומרת שמשפחה חסרת דירה עם שלושה ילדים, אשר שני בני הזוג עובדים ומשתכרים ביחד (או שבן זוג אחד עובד והשני מחפש עבודה) בין 5,271 ל-6,033 שקל לא תהיה זכאית לדיור ציבורי מסיבה אחת בלבד – לא ניתנת לה הזדמנות להיבחן במבחן מיצוי כושר השתכרות. יתר על כן, יודגש כי גם אלו שמשתכרים פחות מ-5,271 שקל אך קרוב לזה, ועל כן לכאורה זכאים לקבל קצבת השלמת הכנסה, במקרים רבים אינם טורחים לממש זכות זו מאחר שהביורוקרטיה של מילוי הטפסים אינה שווה את השקל או 10 השקלים שיקבלו מהקצבה.

עו"ד שני רבינוביץ, האחראית על תחום הדיור במחלקה המשפטית של עמותת ידיד, טוענת כי הגדרה זו של התנאי היא בלתי סבירה, מפלה בין קבוצות שונות, ומהווה חזקה חלוטה פסולה, ועל כן משרד השיכון נדרש לשנות את ההגדרה ולאפשר גם לאנשים שלא מקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי להיבחן ולהוכיח את עמידתם בתנאי של מיצוי כושר השתכרות על מנת לקבל זכאות לדיור ציבורי. באם לא תיענה הדרישה, עמותת ידיד שוקלת להביא את הנושא לפתחו של בג"ץ.