חדשות

קשישים שנפגעים מנפילה כתוצאה מהריצה המבוהלת אל המרחב המוגן, נפגעי חרדה ואנשים שנפצעו מרסיסי רקטות – לכל אלו יש כתובת לקבלת פיצוי. עו"ד אמיר לוי ממליץ לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי, לבדוק את פוליסות הביטוח ולהגיש את התביעה במועד

מבצע צוק איתן כמעט ולא גבה קורבנות בנפש בצד הישראלי – ועם זאת מאות ישראלים נפצעו מרסיסים, נפגעו בפגיעות הלם וטראומה וספגו פגיעות ופציעות כתוצאה מנפילות בריצה למרחבים המוגנים. לדברי עו"ד אמיר לוי מנתניה, העוסק בתביעות להשבת זכויות עובדים ומבוטחים מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח וקופות החולים, עיקר המצוקה מתגלית בציבור הקשישים, בהם עולים חדשים שלא מבינים את השפה ונמצאים במתח רב. אלה נפצעים לעתים כתוצאה מהצורך לצאת במהירות מהבית אל מרחב מוגן, בפציעות שעלולות בסופו של דבר לפגוע משמעותית באיכות החיים שלהם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

קשישה מחיפה נפטרה מדום לב לאחר שרקטה נפלה בעיר. קשיש בן 81 נפצע באורח קשה, לאחר שנפל כשנכנס אל המרחב המוגן בבאר שבע. הנער ירין לוי נפצע באורח קשה מפגיעה ישירה של רקטה, כשהיה בדרכו למספרה, בעודו מנסה לתפוס מחסה בין הבניינים. מאותה רקטה נפצע אדם נוסף כבן 50 באורח קל, וארבעה בני אדם לקו בחרדה. גם מספר ילדים נפצעו, אחד מהם לאחר שלא הספיק לסגור את דלת הממ"ד בעת שביתו ספג פגיעה מרקטה. גם פעוטה נפגעה בראשה לאחר שדלת ממ"ד נפלה עליה.

לדברי עו"ד לוי, רוב הציבור בישראל לא מודע לזכויותיו במקרים שבהם נגרמו לו נזקים פיזיים ונפשיים כתוצאה מהמצב הביטחוני. כתוצאה מכך, מעטים מתעדים בצורה נכונה את הפגיעה, ואת הקשר שלה למצב הביטחוני, ועל כן מתקשים בסופו של יום לזכות בפיצויים המגיעים להם.

יש את מי לתבוע

"המצב הביטחוני מעמיד את התושבים שנפגעו גופנית או נפשית בפני קושי גדול למי לפנות, ובמי להיעזר. יתרה מכך, פגיעה נפשית, שרווחת יותר בימים אלה, גורמת לאנשים רבים לפגיעה קשה בתפקוד, וכתוצאה מכך קיים קושי לעבוד, וגם למצות את הזכויות הרפואיות הנובעות מהמצב החדש", אומר עו"ד לוי. "פציעה פיזית ניתן לראות בעין, אך פגיעה נפשית איננה נהירה פעמים רבות לסובלים ממנה, וייתכן שיעבור זמן רב בין תחילת התסמינים הנפשיים לבין ההבנה כי הם נובעים למעשה מטראומה בעקבות אירועים ביטחוניים".

לדברי עו"ד לוי, הגוף הראשון שרוב הנפגעים אמורים לקבל ממנו פיצויים הוא המוסד לביטוח לאומי. אם הפגיעה אירעה כתוצאה ממיגון חסר במקום ציבורי, או בשל מכשולים שלא פונו בדרך למרחב הממוגן, על ידי העירייה או על ידי ועד הבית, ניתן יהיה לתבוע פיצויים גם מהגופים הללו.

עו"ד לוי ממליץ לבדוק האם הפגיעה התרחשה בעת העבודה, בשל העבודה, בדרך אל העבודה או ממנה. אם הדבר כך – ייתכן והפגיעה עצמה תוכל להיחשב כתאונת עבודה. מעבר לכך, הוא אומר, מומלץ לנפגע לבדוק האם הביטוחים הפרטיים שרכש מכסים פגיעה בעת מלחמה או בשל אירוע טרור – פוליסות מסוג ביטוחי תאונות, אובדן כושר עבודה וביטוח בריאות. "אם הפגיעה אירעה בכביש או על ידי כלי רכב, ייתכן שניתן יהיה גם להפעיל את ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים בפגיעה – אך במקרה זה יש לבדוק היטב את נסיבות הפציעה", אומר עו"ד לוי.

"אדם שנפגע במהלך ריצה למרחב המוגן יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בפציעה מפעולות איבה", מסביר עו"ד לוי. "אם כתוצאה מהפגיעה הזו לא מסוגל הנפגע לחזור לעבודתו ולא נצברו לזכותו ימי מחלה במקום עבודתו – הוא רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, לקבלת דמי תאונה, בגובה 75% מהשכר עבור שלושת החודשים הראשונים שלאחר האירוע. לעיתים האדם מספיק להיכנס למרחב המוגן, אך במהלך הריצה נפגע עקב היתקלות במפגע כלשהו. "במקרה כזה, הוא רשאי להגיש תביעה כנגד העירייה או ועד הבית".

עד כה נשמעו האזעקות ברחבי הארץ בכל שעות היום, לעיתים כבר בשעה מוקדמת בבוקר. פעמים רבות הן תפסו את הציבור במהלך העבודה, או בדרך לעבודה או ממנה. לדברי עו"ד לוי, במקרה שבו הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפציעה כפגיעת עבודה, ולקבל – בכפוף לאישורי מחלה – דמי פגיעה של 75% מהשכר עבור 91 הימים הראשונים. לאחר מכן ניתן להגיש תביעת נכות, ולקבל תגמולים בהתאם לאחוזי הנכות, שתקבע ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

"לא הובהלתם לביה"ח? הגישו תלונה במשטרה"

"חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע כי נפגע מפעולות איבה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בתנאים מסויימים", אומר עו"ד לוי. "במקרה חלילה של מוות, ישלם המוסד לשאריו של המנוח סכומים דומים לאלו המשולמים לבני משפחות חללי צה"ל".

בתביעה לתגמול בשל טיפול רפואי בעקבות הפגיעה יש למלא טופס מיוחד של הביטוח הלאומי, הנקרא "הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי". לדברי עו"ד לוי, יש לצרף לתביעה המחאה מבוטלת, או אישור מהבנק של התובע שבו מופיעים פרטי חשבון הבנק שלו. את התביעה ניתן להגיש בתוך שנה מיום הפגיעה.

"הגשת תביעה שלא במועד עלולה לפגוע בזכויות האדם הנפגע לתגמולים", מסביר עו"ד לוי. "על פי הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות אשר הועברו אליו מבתי החולים וממגן דוד אדום. מי ששמו אינו מופיע ברשימות, יתקשה להוכיח את הפגיעה, ולא יזכה בפיצויים".

הקושי מתעורר כאשר רבים מנפגעי ההלם והחרדה אינם מפונים לחדרי המיון, ובהיותם שרויים בהלם ובבלבול, הם לא פונים בעצמם לקבלת טיפול רפואי. לדברי עו"ד לוי, מועד הגשת התביעה הוא חשוב ביותר ואין לדחותה. "אותם נפגעים שאינם מופיעים ברשימות הנפגעים של בתי החולים, יאלצו במרבית המקרים להגיש תלונה במשטרה, עם הצהרה על עצם הפגיעה" מסביר עו"ד לוי.

לדבריו, גם במקרה שבו התביעה תתקבל, מדובר בהליך ארוך של מספר חודשים, כאשר  בכל התקופה עד לקבלת האישור, הנפגע אינו זכאי לקבלת תשלום כלשהו. בפועל, אומר עו"ד לוי, המוסד לביטוח לאומי מקדים לעיתים תשלומים בשלב זה למי שנפגע פיזית – על מנת שיוכל להתקיים.

עם זאת, הקדמת התשלומים על ידי המל"ל לא נעשית כלפי נפגעי הלם, חרדה או רעש. "למרבה הצער, בעיקר נפגעי הלם, חרדה ורעש עלולים למצוא את עצמם ללא הכנסה במשך תקופה ארוכה", אומר עו"ד לוי.

פוסט טראומה כללית

לדברי עו"ד לוי, גם אם המוסד מחליט לדחות את התביעה, לא מדובר בסוף פסוק, והנפגע רשאי להגיש ערר על ההחלטה וגם לערער על הערר, אם נדחה, לבית הדין האזורי לעבודה. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בסיוע משפטי.

במידה שהתביעה אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובמידה שנותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, ניתן להגיש תביעה לתגמולים. במקרה כזה, הנפגע יבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, ואם זו תקבע כי קיימת נכות, הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו. "פיצויים אלה הינם פונקציה של גובה הנכות, מספר החודשים וגובה השכר", מסביר עו"ד לוי. "מענק הנכות נקבע לפי שיעור הנכות הצמיתה שקבעה הוועדה הרפואית: אם נקבעה דרגת נכות של 20% לפחות, הנפגע זכאי לתגמול נכות חודשי. בדרגת נכות של 10%-19% זכאי הנפגע למענק חד פעמי, ובמקרים של דרגת נכות הנמוכה מ-10%, אין זכאות למענק". לדברי עו"ד לוי, גם על שיעור הנכות ניתן לערער לועדות ערר ולבית הדין לעבודה.

לעיתים האווירה הכללית של המלחמה, השידורים מסביב לשעון של כלי התקשורת בנושא, וכמובן האזעקות והטילים, גורמים לאנשים רבים פוסט טראומה כללית, שאינה בעקבות אירוע נפילת רקטה ספציפי.

"במקרה כזה, ואם הנכות הנפשית שהוכחה היא לפחות 40%, הרי שיש פגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר, ואז ניתן לבחון הגשת תביעה לנכות כללית", אומר עו"ד לוי. "בנוסף לכך, על הנפגע לבדוק מה הן הפוליסות שבהן הוא מכוסה – אם הכיסוי הביטוחי תקף למקרה של נכות או של אובדן כושר עבודה עקב מצב נפשי, הרי שניתן להגיש תביעה ביטוחית".

תביעה נוספת לחברת הביטוח ניתן להגיש במקרה שאירועי הלחימה האחרונים גרמו לפריצת מחלה כרונית. במקרה כזה ניתן לתבוע את ביטוח הבריאות הפרטי, אם יש כזה, או את פוליסת הביטוח המכסה אובדן כושר עבודה.

במקרה של נזק לרכוש, אומר עו"ד לוי, יש לפנות לרשות המיסים בישראל, לקרן פיצויים מס רכוש, לקבלת הפיצויים.

לקריאה נוספת, ראו:

נעדרתי מהעבודה כדי להיות עם הילדים במרחב המוגן, האם אפשר לפטר אותי? 

נפגעתם במבצע צוק איתן? בדקו אם אתם זכאים לפיצוי מהמדינה על פי חוק