הנשיא אשר גרוניס דחה את בקשתו של עו"ד איתן ארז לפסול את שופט ביהמ"ש המחוזי עאטף עיילבוני בעקבות החלטה שבה ביקר את התנהלותו הלוחמנית של עורך הדין ואת הצגת טענותיו בלשון קשה ומבזה: "לא כל מתח בין שופט לעורך דין מנביע דעה קדומה או עילת פסלות"
בשעה שקברניטי עולם המשפט חלוקים עד כדי החרמות סביב סוגיית חזרתו של "משוב השופטים" מצד עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס מוציא משולחנו החלטה עקרונית, לפיה "גם כאשר שופט מעיר או נוזף בבעל דין או בבא-כוחו, אין הוא מתכוון אלא למלא את תפקידו, לפי הבנתו ומצפונו".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בכך הצדיק הנשיא גרוניס את השופט עאטף עיילבוני מבית המשפט המחוזי בנצרת, ודחה את בקשתו של עו"ד איתן ארז לפסול את השופט עיילבוני מלדון בתיק פירוק של חברת קלרין טבריה. "לפעמים מעיר השופט לעורך הדין על התנהגותו באולם המשפט או על הילך טיעונו, בין בעל פה ובין בהחלטות או בפסקי דין שנתן", קבע עקרונית הנשיא גרוניס. "לעיתים, בעת התנהלותו של הליך נוצרות נסיבות המצדיקות ביקורת על עורך דין המופיע לפני השופט. אין בכך ליצור בהכרח עילת פסלות".
הנשיא גרוניס קבע עקרונית כי "קביעת עילת פסלות 'קלה' בשל כל חיכוך בין השופט לבין פרקליט המופיע בפניו, עלולה לחתור תחת הניהול היעיל והראוי של המשפט ולפגוע בבעלי הדין, בשופטים ובעורכי הדין. לא כל מתח בין שופט לעורך דין מנביע דעה קדומה או עילת פסלות ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. השאלה היא האם יש בהתבטאות של בית המשפט משום עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים... למותר לציין כי סגנון בוטה והשתלחות ללא בסיס בשופט, אינו מסייע לבעל הדין".
הנשיא גרוניס קבע כי למעשה, מהשתלשלות הפרשה "נדמה כי הגשת בקשת הפסלות לא נועדה אלא להשהות את בירור הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט" שהוגשה נגד עוה"ד איתן ארז. את עו"ד ארז, אישיות בכירה במוסדות לשכת עורכי הדין, קוממה ההחלטה של השופט עיילבוני שהתייחסה להתנהגותו במהלך הדיון שנערך ביום 11.2.2014. בהחלטה הביע השופט את מורת רוחו מנימת דבריו של עו"ד ארז ומאופן הצגת טענותיו ברוח לוחמנית ובלשון קשה ומבזה, שאין לה מקום בבית המשפט, אף לא במהלך דיון בלתי פורמלי.
איתן הגיש ביקש מהשופט עיילבוני לפסול את עצמו לדון בתיק, אבל השופט דחה את בקשת הפסלות, וקבע כי במהלך הדיון הבלתי פורמלי מיום 11.2.2014 התנסח עו"ד ארז בצורה חריפה וקשה ביותר: הוא פתח ב"מתקפה חזיתית" נגד בית המשפט ונגד המשיב, עו"ד עמית לדרמן בתפקידו כמפרק חברת א.צ.ט תיירות ונופש, תוך הנפת ידיים, צעקות ושימוש בטון תקיף ובוטה ובדרך לא ראויה. עו"ד ארז טען שאינו מוכן לשמוע יותר על פשרות, כי השופט עיילבוני אינו בקיא בפרטי התיק, לא למד את העובדות ולא הגיע מוכן לישיבה וכי כל מטרת הישיבה היא להימנע מכתיבת הכרעות, כך שהשופט עיילבוני אינו ממלא את תפקידו. עו"ד ארז אף הטיח דברים קשים בעו"ד לדרמן בנימה מזלזלת ומתלהמת, ובתוך כך הצביע על נעליו או על קרסולו ואמר לו כי הוא "לא מגיע לו עד לכאן".
"עוינות אישית המקימה חשש למשוא פנים"
השופט עיילבוני ציין בהחלטתו כי הערתו בנוגע להתנהלות של עו"ד ארז נועדה להביע את מורת רוחו מהתנהלות זו ומאופן הצגת הטענות בלשון חריפה ותקיפה "שאין לה אח ורע בבית המשפט". השופט עיילבוני העיר כי אינו חסין מביקורת ויקבל בברכה כל ביקורת עניינית המועלית בדרך ראויה, אך לא ניתן להישאר שווה נפש לדברים שנאמרו בצורה פוגענית ותוקפנית. שכן, דבריו לא נועדו "להשחיר את פניו" של עו"ד ארז, מתוך "מניע אישי, נקמנות, טינה אישית או עוינות", אלא כדי לקיים את הדיונים הבאים בדרך עניינית שתכבד את הנוכחים, את תדמית המקצוע ואת בית המשפט ואין בה כדי ללמד על משוא פנים כלפיו.
עו"ד ארז טען בערעור שהגיש לבית המשפט העליון כי הביקורת הקשה שהטיח בו השופט עיילבוני מעידה כי הוא עוין אותו באופן אישי, באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים כלפיו. לטענתו, כלל לא היה ראוי שבית המשפט יכלול בהחלטתו את התרשמותו מהמערער. חומרת הדברים מקבלת משנה תוקף, לדעת עו"ד ארז, שעה שבפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בפני בית המשפט כלל לא נמצא זכר להתבטאות לא נאותה מצדו. עו"ד ארז הבהיר עוד כי הדברים שנכתבו פגעו קשות במוניטין שלו ללא כל סיבה וללא הצדקה. לדבריו, כל התבטאויותיו בדיון זה וביתר הדיונים "היו מכובדות וענייניות ללא יוצא מן הכלל".
אולם, כאמור הנשיא גרוניס פסק כי "דין הערעור להידחות מכל וכול, שכן אינו מגלה כל עילת פסלות". בגלל שהערעור נדחה בלי שהמשיבים נדרשו להשיב, לא הוטלו הוצאות משפט על עו"ד ארז.
