השופט רובינשטיין מתח ביקורת על שופט ביהמ"ש המחוזי אליהו ביתן שקבע פסילת רישיון הנבלעת בתקופת המאסר כדי לא לפגוע בפרנסת הנאשמים: "תכלית החוק היא להגן על הציבור מגחמת עבריינים. אין טעם ולא תוחלת בפסילת רישיון בתקופה שבה ממילא בטל כל אסיר מנהיגה"
מאסר דוחה שלילת רישיון נהיגה, כך פסק עקרונית בית המשפט העליון כשביטל חמישה פסקי דין של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אליהו ביתן, והכריע בשאלה ממתי יש לחשב תקופה של פסילת רישיון נהיגה על פי גזר דין.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ככלל, בחישוב תקופת פסילת רישיון נהיגה על פי גזר דין, לא תבוא במניין תקופת מאסר על העבירה שבגללה נפסל הרישיון, קבע השופט נעם סולברג, בהסכמת השופטים אליקים רובינשטיין וניל הנדל. בהתבסס על סעיף 42 לפקודת התעבורה, ציין השופט סולברג כי הפקודה "אינה סובלת פרשנות אחרת. גם ההיגיון מורה כך: אין טעם ולא תוחלת בפסילת רישיון נהיגה כשזו 'נבלעת' בתקופת מאסר, שבה ממילא בּטל כל אסיר מנהיגה".
השופט סולברג ציין כי גם תכלית החוק אינה באה על סיפוקה לפי דרכו של בית המשפט המחוזי, כך ש"שיקולי הגמול וההרתעה נמוגים, ואין מענה הולם לסכנה הנשקפת לציבור מפני נהיגתם של מורשעים, סכנת נפשות".
שיקום עבריינים – לא באמצעות רישיון
השופט רובינשטיין ראה נכון להוסיף ולהעיר לשופט המחוזי ביתן על הנימוק השיקומי שנתן להכרעתו לקבוע פסילה למועדים הנבלעים בתקופת המאסר בשורה של מקרים שנדונו לפניו. השופט ביתן התחשב בנאשמים כדי שאלה יוכלו להשיג רישיון נהיגה ולהתפרנס. אבל השופט רובינשטיין העיר כי אמנם מדובר ב"מטרה ראויה", אבל "בכל ההוקרה לשיקולי שיקום, שכל בתי המשפט חייבים בהם, בתי המשפט מחויבים בראש וראשונה לחוק הספציפי שבגדרו ניתנת הכרעתם, והחוק – סעיף 42(ג)(2) לפקודת התעבורה – ברור כשמש בצהרי היום. תקופת פסילה שבגדרי המאסר היא תרתי דסתרי, היתה כלא היתה או שמא לא היתה ולא נבראה".
השופט רובינשטיין קבע כי תכלית החוק היא "להגן על הציבור מגחמת עבריינים. העוברים עבירות מעין אלה שבתיקים הללו אינם יכולים שלא להיענש בפסילה". הוא ביקר בצורה נוקבת את השופט ביתן על כי "שידר" בתיקים הללו "מדיניות שיפוטית" מסוימת, וקבע כי "מבלי לפגוע בכוונתו הטובה, בה אין ספק, אינה יכולה לעמוד. לשיקום דרכים רבות, ויש לייחל כי ארבעת המשיבים כאן ימצאוהו בעזרת הרשויות הנוגעות בדבר. ואולם, על פי הדין ותכליתו אין לכך דבר עם הפסילה, וחזקה על בתי המשפט שיתנו דעתם לאלה. פסילה – פשוטה כמשמעה, פסילה שיש בה ממש ותוקף מעשי".
פגע וברח
פסקי הדין של השופט ביתן עסקו בארבעה עבריינים שכל אחד מהם ואכן, מדובר בארבעה עבריינים שנסעו בכבישי ישראל ונמלטו משוטרי התנועה שרדפו אחריהם כשהם נוסעים בפראות, חוצים כמה וכמה צמתים באור אדום וגורמים לכלי רכב רבים לבלום בפתאומיות.
לאחד העבריינים, תאמר אלעביד, אין רישיון נהיגה ומעולם לא היה לו. בספטמבר 2012 הבחינה שוטרת בניידת משטרה באלעביד כשהוא נוהג במהירות של 158 קמ"ש, והחלה לנסוע בעקבותיו. אל הניידת הצטרף מסוק משטרתי במעקב אחרי המכונית. כאשר הבחין אלעביד בניידת, החל להימלט בנסיעה במהירות מופרזת כשהוא עוקף מכוניות בנתיב נסיעתו, סוטה לנתיב הנסיעה הנגדי ומסכן מכוניות שנסעו בכביש, עד שנאלצו לרדת אל השוליים על מנת להימנע מהתנגשות. בהמשך נכנס אלעביד לצומת בניגוד לכיוון התנועה, גרם למכונית אחרת לסטות כדי למנוע התנגשות והמשיך בנסיעה במהירות ובפראות בניגוד לכיוון התנועה. אף שהבחין בהולכת רגל, הוא לא האט את מהירות נסיעתו, נסע הישר לעברהּ עד אשר פגע בה עם חזית המכונית. אלעביד לא עצר, לא הזעיק עזרה, המשיך בנסיעה במהירות, פנה ימינה לדרך עפר ושם עצר את המכונית ונמלט. להולכת הרגל נגרמו שברים בזרוע הימנית ובברך.
