ביהמ"ש הבהיר כי עונש המאסר החמור, שלווה גם בקנס של 1.2 מיליון שקל ופיצוי ללקוחות שנפגעו, נועד לשגר מסר הרתעה חד משמעי לעבריינים פוטנציאליים בדבר היעדר כדאיות כלכלית בביצוע עבירות מסוג זה
בית המשפט המחוזי גזר עונש של 6 שנות מאסר וקנס בסך 1.2 מיליון שקל על פקיד של בנק הפועלים שבמשך שנים מעל בכספי לקוחותיו ונטל לכיסו למעלה מ-6 מיליון שקל. בין היתר, נקבע כי יש לגזור עונש שיהיה בו כדי לשגר מסר הרתעה חד משמעי לעבריינים פוטנציאליים בדבר היעדר הכדאיות הכלכלית בביצוע עבירות מסוג זה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנאשם הורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועוד. על פי עובדות כתב האישום, עבד הנאשם במשך כעשור כיועץ השקעות ורכז מוצרים בסניף טייבה של בנק הפועלים וטיפל באופן אישי ובלעדי בחשבונות של מספר לקוחות. במסגרת זו, משך הנאשם בעשרות הזדמנויות שונות סכומים בהיקף כולל של כ-3.3 מיליון שקל מחשבונות הבנק של הלקוחות ללא סמכות או הרשאה, ושלשל אותם לכיסו.
עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם העביר סכומים בין חשבונות הלקוחות על מנת להסוות את משיכות הכספים שביצע שלא כדין, הוסיף הערות על מסמכי הפעולות הבנקאיות היוצרות מצג שווא לפיהן בוצעו הפעולות ביוזמת הלקוחות ובהרשאתם, ובחלק מהמקרים אף זייף את חתימות הלקוחות על גבי מסמכי הפעולות הבנקאיות.
מלבד זאת, העביר הנאשם בעשרות הזדמנויות סכומי מט"ח שונים אותם נטל שלא כדין מתכניות חיסכון או חשבונות ני"ע של לקוחות לחשבון של לקוח, ללא ידיעתו ותוך ניצול פרטיו האישיים. לאחר מכן, ביצע המרה של סכומי הכסף לשקלים, והעבירם לחשבון בנק של נותן שירותי מטבע בבאקה אל גרביה על מנת להסוות את הקשר שלו לביצוע העברות אלו. עוד העביר הנאשם סכומי כסף מחשבונות בנק לחשבון הבנק של הצ'יינג' תוך ציון שמות מוטבים שונים לצורך הסוואת הקשר שלו לביצוע ההעברות, ולאחר מכן נהג להגיע למקום ואסף את הכסף במעטפות, תוך שהוא מציג מצג שווא בפני פקיד הצ'יינג' לפיו מועבר הכסף ללקוחות שלהם הוא נותן "שירות אישי", בעוד שבפועל נטל את הכסף לכיסו. סך כל הסכומים שגנב הנאשם מלקוחותיו עומד על למעלה מ-6 מיליון שקל.
השופט יעקב שפסר גזר על הנאשם עונש של שש שנות מאסר, קנס כספי ועונשים נוספים. השופט הבהיר כי מדובר במסכת עבירות חמורות שבוצעו בשיטתיות, לאורך תקופה לא מבוטלת, תוך מעילה באמון המתלוננים והבנק ובנזק בהיקף רב. בהקשר זה, קובעת הפסיקה כי יש לגזור על פקיד בנק שמעל בכספי לקוחות הבנק תקופת מאסר משמעותית. מאידך, יש להתחשב בעובדת הודייתו של הנאשם בעבירות וכן בהתרשמות מכנות צערו וחרטתו על מעשיו.
עוד ציין השופט כי הנאשם נותר מחוסר כל תוך שבר משפחתי משמעותי הנובע ממעשיו. הואיל והצדדים הגיעו לידי הסכם לעניין עונש המאסר לא דן בית המשפט בשיקולי הענישה ומתחמיה, אך ציין כי מעיון בפסיקה עולה כי העונש המוצע אכן מצוי במתחם הענישה המקובל לעבירות מסוג זה.
אשר למרכיב הכספי, ציין השופט כי אין לשכוח שמדובר בעבירות שלא זו בלבד שקל יחסית לבצען אלא שגם איתורן וגילוין בעייתי וקיים קושי להתגונן מפניהן, ועל כן יש בהן דרגת חומרה מיוחדת המצדיקה עונש שיהיה בו כדי לשגר מסר הרתעה חד משמעי לעבריינים פוטנציאליים בדבר היעדר כדאיות הכלכלית בביצוע עבירות מסוג זה.
השופט שפסר הדגיש כי אין לזקוף לזכות הנאשם את העובדה שהבנק השיב את הכספים למתלוננים, שכן הנזק עצמו לא תוקן אלא נותר בעינו ורק "החליף בעלים". לאור האמור, גזר בית המשפט על הנאשם עונש של 6 שנות מאסר, שנה וחצי מאסר על תנאי, פיצוי לכל אחד מהמתלוננים בגובה סכום הגניבה שנלקח מכל אחד מהם ועד לסך של 258 אלף שקל וקנס כספי בסך 1.2 מיליון שקל.
